|
הבחירות ללוק סבהה (1991)
הבחירות ללוק סבהה ב-1991 התקיימו בשלושה פעימות, ב-20 מאי, ב-12 וב-15 ביוני. הבחירות קבעו את הרכב הלוק סבהה העשירי.
רקע
הבחירות הקודמות ללוק סבהה התקיימו בנובמבר 1989, והובילו להקמת ממשלה בידי הג'נטה דאל ובעלות בריתה, שנתמכה מבחוץ הן על ידי מפלגת העם ההודית והן על ידי המפלגות הקומוניסטיות, ובראשות הממשלה עמד ו. פ. סינג. מעמדה המתחזק של מפלגת העם ההודית הוביל את מנהיגה, לאל קרישנה אדוואני לקיים בספטמבר ואוקטובר 1990 את ראם ראת' יטרה (אנ'), מסע אל עבר איודיה ומסגד באבור שבה, שנחשב למקום לידת האל ראמה. המסע, שחצה את מרבית מדינות הודו, נועד להביא לבניית מקדש הינדואי במקום המסגד, שנחשב בעיני תומכי ההינדוטבה כסמל לדיכוי ההינדואים בידי המוסלמים במהלך שליטתם בהודו. אדוואני נעצר ב-23 באוקטובר, לאחר שחצה את גבול מאוטר פרדש לביהר שהייתה בשליטת הג'נטה דאל. בעקבות כך משכה המפלגה את תמיכתה בממשלה, וסינג הפסיד בהצעת אי-אמון ב-7 בנובמבר. ב-10 בנובמבר הושבע צ'אנדרה שקאר לראש ממשלת הודו בראשות פלג בן 64 חברי הלוק סבהה, שהתפצל מהג'נטה דאל וזכה לתמיכה מבחוץ של הקונגרס הלאומי ההודי. הממשלה הייתה קצרת ימים, ונפלה במרץ 1991 לאחר שהקונגרס החרימה את ישיבות הלוק סבהה לאחר שפעילי המפלגה תפסו שני שוטרים שביצעו מעקב על ביתו של נשיא המפלגה רג'יב גנדי, ודרשה להעמיד את האשמים לדין. שקאר התפטר מתפקיד ראש הממשלה.[1][2]
קמפיין הבחירות של הקונגרס טען התמקד סביב אי יציבות שתי הממשלות הקודמות, וטען כי רק הקונגרס יוכל להביא ליציבות. מפלגת העם ההודית הפכה את סכסוך איודיה וההינדוטבה למרכז הקמפיין שלה, והחזית המאוחדת, שכללה את הג'נטה דאל והמפלגות הקומוניסטיות התמקדו בצדק חברתי וקידמו את הצעת ועדת מנדל (אנ'), שעסק בקידום הקאסטות הנמוכות והענקת העדפה מתקנת לחבריהם.[3]
ב-21 במאי, יום לאחר הפעימה הראשונה בבחירות, נרצח נשיא הקונגרס רג'יב גנדי בפיגוע התאבדות במהלך עצרת בחירות בטמיל נאדו. ההתנקשות בוצעה על ידי טיגריסי השחרור של טמיל אילם, מחתרת ומליציה טמילית שנאבקה בממשלת סרי לנקה במהלך מלחמת האזרחים בסרי לנקה, ובוצעה כתגובה להחלטת רג'יב לשלוח כוח שמירת סדר הודי למדינה במהלך כהונתו כראש ממשלה.[4] בפיגוע נהרגו 16 איש נוספים, והוא סייע לעורר תמיכה עממית בקונגרס הלאומי ההודי. סירובה של אלמנת רג'יב, סוניה גנדי לעמוד בראש המפלגה,[5] וגילם הצעיר של ילדיהם, שלא יכלו למלא את מקום אביהם, גרם למפלגה להעמיד בראשותה את פ"ו נרסימהה ראו, ולראשונה מ-1964 עמד בראשות המפלגה אדם שאינו בן למשפחת גנדי.
בעקבות הרצח נדחו שני הסבבים המאוחרים של ההצבעה, שנועדו להתקיים ב-23 ו-25 במאי, ל-12 ו-15 ביוני.[3]
במקביל לבחירות הארציות התקיימו בחירות בהריאנה, קרלה, טמיל נאדו ומערב בנגל.
