חגיגות בלוד עם עליית הפועל לוד לליגה הלאומית, 1963מספר משחקני הפועל לוד במסיבת העלייה לליגה הלאומית 1963.
הפועל לוד בני רגב[1] היא קבוצת כדורגלישראלית מהעיר לוד, ששיחקה בעבר בליגה הראשונה וזכתה בגביע המדינה בשנת 1984. הקבוצה פורקה בשנת 2002 והוקמה מחדש תחת השם מקסים לוד. הקבוצה החדשה העפילה עד לליגה הארצית אבל פורקה אף היא. בקיץ 2011 הוקמה הפועל לוד בשלישית והיא שיחקה בליגה ג' מרכז[2]. בקיץ 2017 הוקמה הקבוצה מחדש בשם מועדון ספורט הפועל לוד. באפריל 2018 העפילה הקבוצה לליגה ב'. בתום עונת 2022/2023 העפילה הקבוצה לליגה א' דרום, וחזרה לליגה השלישית בטיבה לאחר יותר מ-20 שנים. בתום עונת 2023/2024, נקרא המועדון בשם "הפועל לוד בני רגב", על שמו של ראש עיריית לוד לשעבר[3].
היסטוריה
הפועל לוד בני רגב הוקמה בקיץ 1949[4], על ידי קבוצת תושבים מלוד, בסיוע מרכז הפועל[5]. הקבוצה החלה את דרכה בעונת 1949/1950 בליגה המיוחדת בכדורגל. שהייתה הליגה השנייה בחשיבותה לאחר הליגה הישראלית וכללה 45 קבוצות שהתחרו בחמישה בתים. הפועל לוד שיחקה בבית "ירושלים והדרום"[6]. בתום העונה סיימה במקום השישי, וירדה לליגה ליגה ג', לאחר שבעונת 1951/1952 נעשה ארגון מחדש בליגות, והליגה השנייה הייתה ליגה ב' בשני בתים בלבד.
אחר כך שיחקה הקבוצה במחוז תיכון של ליגה ג'. בסיום עונת עונת 1956/1957 סיימה במקום הראשון במחוז, אך כשלה במשחקי המבחן על עלייה לליגה ב'[7]. בסיום עונת עונת 1957/1958 העפילה לליגה ב'[5], ושיחקה במחוז דרום א' (בעקבות הקמת "הליגה הלאומית" ב-1956, "ליגה ב'" הפכה להיות הליגה השלישית בישראל)[8].
בשנים 1960 ו-1961 הגיעה הקבוצה למשחקי המבחן לעליה לליגה א', אך כשלה במשחקים המכריעים. ב-1962 העפילה לליגה א' תחת הדרכתו של המאמן יצחק מגדלוביץ'[9]. באותן שנים נולדה קריאת העידוד המפורסמת של אוהדי הקבוצה, "ויוה לוד".
בסיום עונת 1962–1963 (עם המאמן חנוך מורדכוביץ') העפילה לליגה הלאומית, שהייתה הליגה הבכירה בכדורגל הישראלי. כך קרה שלוד עלתה מליגה ב' לליגה לאומית ברציפות[10][11]. באמצע העונה נסעו שניים משחקני הקבוצה, החלוצים ליאופולד לזר ושמעון אבוטבול, לדנמרק על מנת לשחק שם, תמורת עבודה, שכר דירה ורכב (השחקנים באותן השנים היו חובבים ונאלצו לעבוד לפרנסתם). עובדה זו החלישה את הקבוצה שהתקשתה להסתגל לעלייה המהירה לליגה הלאומית, וירדה בסוף העונה בחזרה לליגה א'. לזר ואבוטבול אמנם חזרו במהלך העונה לאחר שאוהדי הקבוצה ערכו מגבית, ועם בואם נחלה הקבוצה הצלחה והתעוררו תקוות שתצליח לשרוד בליגה הלאומית. אולם, השניים חזרו לדנמרק בגלל קשיי פרנסה והקבוצה לא הצליחה להתגבר על חסרונם[12].
החל מ-1965 שיחקה הפועל לוד בני רגב במחוז הדרומי של ליגה א'. בליגה זו התמודדה הקבוצה לראשונה, במשחקי הדרבי מול היריבה העירונית בית"ר לוד - שהגיעה לשנות השיא שלה כשהעפילה לליגת המשנה ב-1964 ושם שיחקה עד סיום עונת 1970/1971 ולאחר מכן ירדה לליגות הנמוכות. בהמשך נכשלה הפועל לוד בני רגב בניסיונותיה לחזור לליגה הלאומית כשהיא לא מצליחה להתברג בצמרת הליגה או להתמודד על העלייה. ב-1977 אף ירדה לוד לליגה ב', אך כעבור עונה אחת בלבד העפילה בחזרה לליגה א' תחת הדרכתו של המאמן לופא קדוש[13]. ב-1979 העפילה לליגה הארצית, והשלימה עליית ליגה פעם שנייה ברציפות. ב-1982 חזרה הקבוצה לליגה הבכירה, לראשונה מזה 17 שנים, תחת הדרכתו של המאמן אהרון קפיטולניק[14].
