הבחירות לנשיאות ישראל (1998)

‹ 1993 ישראל 2000 ›
הבחירות לנשיאות ישראל
4 במרץ 1998
מועמד	עזר ויצמן	שאול עמור
מפלגה	עצמאי (מטעם העבודה)	הליכוד
מספר הקולות	63	49
הזוכה: עזר ויצמן

ישראל

ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל

חוקה ונשיאות חוקי יסוד נשיא המדינה (רשימה) יצחק הרצוג מנהל ראש הממשלה (רשימה) בנימין נתניהו סגן ראש הממשלה יריב לוין הממשלה הממשלה ה-37 הקבינט המדיני-ביטחוני מבקר המדינה: מתניהו אנגלמן חקיקה הכנסת הכנסת העשרים וחמש יושב ראש: אמיר אוחנה חברי הכנסת יו"ר הקואליציה: אופיר כץ‎ ראש האופוזיציה: משמר הכנסת בחירות מפלגות פוליטיות חוק הבחירות ועדת הבחירות המרכזית משאל עם מערכת המשפט בית המשפט העליון נשיאת ביהמ"ש העליון: יצחק עמית היועץ המשפטי לממשלה: גלי בהרב-מיארה אגף ייעוץ וחקיקה הנהלת בתי המשפט פרקליטות המדינה הסניגוריה הציבורית חלוקה מנהלית מחוזות רשות מקומית עיריות מועצות מקומיות מועצות אזוריות יחסי החוץ הסכסוך הישראלי-ערבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני ישראל והאו"ם ישראל וארצות הברית ישראל והאיחוד האירופי שגרירים פורטל הממשל בישראל

הבחירות השלוש-עשרה לנשיאות ישראל התקיימו בכנסת בו' באדר ה'תשנ"ח, 4 במרץ 1998, בעקבות סיומה הצפוי של תקופת כהונתו הראשונה בת חמש השנים של הנשיא המכהן עזר ויצמן.

ויצמן בחר להתמודד שוב על המשרה, ולמרות המסורת על פיה אין קוראים תיגר על נשיא מכהן, הוחלט בליכוד להעמיד מועמד נגדי מטעם המפלגה לתפקיד.

המועמדים

• עזר ויצמן: הנשיא המכהן, אלוף בצה"ל ומפקד חיל האוויר, שר הביטחון וחבר הכנסת, מאדריכלי הסכם השלום עם מצרים. אחיינו של הנשיא הראשון חיים ויצמן.
• שאול עמור: ראש עיריית מגדל העמק במשך כעשרים שנה, חבר כנסת מכהן מטעם הליכוד, לימים שר בממשלה ושגריר ישראל בבלגיה.

סטיקר המביע תמיכה במועמדותו של פרופ' ברנובר

בנוסף נעשה ניסיון מצד תנועת מנהיגות יהודית להריץ את הפרופסור לפיזיקה ואסיר ציון ירמיהו ברנובר כמועמד לכהונה, אך בהיעדר תמיכה של עשרה חברי כנסת כנדרש בסעיף 6 של חוק יסוד: נשיא המדינה, לא נכלל ברנובר לבסוף בהצבעה.^[1]

תוצאות הבחירות

בחירות 1998 לנשיאות מדינת ישראל

המועמד	מפלגה		קולות
עזר ויצמן		העבודה	63
שאול עמור		הליכוד	49
פתק לבן			7
פתקים פסולים			0
לא הצביעו			1
סה"כ			120

בעקבות ניצחונו הושבע ויצמן לכהונתו השנייה.

לאחר הבחירות

על מנת למנוע מקרה נוסף בו יאלץ נשיא מכהן להתמודד על הארכת כהונתו, חוקק עוד באותה השנה תיקון לחוק יסוד: נשיא המדינה, אשר מונע מנשיא לכהן ביותר מתקופת כהונה אחת, אך מאריך את תקופת הכהונה הבודדת לשבע שנים, במקום חמש.

שנתיים לאחר הבחירות התפטר ויצמן מהתפקיד עקב חקירה שנפתחה נגדו בחשד לקבלת סכומי כסף לא מדווחים בעת שכיהן כחבר הכנסת ושר. עקב כך נערכו בחירות מוקדמות לנשיאות, בהן ניצח במפתיע מועמד הליכוד משה קצב את מועמד ישראל אחת שמעון פרס.

הערות שוליים

1. צעד קטן בדרך ארוכה, אתר מנהיגות יהודית, 11 באפריל 2007