ספינת טילים אחד לפחות נפגע[1] שלוש אניות סוחר נפגעו חוות מכלי דלק הובערה
תרשים תקיפת החוף הסורי בליל 10–11 באוקטובר 1973
הפגזת החוף הסורי במלחמת 1973 הייתה סדרת תקיפות שנערכו בלילה שבין 10 ל-11 באוקטובר, בלילה החמישי של מלחמת יום הכיפורים. במהלכן הופגזו יעדים צבאיים ואסטרטגיים סוריים על ידי ספינות סער ישראליות.
לאחר קרב לטקיה שנערך בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר, והסתיים בניצחון לחיל הים הישראלי, נמנעו כלי שיט של חיל הים הסורי להתרחק מהחוף.
גם לאחר הטבעת שלש ספינות טילים, מקשת וטרפדת, עדיין נותרו לחיל הים הסורי כלי שיט רבים. כשמונה ספינות טילים נמצאו בנמל הצי הסורי במינת אל-ביידה וחלקן פוזרו בנמל טרטוס ונמל לטקיה. כלי השיט הסורים נשארו בתוך הנמלים או בצמוד לחוף.
על מנת להגן על עצמם העגינו הסורים אוניות סוחר ממדינות זרות מחוץ לפתחי הנמלים. למודיעין הימי לא היה מידע על כך ולא נלקח בחשבון בשלב התכנון.
בהתאם לשינוי באופי הלחימה כנגד סוריה, הוחלט במטה הכללי לפגוע במתקנים אסטרטגיים לאורך החוף הסורי באמצעות הפגזה של חיל הים ובכך גם לרתק שתי חטיבות[דרושה הבהרה] שהיו פרושות באזור החוף ולמנוע מהן להישלח לאזורי הקרבות.
התכנון כלל לתקוף באזור החוף הסורי שלוש מטרות: המעגן הצבאי במינט אל ביידה, נמל לטקיה וחוות מכלי הדלק בבניאס
תפישת הלחימה ותורת הקרב לספינות סער הנחתה לתת עדיפות להשמדת כלי שיט של הצי הסורי שיפגשו במהלך התקיפה.
כוחות ומשימות
על מפקד השייטת אל"ם מיכאל ברקאי כמפקד בכיר בים הוטל להפגיז את נמלי מינת אל-ביידה ולטקיה.
מעגן מינת אל-ביידה - על סא"ל גדעון רז הוטל להפגיז את המעגן הצבאי במינת אל-ביידה. לפיקודו הועמד כח שכלל את אח"י געש (סער 3) בפיקוד רס"ן אריה שפר ואת אח"י סופה (סער 3) שהייתה בפיקודו של רס"ן יצחק שמיר. מטרת הפגזה בעדיפות משנית הייתה מפקדות מחבלים במחנה בורג' אל אסלאם.
מסוף דלק בניאס –על סא"ל אלי רהב הוטל להבעיר את מכלי הדלק במסוף בניאס. הכח שהוקצה לכך כלל את שתי הספינות מדגם סער 4: אח"י רשף בפיקוד רס"ן מיכה רם כספינת פיקוד ואח"י קשת בפיקוד סרן דוד הרפזי כספינה בת זוג. על אח"י רשף נמצאו שלושה מפקדי חיל הים בעבר ובעתיד: אלוף שלמה אראל שהצטרף כאורח, רס"ן מיכה רם מפקד הספינה וסרן אלכס טל שימש כקצין גשר במינוי חירום.
נמל טרטוס – אף כי היה ידוע על הימצאותן של ספינות טילים בנמל טרטוס ועל קיום מכלי דלק בסביבתו, לא נקבעה משימה בשלב התכנון ולא הוקצה כוח לפעול נגדן או לאבטח כנגד פעילותן.