המאמןדרור קשטן הוביל את הקבוצה ב-1984 לזכייה היסטורית בגביע המדינה, לאחר ניצחון במשחק הגמר 3–2 על הפועל באר שבע בבעיטות הכרעה. בעונה ההיא כיכבו בקבוצה שלושת האחים למשפחת בנודיס: השוער יעקב בנודיס, המגן יצחק בנודיס והבלם אורי בנודיס. כמו כן בלטו בלוד החלוצים יעקב בוזגלו ומשה זיתון, הקשרים ישראל בן ממס ובני סמדג'ה וויקטור אוחיון, הבלמים אברהם לב, יצחק נעמן וברוך ידיד, והמגן שלמה חביב. ארבעה ימים לאחר חגיגות הזכייה בגביע זכתה הפועל לוד גם בתואר אלוף האלופים, אחרי ניצחון 4–1 על האלופה מכבי חיפה[15].
בעונת 1984/1985 סבלה הקבוצה מחוסר יציבות וחילופי מאמנים. ביוני חזר לאמן את הקבוצה אהרון קפיטולניק[14], אולם הוא עזב באוקטובר עקב מחלוקת על תנאי שכר[16]. הוא הוחלף בלופא קדוש[17], אך הוא התפטר באפריל 1985[18]. במקומו התמנה שחקן העבר שמואל רוזנטל והקבוצה ירדה בסיום העונה לליגה השנייה. היא חזרה לליגה הלאומית (אז הליגה הבכירה) כעבור עונה אחת, בסוף עונת 1985/1986[19], ובסיום עונת 1986/1987 דורגה במקום הרביעי, שהיה הטוב ביותר בתולדותיה[20].
שנה אחת לאחר מכן החלה התקופה הרעה מבחינת הקבוצה, היא סיימה במקום ה-13 וירדה לליגה הארצית[20]. היא קבעה שיא שלילי בכך שבמשך ארבע עונות ירדה שלוש ליגות עד לליגה ב'. היא הצליחה לחזור לליגה הארצית ב-1994, אך לא הפגינה יציבות ברמת המשחק. הרשות לבקרת תקציבים הורידה את הקבוצה לליגה א' ב-1999, ונימקה זאת בחוסר היכולת של ההנהלה להעמיד תקציב מתאים לתקנות של הליגה הארצית. שלוש שנים לאחר מכן ירדה הקבוצה לליגה ב' והתפרקה[21].
בשנת 2003, קצת פחות משנה לאחר הפירוק, הוקמה הקבוצה מחדש תחת השם "מקסים לוד", על שמו של ראש עיריית לוד מקסים לוי. בעונתה הראשונה בליגה ג' נכשלה הקבוצה במאמציה לעלות לליגה ב' לאחר שנוצחה על ידי יריבתה לצמרת הפועל טירת שלום. כעבור עונה עלתה הקבוצה לליגה ב', וכעבור עונה עלתה פעם שנייה ברציפות כאשר העפילה למחוז הדרומי של ליגה א' ב-2006. כעבור שנה היא חזרה לליגה הארצית[22], אך בעקבות עבירה על תקנון הרשות לבקרת תקציבים היא הורדה בחזרה לליגה א' והוחלפה על ידי הפועל כפר שלם[23]. בעקבות ההורדה וקשיים כלכליים התפרקה הקבוצה החדשה.
בקיץ 2015 נעשה ניסיון להקים את הקבוצה מחדש תחת השם הפועל עירוני לוד, אך הניסיון לא צלח. בקיץ 2017 הוקמה הקבוצה מחדש בשם מועדון ספורט הפועל לוד. באפריל 2018 עלתה הפועל לוד לליגה ב'[24]. בספטמבר 2021, הכריז אריק רגב, מנהל הפועל בני לוד (ובנו של בני רגב, מנהל קבוצת הפועל לוד במשך שנים רבות), שהוא מקווה ששתי הקבוצות יתאחדו לקבוצה אחת חזקה שתייצג את העיר[25].
בעונת 2022/2023 שיחקה הקבוצה בליגה ב׳ דרום א׳ והצליחה להעפיל אחרי שנים לליגה א׳ דרום.
