סמל המרכז הקודםדניאל אלעזר, מייסד המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ונשיאו, 1976 - 1999
המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה (באנגלית: Jerusalem Center for Public Affairs או בראשי תיבות: JCPA) הוא מכון מחקר עצמאי ללא כוונת רווח.
המרכז, שממוקם בבית מילקן בשכונת קטמון בירושלים, עוסק בחקר מדיניות ובנושאים מרכזיים העומדים על סדר יומם של מדינת ישראל והעם היהודי. מאז ייסודו בשנת 1976, מקיים המרכז ימי עיון וכנסים, וכן מפרסם מחקרים ויוזמות במגוון רחב של נושאים אסטרטגיים. בראש המכון עומד ד"ר דן דיקר (אנ').
ייעוד ומטרות
מטרתו המרכזית של המרכז היא עריכת מחקר אקדמי בתחומי הביטחון הלאומי של ישראל ודיפלומטיה יישומית, המזרח התיכון והמערכת הבינלאומית. מטרה נוספת היא העמקת הדיון הציבורי ועבודת מקבלי ההחלטות ומעצבי דעת הקהל בארץ ובעולם בנושאים הנמצאים – או נדרשים להימצא – בראש סדר היום הביטחוני. התוכניות העיקריות שבהן עוסק המרכז הן יחסי החוץ של ישראל, הסברה, אנטישמיות ופוסט-שואה, הסכסוך הישראלי-ערבי, מדיניות כלכלית, חקר הקהילה היהודית והמסורת המדינית היהודית.
דורי גולד, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 2000 - 2022
המרכז הוקם ב-1976 על ידי פרופסורדניאל אלעזר (אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת טמפל), אשר כיהן כנשיאו מאז ייסודו של מכון המחקר עד לפטירתו. בעת הקמתו איגד המרכז תחתיו את "המרכז לחקר הקהילות היהודיות" ואת "המרכז הירושלמי ללימודים פדרליים".
ב-1999, העתיק המרכז את משכנו לבית מילקן (רחוב תל חי 13 פינת רחוב רחל אמנו בשכונת קטמון, ירושלים). באותה שנה, לאחר פטירתו של נשיא המכון, אלעזר, מונה במקומו ד"ר דורי גולד ולצידו החל לכהן יו"ר מועצת מנהלים, מנפרד גרסטנפלד. גרסטנפלד סיים את תפקיד כיו"ר מועצת המנהלים ב-2012, והמשיך לכהן בדירקטוריון עד פטירתו ב-2021. המנכ"ל הראשון מרום פרש ב-2004 ומאז מכהנת בתפקיד זה חיה הרשקוביץ.
המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה יוזם מחקרים וניתוחים אסטרטגיים, מדיניים ומשפטיים, תוך התמקדות בסוגיות הרלוונטיות בנושאי ביטחון לאומי ודיפלומטיה יישומית: זכויותיה של ישראל על–פי המשפט הבינלאומי, הטרור הגלובלי, הגרעין האיראני ובחינת רעיונות חדשים לפתרונות אזוריים במזרח התיכון. המכון מפרסם את תוצאות מחקריו במאמרים, ניירות עמדה, ספרים ופרסומים; רוב הפרסומים רואים אור בעברית ובאנגלית, במקביל. הם מופצים אלקטרונית לרשימת מנויים ולמקבלי ההחלטות ומעצבי דעת קהל בארץ ובעולם, וכן מועלים לאתר האינטרנט של המרכז.
סוגיות מדיניות, אסטרטגיות וביטחוניות במזרח התיכון — הפרויקט עוסק בצורכי הביטחון של ישראל (גבולות בני הגנה), מעקב אחר ההתפתחויות באיראן ובמדינות האזור, והטרור הגלובלי. הפרויקט כולל מחקרים ופעילות נרחבת בזירה הבינלאומית להסברת עמדותיה הביטחון ופעולותיה של ישראל בנוגע לסכסוך הישראלי–פלסטיני והמלחמה נגד הטרור.