קרב לטקיה השני
ב-10 באוקטובר בשעה 16:00 יצאו חמש הספינות בפיקוד מיכאל ברקאי מפקד שייטת ספינות הטילים בספינה המובילה אח"י חץ (סער 3) מנמל חיפה. ההפלגה צפונה בוצעה בחשאיות בנתיב עוקף ללא הפעלת מכ"ם או קשר. בניסיון לחמוק מגילוי של אוניית ביון הסובייטית ששהתה מול חיפה. הספינות הישראליות הפליגו מערבה עד שיצאו מטווח הגילוי של אניית הביון ואז פנו צפונה לכוון החוף הקפריסאי. גירוד החוף הקפריסאי לכיוון צפון מזרח עד מעבר לכף אנדריאס, שם פנו מזרחה לכוון גבול טורקיה – סוריה.
ההפלגה בוצעה במסדר 1 צמוד טווח בין הספינות 50 מטר. בשלב התנועה באור יום נתגלה מטוס העוקב אחרי הכח בתנועתו והמודיעין הימי דיווח שהכח התגלה[דרושה הבהרה]. ההתקרבות לחוף נעשתה מאזור הגבול עם טורקיה.
הפגזת נמל לטקיה
האנייה היפנית Yamashiro Maru שנפגעה במהלך הקרב בתיקוני נזקים במפרץ לטקיה, אוקטובר 1973.
בקרבת החוף הסורי פנו הספינות דרומה והפליגו בטווח של כ – 2000 מטר מהחוף, במרווח של ק"מ אחד ביניהן, הים היה שקט מאוד, הייתה רוח מזרחית קלה. למרות הלילה האפל ניתן היה להבחין בבירור בקו החוף הסורי ובהרים שמזרחית לו. לאחר חצות בוצעה הפעלת מכ"מים וכל הכח נערך לירי בתותחים על המטרות בחוף לפי חלוקת מטרות מוקדמת. בטווח 10 ק"מ מלטקיה החלו סוללות החוף הסוריות בירי מקבצים של 4 פגזים. הנפילות היו קרובות ובמקרים אחדים נרטבו הספינות מנדי המים.
בשעה 01:30 הגיעו שלושת הסטי"לים חץ, חיפה וחרב לעמדות הירי ופתחו באש על המטרות בנמל. תוך כדי הפגזה יצאו סטי"לים סוריים אל פתח הנמל ושיגרו שמונה טילי סטיקס לעבר הסטי"לים הישראלים ושבו לתוך הנמל. הטילים הסוריים החטיאו, טיל אחד נפגע מירי מקלע 0.5 מאח"י חץ (סער 3). בשלב זה נורו טילי גבריאל ישראליים לעבר הסטי"לים הסוריים חלק מהטילים סבלו מתקלות והחטיאו. הטווח הקרוב אפשר ירי תותחים לעבר אחד הסטי"לים הסוריים. סטי"ל סורי אחד נפגע אך לא טבע.
החל מהשעה 02:00 שוב התפנו הסטי"לים הישראלים להפגיז מטרות בנמל לטקיה ובחוות המיכלים לידו. בעת ההפגזה נפתחה אש אינטנסיבית אל הסטי"לים הישראלים אך לא פגעה בהם. בחילופי הירי נפגעו מתקנים בנמל. שתי אוניות אזרחיות: היפנית 'ימאשירו מארו'[2] ואניה יוונית, נפגעו מטיל גבריאל. הירי הישראלי נפסק בשעה 02:40.
פעילות ספינות הטילים
מפקד הכח אל"ם מיכאל ברקאי ניהל את הפעילות האופרטיבית והטקטית מהמי"ק הנמצא בבטן הספינה, ליד מכשירי המכ"ם והגילוי של ספינת הפיקוד. משלב גילוי האויב עקב הטווחים הקצרים מהחוף התפתח קרב פנים אל פנים כשכל מפקד ספינה מבצע את הלחימה של ספינתו בצורה הטובה ביותר.
