בסך הכל, כ-206 חברי פרלמנט הפסידו את מקומם,[2] ואילו 424 (75%) מחברי הפרלמנט הנבחרים היו חדשים בתפקידם. בנוסף על כך, נבחר מספר שיא של נשים. הגיל הממוצע של חברי פרלמנט ירד מ-54 ל-48. לודוביק פאז'וט ממפלגת האיחוד הלאומי הפך לחבר הפרלמנט הצעיר ביותר, כשנבחר בגיל 23 בלבד.[3]אדואר פיליפ, שמונה לראש הממשלה על ידי מקרון לאחר ניצחונו בבחירות לנשיאות מונה מחדש לאחר הבחירות לפרלמנט. הוא הציג את ממשלתו השנייה ב-21 ביוני. הפרלמנט הנבחר החל לכהן ב-27 ביוני.
הרישום למועמדים הסתיים ב-23 במאי. משרד הפנים פרסם רשימה סופית הכוללת בסך הכל 7,882 מועמדים, עם ממוצע של כ-14 מועמדים בכל אזור בחירה.[7] בחירות אלו היו הראשונות שנערכו לאחר הביטול החוקי של המנדט הכפול ב-2014. בבחירות הקודמות חברי האספיה הלאומית יכלו לכהן גם בתפקידים בשלטון המקומי, ואף כראשי ערים.[8]
מערכת הבחירות
577 חברי האספה הלאומית נבחרים באמצעות הצבעה שני סבבים במחוזות חד-נציגיים. על מנת להיבחר בסיבוב הראשון, נדרש מועמד להשיג רוב מוחלט של הקולות שהתקבלו, וכן לקבל קולות השווים לפחות ל-25% מבעלי זכות הבחירה במחוז הבחירה. במידה והתנאים לא מתקיימים, מתקיים סבב הצבעה שני. בסבב זה רשאים להשתתף רק מועמדים שקיבלו 12.5% מקולות בעלי זכות הבחירה בסבב הראשון. אם רק מועמד אחד עומד ברף זה, שני המועמדים בעלי מספר הקולות הגבוה ביותר מהסבב הראשון רשאים להמשיך לסבב השני.
בבחירות אלו נבחרו ארבעה נציגים בסיבוב הראשון. מתוך 577 אזורי הבחירה, 539 נמצאים בצרפת המטרופוליטנית, 27 נמצאים במחוזות שמעבר לים ו-11 מיועדים לאזרחים צרפתים המתגוררים מחוץ למדינה.[9]
הרפובליקה בתנועה!, התנועה שייסד הנשיא הנבחר עמנואל מקרון תכננה להריץ מועמדים בכל 577 אזורי הבחירה. לקראת הבחירות, התנועה קיבלה כמעט 15,000 פניות של מתמודדים פוטנציאלים.
הרשימה הראשונית של 428 המועמדים נחשפה ב-11 במאי, עם שוויון מגדרי מדויק (214 גברים ו-214 נשים). מתוך הרשימה, 94% מהמועמדים לא כיהננו בפרלמנט בעבר; 93% עבדו במשרה כלשהי, 2% מובטלים, 4% גמלאים, 1% סטודנטים[12]; 52% מהחברה האזרחית.[13] הגיל הממוצע של המועמדים היה 46 (הצעיר ביותר בן 24 והמבוגר ביותר בן 62).
הרפובליקנים
פרנסואה בארון ב-2012
ב-2 במאי מונה פרנסואה בארון על ידי הלשכה הפוליטית של הרפובליקנים (LR) לעמוד בראש הקמפיין לבחירות. בארון היה פסימי באופן יחסי, וטען כי 150 מושבים יהיוו הצלחה. 100-150 יהיו תוצאות סבירות, ואילו מתחת ל-100 מושבים יהיו כישלון."[14] בסופו של דבר, הקמפיין הושק ב-20 במאי.
החזית הלאומית (FN)
החזית הלאומית (FN), בראשות מרין לה פן, סיימה את ההכנות המוקדמות שלה לבחירות הפרלמנטריות עוד בדצמבר 2016. הגיל הממוצע של המועמדים הוא 47 שנים, עם שוויון כמעט מוחלט בין המינים. כמעט 80% מהמועמדים כבר כיהנו בתפקידים בממשל המקומי, לעומת שיעור של בקושי 10% ב-2012.[15] בתחילה, המפלגה תכננה לשתף פעולה עם מפלגת "עמדי צרפת" בכ-50 אזורי בחירה לאחר התמיכה בלה-פן בסבב השני של הבחירות לנשיאות.[16] ב-14 במאי הודיעה ה-FN על השעיית ההסכם, מתוך כוונה להשקיע במועמדים בכל 577 אזורי הבחירה.
צרפת בלתי-כנועה
ז'אן-לוק מלנשון ב-2017
מפלגת השמאל צרפת בלתי-כנועה, שהוקמה על ידי ז'אן-לוק מלנשון, התכוונה להריץ מועמדים בכל 577 אזורי הבחירה.[17] בסופו של דבר, פורסמה באמצע פברואר רשימת מועמדים של כ-410 איש. ברשימה זו היה שוויון מגדרי, כ-60% מהמועמדים הגיעו מהחברה האזרחית, והגיל הממוצע עמד על 43 שנים בלבד, כשהצעיר ביותר היה בן 19.
.jpg)
