החברה הייתה מוכרת בעבר בשם חברת הוטון מיפלין (Houghton Mifflin Company), אך שמה שוּנה בעקבות הרכישה של חברת הארקורט הוצאה לאור (Harcourt Publishing) ב־2007.[1] עד מארס 2010, היא הייתה חברה בת של Education Media and Publishing Group Limited, חברת אחזקות בבעלות אירית הרשומה באיי קיימן ונקראה בעבר בשם Riverdeep.
תולדות החברה
טיקנור ואלן, 1832
ב־1832 רכשו ויליאם טיקנור וג'ון אלן עסק למכירת ספרים בבוסטון, והחלו לעסוק בהוצאה לאור; ג'יימס ט. פילדס הצטרף כשותף ב־1843. פילדס וטיקנור אספו אל ההוצאה בהדרגה רשימה של סופרים בולטים, ביניהם ראלף וולדו אמרסון, נתניאל הות'ורן והנרי דייוויד תורו.[2] הצמד יצר קשר הדוק עם Riverside Press, בית דפוס מבוסטון בבעלות הנרי אוסקר הוטון. גם הוטון הקים חברת הוצאה לאור משלו, עם השותף מלאנכתון הרד ב־1864, וב־1872 הצטרף לשותפות הזו גם ג'ורג' ה. מיפלין.[3]
בשנת 1878 נקלעה טיקנור ופילדס, כעת בניהול ג'יימס ר. אוסגוד, לקשיים כלכליים, ולכן מיזגה את פעילותה עם הרד והוטון. השותפות החדשה, ששמה Houghton, Osgood and Company[4] החזיקה בזכויות על היצירות הספרותיות שהיו בבעלות שתי ההוצאות לאור.[5] כאשר אוסגוד עזב את החברה שנתיים לאחר מכן, החברה שינתה את שמה ל"הוטון מיפלין ושות'" (Houghton, Mifflin and Company). על אף שיתוף פעולה רווחי עם חברת לוסון ולנטיין, עדיין היו להוטון, מיפלין ושות' חובות שקיבלה בירושה מטיקנור ופילדס. על כן החליטו מנהלי החברה להוסיף שותפים. בשנת 1884, ג'יימס ד' הרד, בנו של מלאנכתון הרד, הפך לשותף. ב־1888 הפכו גם שלושה אחרים לשותפים: ג'יימס מאריי קיי, ת'רלו וויד בארנס, והנרי אוסקר הוטון הבן.[6]
זמן קצר לאחר מכן הקימה החברה מחלקת ספרי לימוד, ומ־1891 עד 1908 עלו מכירות ספרי הלימוד ב־500 אחוז. בשנת 1908 שינתה החברה את שמה לשם "חברת הוטון מיפלין".[7] זמן קצר לאחר 1916, החלה החברה להוציא לאור מבחני הערכה תקניים, בשיתוף פעולה הדוק עם מפתחי מבחנים כגון החוקר א"פ לינדקוויסט. בשנת 1921, הפכה החברה להיות המוציאה לאור הרביעית בגודלה בתחום החינוך בארצות הברית.
בשנת 1967 הפכה הוטון מיפלין לחברה הנסחרת בבורסה של ניו יורק תחת סמל המניות HTN.
בשנת 1979 רכשה הוטון מיפלין את הקטלוג המלא של הוצאת "פרנסוס",[8][9][10] הוצאה קטנה מברקלי, קליפורניה, שהוקמה ב־1957 על ידי הרמן שיין, בעלה של הסופרת־המאיירת רות רובינס.[11][12][13][14] הרכישה תרמה לחברה זכויות על יצירות מחברים כגון: אורסולה ק. לה גווין, שרלוט זולוטוב, ובוורלי קלירי. בשנת 1979, רכשה הוטון מיפלין את ספרי קלאריון (Clarion Books), חטיבת ספרות הילדים של הוצאת סיברי (Seabury Press).[15] בשנת 1980 רכשה הוטון מיפלין את פעילות ספרי הלימוד של ההוצאה לאור ראנד מקנאלי.[16]
ב־1994 רכשה הוטון מיפלין את הוצאת מקדוגל ליטל, שעסקה בספרי לימוד לבתי ספר תיכוניים, תמורת 138 מיליון דולר,[17] ובשנה שלאחר מכן רכשה את DC Heath and Company,[18] מוציאה לאור של משאבים חינוכיים משלימים. ב־1995 רכשה החברה את הוצאת צ'פטרס, מו"ל של כותרי בישול, גינה ועבודת יד.[19] בשנת 1996 יצרה הוטון מיפלין קבוצה עסקית בשם Great Source Education Group, כדי לשלב את קווי המוצרים המשלימים של חטיבת בתי הספר שלה, של מקדוגל ליטל, ושל הית'.