מפקד הספינה רס"ן משה אורון מהגשר. קיבל דיווחים מיחידת בינה רשתית שהייתה בספינה. בהתקרבות לנמל לטקיה נתגלתה ספינת טילים סורית. אח"י חץ שיגרה אליה שלושה טיל גבריאל שניים ראשונים נפלו למים והשלישי לא נשלט ואבד בגלל תקלת מערכת. רס"ן אורון עלה לגשר הפיקוד והמשיך בפעילות עם תותח אוטו מלרה 76 מ"מ. הייתה לו הערכה של פגיעה והטבעה של סטי"ל מדגם אוסה (ספינה) סורי. אך למעשה הסטי"יל הסורי נראה מתחבא בחסות אוניית סוחר. רס"ן אורון הבחין שמשוגרים אל אח"י חץ (סער 3) 8 טילי סטיקס וניהל את הפעולות נגד הטילים. תוך כדי התגוננות היו מספר פעמים של כמעט התנגשות עם אח"י חיפה (סער 2) והוא נאלץ לפנות חזק כדי למנוע זאת.
התותח של אח"י חץ (סער 3) היה היחידי בשייטת ספינות הטילים שלא סבל מתקלות. הוא הופעל גם נגד טילי סטיקס עם סיכויי פגיעה נמוכים. טיל סטיקס אחד הופל על ידי מקלע 0.5 בצד ימין.[3] לאחר שלב ההתגוננות מטילים הפגיז ב-50 פגזי 76 מ"מ את נמל לטקיה. ניסיון להפגיז את מכלי הדלק הופסק עקב הפגזה כבדה של סוללות החוף ונפילות קרובות.[4]
במהלך התנועה הפליגה אח"י חרב (סער 3) במסדר 1 כ–50 מטר מאחורי השובל של ספינת הפיקוד אח"י חץ (סער 3), עם ההתקרבות נפתחה אש מסוללות תותחי החוף. הספינה הגבירה למהירות מרבית ופזרה הטעיות מכ"ם קרובות ושינתה קורס עם כל יציאת ירי מהחוף.
תוך כדי התחמקות מסוללות החוף בוצע ירי בתותח לכיוון בסיס הצי הסורי בלטקיה. הירי החל בטווח 10 ק"מ ונסגר עד טווח של 4 ק"מ. במהלך הירי היו תקלות בתותח אוטו מלרה 76 מ"מ. שני טכנאי הנשק של הספינה היו קופצים לסיפון נכנסים לכיפה, מרביצים וחובטים לשחרור והתותח היה חוזר לירות.
אח"י חרב הבחינה ביציאת ספינות טילים מנמל לטקיה ובירי טילי סטיקס בטווח שלפי ידיעות המודיעין הוא מתחת לטווח המינימום. למרות זאת הופעל נוהל התגוננות מטילים. הספינה ירתה 3 טיל גבריאל על שתי ספינות אויב. מעוף הטילים היה תקין והובחן פיצוץ בכיוון ובטווח המטרה אך מכ"מי ספינות הטילים הסוריות המשיכו לפעול. פרס דיווח למפקד הכח ברקאי את הערכתו שהפגיעות היו באוניות סוחר אליהן נצמדו ספינות האויב.
