הונאת המידות

הונאת המידות
(מקורות עיקריים)

מקרא	פרק י"ט, פסוקים ל"ה–ל"ו; פרק כ"ה, פסוקים י"ג–ט"ו
משנה	מסכת בבא בתרא, פרק ה', משניות י'–י"א
תלמוד בבלי	מסכת בבא בתרא, דף פ"ט, עמוד א' – מסכת בבא בתרא, דף צ', עמוד ב'
משנה תורה	משנה תורה לרמב"ם, הלכות גניבה, פרק ז'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות גניבה, פרק ח'
שולחן ערוך	שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רל"א
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, לא תעשה רע"א; ספר המצוות, לא תעשה רע"ב; ספר המצוות, עשה ר"ח; ספר החינוך, מצווה רנ"ח; ספר החינוך, מצווה רנ"ט; ספר החינוך, מצווה תר"ב

הונאת המידות הן מצוות עשה ולא תעשה בעניין איסור הונאה במידות ומשקולות. מצוות אלו כוללת הן את עשיית המידות והמשקלות המזויפים, הן את השימוש בהם, והן את הונאת הלוקח בעת המדידה או המשקל.

מקור המצוות

מצוות הונאת המידות נשנו בשני מקומות בתורה, בפרשת קדושים ובפרשת כי תצא:

לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם.

— ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוקים ל"ה–ל"ו

לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ.

— ספר דברים, פרק כ"ה, פסוקים י"ג–ט"ו

תופעת עיוות המידות והמשקולות הייתה נפוצה בזמן המקרא, וכך גם בזמן הנביאים. הנביא עמוס מוכיח את העם האומרים: ”מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה בָּר, לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה”^[1]. גם בספר משלי מוקעת התופעה: ”תּוֹעֲבַת ה' אֶבֶן וָאָבֶן וּמֹאזְנֵי מִרְמָה לֹא טוֹב”^[2].

בשנת 2021 נמצאה בחפירה ארכאולוגית משקולת בת שני גרה מהמאה ה-7 לפנה"ס השוקלת פי שלושה מכפי המצוין עליה, וכפי המשוער שימשה רמאים בשלהי ימי בית ראשון^[3][4].

דיני המצוות

בהונאת המידות כלולים כמה מערכות דינים:

• חומרי אבני המשקל והמידות: עליהם להיות מחומרים עמידים שאינם נשחקים (היינו משקולות של אבן קשה או זכוכית, ולא מבדיל, עופרת ומתכות אחרות שנשחקות), וכן באביזרי המדידה, שעליהם להיות יציבים וקשיחים^[5].
• אופן השקילה הנכון: מלבד חובת הדיוק במידות, כך גם יש למדוד ולשקול לפי האופן המקובל, ולא במידות קטנות או גדולות יותר, שבהן שכיח שייווצרו פערים^[6].
• החזקת מידות ומשקולות מזויפים: אסור להשהות ברשותו מידות ומשקולות מזויפות, מחשש שמא ישתמש בהן.

בתלמוד מסופר כי כאשר לימד רבי יוחנן בן זכאי דינים אלו, אמר: ”אוי לי אם אומר, אוי לי אם לא אומר; אם אומר - שמא ילמדו הרמאין, ואם לא אומר - שמא יאמרו הרמאין 'אין תלמידי חכמים בקיאין במעשה ידינו'”. לבסוף לימד את פרטי הדינים, בהסתמך על הפסוק^[7] ”כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם”^[5].

אכיפה

בית הדין מצווה להעמיד ממונים שיפקחו ויאכפו את מרמי המידות, בהלקאה, קנס ושאר עונשים שביד בית הדין^[8].

בפחות משווה פרוטה

לדעת ספר החינוך, בשונה משאר איסורי גזל, איסור הונאת המידות הוא אף בפחות משווה פרוטה. אמנם רבי ישעיה פיק ברלין פקפק בכך^[9].

ראו גם

• אונאה

לקריאה נוספת

• אנציקלופדיה תלמודית, כרך ל"ט, ערך מדות ומשקלות (השימוש), טור תכ"א ואילך

הערות שוליים

1. ספר עמוס, פרק ח', פסוק ה'.
2. ספר משלי, פרק כ', פסוק כ"ג.
3. על התיארוך המקובל במחקר; לפי הסדר עולם, תקופה זו היא באמצע ימי בית ראשון.
4. "משקולת של רמאים" מימי בית המקדש הראשון התגלתה בעיר דוד בי-ם, באתר ynet, 2 בספטמבר 2021
5. תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף פ"ט, עמוד ב'.
6. תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף פ"ט, עמוד א'.
7. ספר הושע, פרק י"ד, פסוק י'.
8. תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף פ"ט, עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות גניבה, פרק ח', הלכה כ'; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רל"א, סעיף ב'.
9. ראו: רבי ישראל אייזנשטיין, עמודי אש, סימן ד', ד"ה וראיתי בחינוך.