(ICA (Institute for Contemporary Affairs — מכון להצגת עמדותיה של ישראל בסוגיות שוטפות באמצעות תדרוכים לדיפלומטים ועיתונאים זרים, הכנה והפצה של מידע רלוונטי. המכון הוקם בשנת 2002 בשיתוף עם קרן משפחת וקסלר מארה”ב. במסגרת המכון מתפרסמות הסדרות Jerusalem Issue Brief, Jerusalem Viewpoint
ירושלים והתהליך המדיני — הפרויקט כולל מחקרים על הזכויות המשפטיות וההיסטוריות של ישראל בירושלים על פי הסכמים קיימים ומסמכי או”ם וניתוח הסכנות בתרחיש של חלוקת הבירה.
הפורום למשפט בינלאומי — הפורום מתמודד עם סוגיות הנוגעות למשפט הבינלאומי במאבקה של ישראל נגד הטרור ומספק מענה להאשמות נגד ישראל בגין החזקתה בשטחים הנתונים במחלוקת וזכותה להגנה עצמית. כמו כן פועל המרכז לקידומה של אמנה בינלאומית נגד הסתה לטרור.
המאבק בדה–לגיטימציה של ישראל — המרכז פועל בכל הזירות הרלוונטיות נגד המהלכים לערעור מעמדה של ישראל כמדינה לגיטימית במשפחת העמים, ולהכפשתה באמצעות דוחות עוינים של המועצה לזכויות אדם של האו"ם (דו"ח שאבאס) בדבר התנהגות צה"ל בעת לחימה.
יחסי ישראל-אירופה — ניתוח מערכת היחסים בין אירופה לישראל על רקע ההתפתחויות המדיניות האחרונות והפצת חומר הסברתי בשפות אירופאיות.
תוכניות המחקר במרכז
למרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה מספר תוכניות ופרויקטים מחקריים, כמו גם יוזמות נוספות:
היוזמה לדרישת אחריותיות מהרשות הפלסטינית — בשנת 2016 פתח המרכז הירושלמי ביוזמת מחקר לתיעוד התשלומים הרשמיים של הרשות הפלסטינית עבור מחבלים ובני משפחותיהם. דבר זה הוביל לחקיקה, הן בישראל והן בקונגרס האמריקני (חוק טיילור פורס), שהתנה סיוע לרשות הפלסטינית בביטול התשלומים הללו, המעודדים טרור. המרכז הירושלמי מרחיב את היוזמה נגד תשלומי הטרור ("pay for slay") לדרוש מהרשות הפלסטינית לתת דין וחשבון לשחיתות, לתעמולת ה"אפרטהייד" ולוחמה משפטית (Lawfare) בינלאומית כנגד מדינת ישראל. המרכז הירושלמי מתכוון לפעול לגיוס תמיכה בינלאומית בקרב מדינות למטרות הבאות: חיוב הרש"פ למתן את ההסתה האלימה כנגד ישראל וכנגד יהודים; עצירת החתירה של הרש"פ תחת קיומה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי מעל במות בינלאומיות; חשיפת הרטוריקה האנטישמית של הרש"פ והלוחמה המשפטית-מדינית במוסדות הבינלאומיים; פיתוח והעמקת הדיון הביקורתי במערב על הנרטיב הפלסטיני; הגברת פרופיל ישראל במערב כמקדם של שלום; תמיכה ברשות פלסטינית מתונה שתקדם חברה חופשית ודמוקרטית כמייצגת אמיתית של האינטרסים של הפלסטינים.
יוזמה לחשיפת "אנטישמיות האפרטהייד" — בשנת 2016, השיק המכון הירושלמי יוזמה בינלאומית למאבק ב"אנטישמיות האפרטהייד". ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז, ביקר בדרום אפריקה וגייס מנהיגים מהממשל, העולם העסקי והאקדמיה למיזם מחקרי משותף להפרכת קמפיין ה"אפרטהייד" של ה-BDS כנגד ישראל. בשנת 2020, חבר המרכז הירושלמי למנהיגים שחורים מארצות הברית, וחוקרים ערבים ויוצאי אתיופיה ישראלים כדי לחשוף את הלוחמה המדינית באמצעות פרסום ספרו המקיף Israelophobia and the West, אשר פרופ' אלן דרשוביץ כינה "התנ"ך להבנת האנטישמיות החדשה". בכוונת המרכז הירושלמי ושותפיו להפוך את הממצאים המחקריים לפעולות דיפלומטיה יישימות.