ממש לקראת היציאה נורה טיל גבריאל ממוצב 4, דלת הארגז נפתחה והטיל לא יוצא. במקום זאת המוצב הצטודד בלא הפסקה ולכן החשמל למשגר נותק והירי בוטל. להערכת מפקד הספינה שמואל פרס היה הסיכון בקרב הזה גבוה יותר משאר הקרבות ודמה יותר לפעולת קומנדו מאשר לקרב ימי סדור.[5]
ספינה שלישית בכח לטקיה הייתה אח"י חיפה (סער 2). בשלב התנועה נצמדה לירכתי אח"י חרב (סער 3) כשלישית בכח. בהתקרבות ללטקיה ביצעה פיזור מטרות הטעיה לכיוון מערב. התגלו ספינות האויב. בשלב תקיפת טילי הסטיקס ביצעה את נוהל ההתגוננות. טיל אחד נפל 200 מטר מהספינה, זוג טילים חלף מימין ומשמאל וטיל נפל קרוב מאוד והורגש זעזוע חזק בספינה. לאחר הפיצוץ מכיוון צפון לא היה קשר עם אח"י חיפה. בספינות האחרות היה חשש כבד לשלומה ולא ניתן היה להבחין בה במכ"ם וגם לא בעין. כעבור דקות מורטות עצבים נשמע קולו של שריג בקשר ורווח לכולם.[6]
תוך כדי הירי נגד הטילים היה מעצור בתותח הקדמי והתגלה פגז 40 מ"מ עקר. נורה טיל גבריאל על מטרה בטווח 7 ק"מ. הטיל נראה פוגע ומכ"ם ספינת הקומאר כבה. התגלתה מטרה מהירה בקרבת החוף נעה צפונה שזוהתה כטרפדת מסדרת קומסומולץ (K-123). הספינה ירתה עליה בתותחי 40 מ"מ ואחר כך גם טיל גבריאל שהתפוצץ כנראה על החוף.
אח"י חיפה (סער 2) הייתה בטווח 4 ק"מ לחוף הסורי ומופגזת כל אותו זמן מתותחי החוף. לשריג נראה שאין תועלת בהימצאותו וביקש את אישור המש"ט להתרחק. בהתרחקות פיזר הטעיות מכ"ם לצפון ולדרום.[6]
סיכום קרב לטקיה השני
הניסיון להפתיע את הסורים בהפלגה חשאית עוקפת והגעה ליעדים מצפון, צלח חלקית. התברר שהם היו ערוכים בכוננות מגננה מוגברת, ופתחו על הכח באש תותחי חוף צפופה למדי. תמרון הספינות במהירות גבוהה ובזיגזגים היה יעיל כנגד ירי התותחים מוכווני המכ"ם מסוללות החוף.
ירי הטילים לעבר הכח הישראלי על ידי ספינות הסוריות מפתח הנמל היה צפוי. פעולות הנוהל נגד טילים היו יעילות. כל טילי סטיקס החטיאו.
המלחמה נמשכה ולקרב לא נעשה תחקיר. צוות הפקת לקחי מלחמה בראשותו של אלי לוי תיחקר את המשתתפים והוציא דו"ח פרטני.[7]
מפקד השייטת מיכאל ברקאי אמר שאינו יכול לתאר את ההתרחשויות הרבות שקרו בקרב הזה. אחת ממסקנותיו הייתה שהחשוב ביותר שהמפקדים יענו בקשר בקולם.
הפגזת נמל מינט אל ביידה
הכח המיועד להפגזת מינת אל ביידא יצא מנמל חיפה יחד עם הכח העיקרי. בדרך צפונה ארעה תקלת מנוע באח"י סופה (סער 3) המפל"ג גדעון רז עבר ממנה לאח"י געש (סער 3). התנועה הייתה באותו נתיב של כח לטקיה במרחק כ-5 מיל מאחוריו, אח"י געש (סער 3) מובילה ואח"י סופה (סער 3) בעקבותיה. במגמה לתקוף את שני הבסיסים הסוריים בו זמנית.
זוג הסטי"לים הגיע סמוך לחוף בטווח 1 ק"מ ביניהם ובטווח 11 ק"מ פתח באש על מתקנים בו. נקלט דיווח מכח לטקיה על ירי טילי סטיקס אך בגלל צורת קו החוף היו מוסתרים ולא היה עליהם איום. נקלטו מכמ"י בקרת אש מהחוף הסורי. הטווח לחוף נסגר ל-6 ק"מ ועל הכוח הישראלי נפתחה אש יעילה. הובחנו נפילות קרובות לספינות שהתרחקו עד טווח 17 ק"מ, חזרו ונכנסו להפגזה מספר פעמים. כ-80 פגז מכל ספינה. בעיקר לאזור בסיס הצי ורציפי הנמל.[8]
בשלב זה דרש מפקד השייטת להפגיז את מכלי הדלק בלטקיה. הספינות התקרבו וחטפו אש יעילה. באח"י סופה (סער 3) קרתה תקלה בתותח ואח"י געש (סער 3) הצליחה לירות מספר פגזים ביעילות נמוכה. הגיעה פקודת יציאה ממפקד השייטת.
