המרכז נוסד על ידי בועז אחד העם[2], ננה בר, גולן זינו, לילך זינו[3], אורטל מאיר[4], שירלי פינטו ויהונתן שיוביץ[5][6].
המרכז הוקם אחרי שאחד העם הציג את מועמדותו לראשות הוועד המנהל באגודת החרשים בישראל, כשלצידו היו מאיר וארבעה מועמדים נוספים, אחת מהם היא מתורגמנית לשפת הסימנים הישראלית, אך מועמדות אחד העם לא התקבלה באספה הכללית של אגודת החרשים שהתקיימה ב-1 באפריל 2016.
יו"ר המרכז הוא אחד העם, והוא ממונה על תחומי הסנגור סינגור עצמי והסברה. ננה בר - ראשת תחום פיקוח. ד"ר שירי שוהם - ראשת תחום מחקר ופיתוח. גולן זינו הוא ראש תחום שפת הסימנים, שרון מסילטי – ראשת תחום אכיפה.
מטרות המרכז
המרכז פועל לייצוג, חקר ופיתוח של החירשים ושל שפות הסימנים בישראל. מטרות המרכז כוללות בין השאר:[7]
סינגור עצמי – ייצוג החירשות ושפת הסימנים במרחבים הציבוריים והפרטיים. ייצוג, הכולל ייזום של חקיקה הנוגעת לחירשות ולשפת הסימנים; הצגת עמדות, שינוי תדמית ושינוי תפיסות, הקשורות לחירשות ולשפת הסימנים; הכשרה וקידום של חירשים בתחומים שבהם הם אינם מיוצגים.
שפת הסימנים – קידום של שפת הסימנים על ידי פיתוחה, שימורה וייצוגה במישורים הציבורי, החינוכי, התכנוני, המדעי, החברתי, הפוליטי, המשפטי, החקיקתי, הקהילתי, הטכנולוגי וכל תחום רלוונטי נוסף.
הסברה: הסברת חוץ – לקהלי יעד מחוץ לקהילת החירשים; הסברת פנים – לקהילת החירשים, הכוללת מתן ייעוץ, סיוע, הכוונה ותמיכה לחירשים ובני משפחותיהם.
פיקוח – מעקב והערכה ביקורתית אחרי יישום חוקים, תקנות ונוהלים, הקשורים לחירשות ולשפת הסימנים.
מחקר ופיתוח – חקר ופיתוח המחקר על הקהילה החירשת, כמו גם הכשרה, הדרכה והכוונה לאנשי מקצוע ולציבור הרחב על הקהילה החירשת, חירשות, ושפת הסימנים.
פרסום המרכז על מינוח תקין לחברי הקהילה
פעולות
פינטו הובילה את הקמפיין "אני מסמן אני שווה" לשינוי התודעה בציבור הרחב, ולקידום חקיקה של שפת הסימנים הישראלית כשפה מוכרת בישראל[8]. תחת קמפיין זה הובילה פינטו שבוע מודעות לחירשים בספטמבר 2016, שכותרתו הייתה "אני מסמן אני שלם", והצטרף לקמפיין שר החינוךנפתלי בנט[9]. בעקבות הקמפיין, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הייתה האוניברסיטה הראשונה בישראל שהכירה בשפת הסימנים הישראלית כשפה רשמית לאנשים חירשים[10]. ב-27 במרץ 2017 התקיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב טקס שבו העניקה פינטו תעודת הוקרה מהמרכז ללימודי חירשות לנשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, על הכרת האוניברסיטה בשפת הסימנים הישראלית. התעודה ניתנה בנוכחות הזמר וסטודנט האוניברסיטה תומר לוי, שהפיק קליפ 'הרגלים' בשפת הסימנים[11][12][13].
יום האישה החירשת
ביום האישה הבינלאומי בשנת 2017, פרסמה מאיר פוסט בפייסבוק[14], שבו התייחסה למעמד האישה החירשת בחברה הישראלית.
אישה חירשת מרוויחה בממוצע 2,000 ש"ח פחות מאישה שומעת, ולעיתים קרובות איננה עובדת כלל.
מוקדי הסיוע לנפגעות הטרדה מינית אינם נגישים לחירשת שהוטרדה מינית.
במקלטים לנשים מוכות, נשות המקצוע שומעות, וקשה לקיים איתן תקשורת. מחוסר ברירה חוזרת האשה לביתה.
יש מעט ייעוץ זוגי וטיפול משפחתי בשפת הסימנים, והתוצאה היא ריבוי בפרידות.
