הדיוויזיה ה-56 של הצבא הבריטי היא דיוויזיה בריטית אשר לחמה במלחמות העולם.
הדיוויזיה הוקמה בשנת 1908 כחלק מהצבא הטריטוריאלי, ונועדה להחליף את הצבא הסדיר כאשר הוא היה במשימות מחוץ לבריטניה, והיא כללה יחידות מאזור לונדון.
בקיץ 1914 גויסה הדיוויזיה והחלה באימונים, וחלק מיחידותיה נשלחו כתגבור ליחידות שונות בצרפת. בחורף 1916 נשלחה הדיוויזיה לצרפת, שם לחמה בקרב על הסום, ובשנת 1917 היא נטלה חלק בקרב אראס, קרב איפר השלישי וקרב קמברה. באביב 1918 היא לחמה במתקפת האביב הגרמנית, ולאחר מכן לחמה במתקפת מאה הימים. לאחר המלחמה שוחררו חיילי הדיוויזיה, ובשנת 1919 פורקה הדיוויזיה.
בשנת 1920 הוקמה הדיוויזיה מחדש, כחלק מהצבא הטריטוריאלי, ובשנת 1936 היא הפכה לדיוויזיית לונדון, לאחר שהדיוויזיה ה-47 (לונדון) הוסבה לדיוויזיית הנ"מ ה-1.
בשנת 1939 הוחלט על הכפלת כוח הצבא הבריטי, ועל בסיס הדיוויזיה ה-56 (לונדון) הוקמה הדיוויזיה ה-47 (לונדון). עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גויסה הדיוויזיה, אך היא לא נשלחה לצרפת ונותרה בבריטניה. בתחילה היא הייתה דיוויזיה ממונעת עם 2 חטיבות בלבד, אולם לאחר המערכה על צרפת היא שונתה לדיוויזיית רגלים וצורפה לה חטיבה שלישית. בנובמבר 1942 נשלחה הדיוויזיה למזרח התיכון, שם שירתה בעיראק ובארץ ישראל, ובמרץ 1943 היא נשלחה למצרים. באפריל נשלחה הדיוויזיה לתוניסיה, שם לחמה בשלב האחרון של המערכה בתוניסיה. בשל הנפגעים הרבים שספגה הדיוויזיה היא לא השתתפה בפלישת בעלות הברית לסיציליה, אולם היא השתתפה בקרבות השונים בחזית האיטלקית, ובכלל זה הנחיתה בסלרנו, כיבוש נאפולי, קרב מונטה קאסינו, קרב אנציו ומתקפת האביב של בעלות הברית בצפון איטליה.
בשנת 1946 פורקה הדיוויזיה, אולם בשנת 1947 היא הוקמה מחדש ככוח מילואים של הצבא הטריטוריאלי, ונקראה דיוויזיית השריון ה-56 (לונדון), ובשנת 1956 הפכה בחזרה לדיוויזיית חיל רגלים. בשנת 1961 צומצמה הדיוויזיה למפקדה מחוזית, ובשנת 1967 פורקה הדיוויזיה. בשנים 1987–1993 אוחדו היחידות הלונדוניות לחטיבה ה-56.