אח"י סופה (סער 3) בפיקוד רס"ן יצחק שמיר המשיכה בתנועה עם שלושה מנועים עד שהצוות התגבר על התקלה במנוע הרביעי וכך המשיכה כספינה בת זוג. בכניסה להפגזה פתחה טווח 1 ק"מ מהספינה המובילה. לאחר כ-14 פגזים ארעה תקלה בתותח. פגזים התפוצצו מעל אח"י סופה ורסיסים נפלו על הסיפון. התקלה תוקנה והירי חודש תוך כדי התחמקות. סך הכל ירתה הספינה כ-80 פגז.[9]
הבערת מסוף הדלק בבניאס
חוות המיכלים של בניאס (סוריה) נמצאת על צלע ההר וצפויה להראות היטב מהים. הכח שיצא למשימת הפגזת מיכלי הבניאס כלל את שתי הספינות מדגם סער 4 שהפליגו בנפרד מכח לטקיה. התוכנית הייתה להגיע בצורה דיסקרטית ללא הפעלת קשר ומכ"ם ועם הכניסה לטווח גילוי מכ"מי החוף לסגור מהר לטווח תותחים. לא תוכנן תיאום עם כח לטקיה בשלב הטקטי. בעת התנועה לחוף נתקבלה דרישה מהמש"ט יומי ברקאי להציב מטרות מכ"ם לכיוון לטקיה. רהב שמח על ההזדמנות לסייע ובלי היסוס נורו רקטות הנושאות את מטרות ההטעיה.
מטרות הטעיה שיועדו להטעות את הסורים בלטקיה שימשו מוקד משיכה גם לזוג הספינות שהיו בנמל טרטוס. עם התקרבות הכח לבניאס התגלו מדרום לו שתי ספינות קומאר שיצאו מנמל טרטוס.
המצב הטקטי חייב לתת עדיפות ללחימה כנגד האויב בים. אך משימת הבערת מסוף הדלק בבניאס הייתה בעלת חשיבות. למרות שתורת הקרב מגדירה זוג ספינות כיחידת הלחימה, בהתחשב בעצמת האש הגדולה של ספינות הסער 4, חילק רהב את המשימות בין הספינות והורה לאח"י קשת להתקרב לחוף, להיערך להפגזת המיכלים, אך להמתין עם הפתיחה באש. ואח"י רשף פנתה אל מול הקומארים תוך חידוש מטרות הטעיה בשאיפה להגיע לטווח ירי.
שתי ספינות הקומאר מטרטוס ירו ארבעה טילי סטיקס שעברו בקרבת הכח הישראלי אך לא פגעו ונפלו לים. לאחר הירי פנו הקומארים הסוריים חזרה לנמל טרטוס. לאחר שהשתחררו ממשקל הטילים הצליחו הקומארים לפתח מהירות גבוהה. אח"י רשף שמהירותה המרבית 35 קשר רדפה כדי להגיע לטווח ירי גבריאל (טיל). הטווח נסגר באיטיות אך הקומארים נכנסו לתוך הנמל לפני שנסגר הטווח לירי טיל גבריאל.
בסיום פעולות ההתגוננות מטילי סטיקס פתחה אח"י קשת בירי מתותחיה ופגעה במכלי הדלק בחוף שהחלו לבעור ונראו היטב. אח"י רשף חזרה לכיוון הבניאס וירתה גם היא על המיכלים. כשמונה עד עשרה מכלי דלק הובערו. נראו פגיעות במכלים נוספים שלא בערו.
אלוף שלמה אראל (בלבוש אזרחי) מגיע לאח"י רשף לקראת יציאה להפגזת החוף הסורי. למעלה מימין סרן אלכס טל, קצין הגשר הבכיר בספינה, 10 אוקטובר 1973.