בשנת 1998 הכריזה הוטון מיפלין הרקורט על מותג נוסף בשם LOGAL Software, שנועד להוציא קו חדש של לומדות מדע אינטראקטיביות בשם "Science Gateways", כדי לתמוך בתוכנית הלימודים של ארצות הברית.[20] משנת 2017 מציעה הוטון מיפלין הרקורט את המותג "Logal Science" בזכיינות ליצרני לומדות.[21]
בשנת 2001, נרכשה הוטון מיפלין על ידי ענקית התקשורת הצרפתית Vivendi Universal תמורת 2.2 מיליארד דולר, כולל נטילת חוב. ויוונדי יוניברסל כבר הייתה הבעלים של הוצאת הילדים הבריטית Kingfisher, שהפכה לחטיבה בתוך הוטון מיפלין.[23] בשנת 2002, תוך התמודדות עם לחצים פיננסיים ומשפטיים גוברים, מכרה ויוונדי את הוטון מיפלין למשקיעי ההון הפרטיים תומאס ה. לי פרטנרס, ביין קפיטל וקבוצת בלקסטון תמורת 1.66 מיליארד דולר, כולל נטילת חוב.[24][25]
מיזוג ריברדיפ עם הוטון מיפלין
ב־22 בדצמבר 2006, הוכרז כי חברת Riverdeep PLC השלימה את רכישתה של הוטון מיפלין. החברה המשותפת החדשה נקראה הוטון מיפלין ריברדיפ (Houghton Mifflin Riverdeep). ריברדיפ שילמה 1.75 מיליארד דולר במזומן ונטלה על עצמה 1.61 מיליארד דולר של חוב מחברות ההשקעות הפרטיות הנזכרות בסעיף הקודם.[26] טוני לאקי, לשעבר דירקטור בריברדיפ, נשאר בתפקידו כמנכ"ל החברה עד אפריל 2009.[27]
עוד ב־2006, מכרה הוטון מיפלין את יחידת המבחנים המקצועיים שלה, "פרומיסור", לחברת פירסון.[28] את מוצרי ההערכה הנותרים שלה, כולל Edusoft שבסיסה בסן פרנסיסקו, שילבה החברה בתוך ריברדיפ.
מיזוג עם הרקורט
ב־16 ביולי 2007 הודיעה הוטון מיפלין ריברדיפ שחתמה על הסכם סופי לרכישת החטיבות Harcourt Education, Harcourt Trade, ו־Greenwood-Heinemann מחברת ריד אלסווייר תמורת 4 מיליארד דולר. החברה המורחבת נקראה הוטון מיפלין הארקורט. מקדוגל ליטל מוזגה עם Holt, Rinehart & Winston של הארקורט לכדי Holt McDougal.
באוקטובר 2007 מכרה הוטון מיפלין את חטיבת Kingfisher להוצאת מקמילן.[29]
ב־3 בדצמבר 2007 הודיעה Cengage Learning (לשעבר Thomson Learning) כי הסכימה לרכוש את הנכסים של חטיבת ספרי הלימוד למכללות של הוטון מיפלין תמורת 750 מיליון דולר, בכפוף לאישור רגולטורי.
ב־25 בנובמבר 2008 הודיעה הוטון מיפלין הארקורט על הקפאה זמנית של רכישת כותרים מסחריים חדשים, לכאורה בתגובה למשבר הכלכלי של 2008.[30] המוציא לאור של חטיבה זו התפטר, אולי במחאה.[31] משקיפים רבים המכירים את תעשיית ההוצאה לאור ראו בצעד טעות הרסנית.[32][33]
חטיבת ספרי הדת, Harcourt Religion, נמכרה ל־Our Sunday Visitor בשנת 2009.[34]
בשנת 2012, רכשה הוטון מיפלין הארקורט את חטיבת ספרי הבישול והעיון של ג'ון ויילי ובניו, כולל המותגים CliffsNotes ו־"Webster's New World Dictionary".[35]
ב־29 במרץ 2021 דיווח הוול סטריט ג'ורנל כי הרפר קולינס, חטיבה של תאגיד התקשורת News Corp בשליטת רופרט מרדוק, הגיעה לעסקה לרכישת חלק מהוטון מיפלין תמורת 349 מיליון דולר. המכירה כוללת את חטיבת ההוצאה לאור ואת זיכיונות משחקי המחשב, ובהם "Carmen Sandiego" ו־"The Oregon Trail". העסקה תאפשר להוטון מיפלין הארקורט לשלם חלק מחובה כדי שתוכל להתמקד באסטרטגיה הקודם־כל־דיגיטל שלה בתחום חומרי הלימוד.[38] העסקה הושלמה ב־10 במאי.[39]
ב־22 בפברואר 2022, הוכרזה הצעת רכש על ידי Veritas Capital לרכוש את הוטון מיפלין הארקורט במחיר של 21 דולר למניה, או כ־2.8 מיליארד דולר.[40] לפני מועד המכרז, המניה יצרה הייפ רב בפורום האינטרנט WallStreetBets, עם למעלה מ-36,000 חוזים שנסחרו עבור אופציות הרכש של 22.5 דולר ב-17 ביוני.[41] משקיעים רבים רכשו אופציות רכש בהתבסס על דיווחים רבים של משקיעים מוסדיים עם אחזקות גדולות בחברה, בטענה שהצעת ה־21 דולר למניה מעריכה הערכת־חסר את החברה.[42] ב־6 באפריל, 57% ממניות $HMHC הוצאו למכרז, מה שהוביל לכך שהצעת הרכש יצאה לפועל והוטון מיפלין הארקורט הפכה לפרטית.[43] לאחר השלמת המכירה, נמחקה מניית Houghton Mifflin Harcourt מהנאסד"ק.
לקריאה נוספת
Ballou, Ellen B. (1970). The Building of the House: Houghton Mifflin's Formative Years. Boston: Houghton Mifflin Company.
^Winship, Michael (1995). American Literary Publishing in the Mid-Nineteenth Century: The Business of Ticknor and Fields. Cambridge: Cambridge University Press. pp. 15–17, 20–21. ISBN0521454697.
_logo_2024.svg){kind=logo}