פרויקט מנהיגות שחורה פרו-ישראלית — המרכז הירושלמי מקיים פרויקט משותף דיפלומטי-חינוכי בשם P.E.A.C.E.-Promise עם המכון האמריקני לסולידריות שחורה עם ישראל (IBSI), שמטרתה חינוך והעצמת מנהיגים ומשפיענים צעירים שחורים-אמריקנים ואפריקנים דרך עובדות פוליטיות והקשר היסטורי, במטרה למגר אנטישמיות בקרב קהילת השחורים ולהגביר הבנה ושיתוף פעולה בין שחורים, יהודים ומדינת ישראל. פרויקט "Promise" של המרכז הירושלמי ו-IBSI, הכולל בפעילותו משלחות דיפלומטיות לאפריקה וישראל, מדגיש את ההיסטוריה והחשיבות של קשרי ישראל-אפריקה, ושחורים ויהודים. הגישה ההוליסטית-חינוכית של IBSI כוללת לימוד ההיסטוריה השחורה האותנטית, כולל ההזדהות העמוקה של כנסיות הקהילות השחורות עם ישראל ועם הרוחניות הציונית. בנוסף, הגישה החזיתית והישירה של IBSI בסוגיות קונטרוברסליות, כמו דיון בסכסוך הישראלי-פלסטיני ויחסי יהודים ושחורים, וכן חינוך והסברה מתמשכים בארצות הברית, מבדלים פרויקט זה מארגוני ההסברה האחרים, אשר רק מביאים צעירים לסיורים בארץ, ללא פעילויות המשך. במהלך משלחת IBSI לדרא"פ, זימבאבווה וישראל, יילמדו השגרירים מקרוב על הגיוון התרבותי, הדתי והאתני בישראל, וכן על הישגיה הטכנולוגיים והשותפות רבת השנים של ישראל עם מדינות אפריקה.
שותפות ערבית-ישראלית-הודית בביטחון לאומי — חתימת "הסכמי אברהם", הסכמי שלום ונורמליזציה היסטוריים בשנת 2020, הביאה לשיתוף פעולה בין ישראל לשכנותיה הערביות בתחומי ביטחון לאומי ודיפלומטיה יישומית, וכן שת"פ במסחר, בהייטק, במודיעין, בתשתיות, ובקיימות. המרכז הירושלמי חבר למכון למדיניות Derasat מבחריין, והמכון למדיניות לדרום החדש (Policy Center for the New South), של מרוקו. שותפויות אלה מבטיחות את ההגדרה של הפרופיל של ישראל כחברה מן השורה, המשולבת באופן מלא בקרב הרוב הערבי של המזרח התיכון. המרכז הירושלמי, יחד עם שותפיו האזוריים, ימשיך לתעד ולחשוף את המרוץ האיראני להגמוניה תחת מטריה גרעינית מתפתחת, באמצעות מחקרי מדיניות והמלצות עבור מקבלי החלטות ברחבי האזור.
שותפות אסטרטגית אפריקאית-ישראלית — המרכז הירושלמי ממנף ומרחיב את שותפויות הסכמי אברהם אל יבשת אפריקה. מדינות אפריקה פונות אל עבר ישראל כעוגן של ביטחון, יציבות, ושגשוג, מתוך ראיית יכולותיה הטכנולוגיות של ישראל כפתרון לבעיית הביטחון התזונתי, התפלת מים, ופיתוח תשתיות לדורות הבאים. מרכז הירושלמי מקבל פניות ממרכזי מחקר מובילים באוגנדה, קניה, סודאן, ובמדינות השוכנות על הים האדום, ג'יבוטי וסומלילנד. המרכז משתף פעולה עם מכוני המחקר באתיופיה, המכון ליחסי חוץ (IFA), והמכון למחקרי שלום וביטחון (IPSS), ליצירת סדר יום משותף באמצעות חילופי משלחות ממשלתיים, פרלמנטריים ודיפלומטיים; התייעצויות באמצעות סדנאות, שולחנות עגולים, הסכתים וסרטוני וידאו; כנס שנתי על אתגרי הביטחון הלאומי של ישראל ואפריקה; המלצות מדיניות בנושאי מודיעין אסטרטגי, ביטחון לאומי וצבאי, וביטחון בנושאי תשתיות, מזון ומים ועוד.