טיל סטיקס שנורה מקומאר סורי מתקרב לאח"י רשף בקרבת בניאס. האש הנורית נגדו מתותחי הספינות אינה יעילה, 11 באוקטובר 1973.
תוצאות הקרבות
אף כי חיל הים הסורי מתפאר במידה רבה שצדק על הצלחתו למנוע נזק רב יותר. חיל הים הישראלי זוקף לעצמו הצלחה בחיזוק מגמת ההתבצרות של הסורים ומניעת יציאתם לפיגועים בשיט בים התיכון, הבערת טרמינל הדלק בבניאס נראתה לכל אורך החוף ושספינותיו שבו בשלום מתקיפה מסוכנת ביותר.
הוצאת תחמושת – בכח הישראלי הייתה 8 טילי גבריאל, 466 פגז 76 מ"מ.
פגיעות - הופגזו ונפגעו מתקנים בשני נמלי ים סוריים. לפי הערכה ראשונית נפגעו 3 סטיל"ים סוריים. אך המודיעין הימי לא נתן לכך אישור. שתי אוניות סוחר שהועמדו בעגינה מתוכננת כדי לשמש מגן ומסתור בפתח נמל לטקיה נפגעו. חוות מכלי דלק בבניאס הובערה. הניסיון להבעיר את חוות המיכלים בטרטוס כמשימה נוספת לא הצליח.
התגברות על תקלות - מדיניות ההתחמשות המהירה של חיל הים הוכיחה עצמה בדרך כלל עם ספינות סער בכמות סבירה ומערכות גילוי, נשק ולוחמה אלקטרונית מתפקדות. אך לאבטחת האיכות הנמוכה היה מחיר של תקלות שהופיעו בזמנים קריטיים והשביתו מערכות תוך כדי הקרבות. צוותי הספינות התגברו על תקלות במהלך ההפלגה ומפקדים נדרשו לפתרונות יצירתיים.
היבט מהצד הסורי
בראית הסורים נטלו בו חלק 5 ספינות טילים ושני גדודי תותחי חוף. הערכת הסורים את הכח הישראלי הייתה מוגזמת וכללה: 4 ספינות טילים, 4-6 טרפדות, צוללת אחת או שתיים, 4-6 מסוקים ועוד חמישה כלי שיט בלתי מזוהים. כבר בשעה 23:00 התגלו מטרות בלתי מזוהות בים מול לטקיה ומול טרטוס והצי הסורי נכנס לכוננות. בשעה 01:00 נתגלו קבוצות מטרות ודווח על פיצוצים בים. שלוש ספינות טילים פתחו באש ודיווחו כי פגעו במטרותיהן. ומיד הצליחו להתחמק לנמל. לאחר כניסת ספינות הטילים לנמל לטקיה החלו תותחי החוף להפגיז את הספינות הישראליות בגזרה שניסו ללא הצלחה להבעיר את מכלי הדלק.
בגזרה הדרומית שגרו ספינות הטילים מטרטוס טילי סטיקס לעבר מטרות שנראה להם שאחת הוטבעה. ולאחר מכן נסוגו לנמל טרטוס שספינה ישראלית דולקת אחריה אך תותחי החוף שפתחו באש הפריעו לישראלים לפגוע במכלי הדלק בטרטוס. עם זאת התברר כי מיכלי הבניאס הופגזו מהים והחלו לבעור.
מהצד הסורי הוגדר כקרב הגדול ביותר במלחמה. נורו 12 טילי SS-N-2 סטיקס, מתותחי 130, 100 ו-57 מ"מ נורתה אש בכמות גדולה. הסורים מגדירים את הצלחתם בכך שהמטרות התגלו בזמן סביר והותקפו בטילים. בלחימה שולבו בהצלחה תותחי החוף שחיפו על נסיגה לנמלים. ואף כי הישראלים ריכזו כח ניכר הצליח לבצע רק חלק קטן ממשימותיו.[10]