בתגובה לפוסט, ציינה מתורגמנית אפשרות פנייה בדואר אלקטרוני למרכזי הסיוע, מה שלא מנע מחירשת לשים קץ לחייה בהיעדר טיפול, כפי שפורסם בפייסבוק ב-5 במרץ 2017. גם משה איבגי, יו"ר אס"ח לשעבר, דיבר בפייסבוק על המנוחה ששמה קץ לחייה בגיל 25, והתייחס לחוסר טיפול מקצועי בחירשים[15].
לפני יום העצמאותתשע"ז פרסם המרכז סרטון של המנון "התקווה" בביצוע לילך זינו, ללא עיבוד מוזיקלי ועם תרגום לעברית[17]. כדברי גולן זינו בסרטון, הדגים ביצוע ההמנון את עצמאותה ומקוריותה של שפת הסימנים הישראלית, שאיננה שפה מסומנת, ואת שאיפת החירשים לשוויון. אגודת החרשים בישראל התרשמה מהסרטון שהפיק המרכז, ושיתפה אותו בדף הפייסבוק שלה בשבת אחרי הצהריים במילים: "העיבוד החדש והנכון בשפת הסימנים ל"התקווה""[18]. יו"רית אח"א אתי שוורצברג למדה את המתכונת שפרסם המרכז יום קודם, וסימנה את ההמנון כמתורגמנית בטקס של ערב יום הזיכרון בחיפה. גם המתורגמן בטקס יום הזיכרון בהר הרצל סימן את התקווה באותה מתכונת[19].
הפגנת הלהט"בים
פינטו ושיוביץ הצטרפו להפגנת הלהט"בים שהתקיימה ביולי 2017 בתל אביב נגד מדיניות האימוץ[20], והתייחסו לכך שחירשים בישראל אינם רשאים לאמץ[21], קל וחומר חירשים להט"בים[22].
תקנות נגישות בשירותי הבריאות
קהילת החירשים בישראל מונה כ-750 אלף איש[23], אך למרות קיומו של חוק "תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות" שכולל סעיף "התאמת נגישות השירות" הקובע כי על גופים ציבוריים להנגיש את השירותים שלהם לחירשים בעזרת שפת הסימנים, משרד הבריאות טרם השיב לדרישות חוזרות ונשנות של עמותות וארגונים למען אוכלוסיית החירשים בישראל להעמיד לטובתם מתורגמנים במשמרות[23].
בספטמבר 2017, שירלי פינטו פנתה לציבור החירשים וכבדי השמיעה בישראל, וביקשה מהם לדווח על מקרים של חוסר נגישות לצוות הרפואי על מנת להעלות מקרים אלה בדיונים בוועדה בכנסת. מטופלת כבדת שמיעה כתבה על רופאים שביקרו אותה ודיברו אליה כשהייתה מאושפזת ללא מכשיר שמיעה. היא הרכיבה את המכשיר וביקשה מהם לחזור על דבריהם. באופן קבוע הם ענו: "לא משנה" והלכו. במקרה נוסף, לא השיבו רופאים לשאלות חירשת על בעלה שאושפז לבדיקות עקב לימפומה, והוא נפטר ללא ידיעתה[23].
נכון לספטמבר 2019, טרם הותקנו תקנות נגישות בשירותי הבריאות[24].
תקנות נגישות באינטרנט
בדיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת על הקלה בתקנות הנגישות באינטרנט שהתקיימו ב-5 בספטמבר 2017[25], שללה מאיר את הפטור הגורף לעסקים עם מחזור מתחת ל-5 מיליון ש"ח מחובת כתוביות בסרטוני אינטרנט, אף על פי שחיובי הנגשות אחרות נותרו בתקנות, וציינה את העלות הסבירה של טכנולוגיה לכתוביות[26].
הפגנת הנכים 2017
אחד העם פרסם שני פוסטים בליווי וידאו, ובהם פירט את משנתו בעניין הפגנת הנכים מול ממשלת ישראל בדרישה להעלאת גמלאותיהם. לפי אחד העם, זכויות הנכים הן זכויות ביטוחיות, ולא היה מקום להתערבות הדרג המקצועי במשא ומתן בין המחוקק והממשלה לבין הנכים. גם נושא התקציב אינו רלוונטי, משום שניתן להתאימו על ידי קיצוץ רוחבי או על ידי הגדלת הגירעון. את משנתו סיים אחד העם בכך שמדינת ישראל עדיין איננה ערוכה לתעסוקת נכים, כפי שמעידים מעסיקים ומועסקים, ומשום כך הדרישה שנכים יעבדו איננה ריאלית. אחד העם הגיב גם לאי-השתלבותם של החירשים וכבדי השמיעה במאבק הנכים, וציין את ההסללה השמיעתנית של החירשים וכבדי השמיעה לצד רתיעה מובנית מנכים, שהוכתבה לחירשים על ידי שומעים[27][28].