תוצאות הבחירות
הבחירות לא נערכו בפנג'אב (בעלת 13 נציגים) וג'אמו וקשמיר (6 מושבים). בנוסף, ב-17 מחוזות בחירה נדחו הבחירות, עקב מות מועמד או התפטרות.[3]
|
| מפלגה
|
מושבים
|
קולות
|
אחוזים
|
שינוי
|
|
|
הקונגרס הלאומי ההודי
|
232
|
99,799,403
|
36.26%
|
47 [א]
|
|
|
מפלגת העם ההודית
|
120
|
55,345,075
|
20.11%
|
35
|
|
|
ג'נטה דאל
|
59
|
32,589,180
|
11.84%
|
84
|
|
|
המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית)
|
35
|
16,954,797
|
6.16%
|
2
|
|
|
ג'נטה
|
5
|
9,267,096
|
3.37%
|
5
|
|
|
טלוגו דזאם
|
13
|
8,223,271
|
2.99%
|
11
|
|
|
המפלגה הקומוניסטית של הודו
|
14
|
6,851,114
|
2.49%
|
2
|
|
|
דראווידה מונטרה קזגאם
|
0
|
5,741,910
|
2.09%
|
|
|
|
אנה דראווידה מונטרה קזגאם הכלל הודית
|
11
|
4,470,542
|
1.69%
|
11
|
|
|
בהוג'אן סמג'
|
2
|
4,420,719
|
1.61%
|
1 [א]
|
|
|
שיוו סנה
|
4
|
2,208,712
|
0.68%
|
|
|
|
המפלגה סוציאליסטית המהפכנית
|
4
|
1,749,730
|
0.64%
|
|
|
|
אסום ג'אנה פרישד
|
1
|
1,489,898
|
0.54%
|
1
|
|
|
ג'הרקאנד מוקטי מורצ'ה
|
6
|
1,481,900
|
0.54%
|
3
|
|
|
ג'נטה דאל (גוג'ראט)
|
1
|
1,399,702
|
0.51%
|
חדש
|
|
|
פטאלי מקאל קטצ'י
|
0
|
1,283,065
|
0.47%
|
|
|
|
גוש הקדמה הכלל הודי
|
3
|
1,145,015
|
0.42%
|
|
|
|
הקונגרס ההודי (סוציאליסטי) – סראט צ'אנדרה סינה
|
1
|
982,954
|
0.36%
|
|
|
|
הליגה המוסלמית ועידת מדינת קרלה
|
2
|
845,418
|
0.31%
|
|
|
|
כל הודו מג'ילס-א-איתאהדול מוסלמין
|
1
|
456,900
|
0.17%
|
|
|
|
קרלה קונגרס (M)
|
1
|
384,255
|
0.14%
|
|
|
|
הריאנה ויקאס
|
1
|
331,794
|
0.12%
|
חדש
|
|
|
הוועדה העממית של נגאלאנד
|
1
|
328,015
|
0.12%
|
1
|
|
|
מפלגת אנשי מניפור
|
1
|
169,692
|
0.06%
|
1
|
|
|
ועדת דרישת המדינה האוטונומית
|
1
|
139,785
|
0.05%
|
1
|
|
|
סיקים סנגרמה פרישד
|
1
|
106,247
|
0.04%
|
|
| 121 מפלגות נוספות
|
0
|
|
|
|
|
|
עצמאיים
|
1
|
11,441,688
|
4.16%
|
|
| שני נציגי הקהילה האנגלית-הודית (ממונים)
|
2
|
–
|
|
|
| סך הכל
|
523
|
275,206,990
|
100.00
|
פנג'אב וג'אמו וקשמיר
בשתיים ממדינות הודו לא נערכו בחירות במועדן: פנג'אב וג'אמו וקשמיר. בג'אמו וקשמיר (6 מושבים) לא נערכו בחירות כלל, עקב חוסר יציבות ואלימות.[6] בפנג'אב נועדו להתקיים בחירות ללוק סבהה ולאספה המחוקקת של פנג'אב ב-22 ביוני, לאחר שצ'אנדרה שקאר הגיע להסכם עם הגורמים הסיקים המתונים יחסית שהביעו את הסכמתם שלא לנצל את מערכת הבחירות לצורך עצמאות קהלסטן. הקונגרס הביעה התנגדות להסכם, ורג'יב גנדי הודיע כי אם יגיע לשלטון ימנע את קיום הבחירות.[7] הבחירות שהוחרמו על ידי הקונגרס ומפלגות השמאל,[8] נדחו שלושים שעות קודם התחלת ההצבעה ולאחר השבעת ממשלת הקונגרס ב-21 ביוני, כשקצין הבחירות הראשי הודיע על דחייתם ל-25 בספטמבר, עקב אלימות נרחבת של בדלנים סיקים שביקשו להחרים את הבחירות. הצעד גרם להחרמת החירות על ידי מרבית המפלגות הסיקיות. הבחירות נערכו רק ב-19 בפברואר, ומרבית המפלגות הסיקיות החרימו אותן כמחאה. בבחירות הוצבה אבטחה נרחבת, כשכרבע מיליון אנשי ביטחון הוצבו בפנגאב כדי למנוע מהומות.[7]
| מפלגה
|
מושבים
|
קולות
|
אחוז
|
|
|
הקונגרס הלאומי ההודי
|
12
|
1,486,289
|
49%.27
|
|
|
בהוג'אן סמג'
|
1
|
594,628
|
19.71%
|
|
|
מפלגת העם ההודית
|
0
|
497,999
|
16.51%
|
|
|
המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית)
|
0
|
119,902
|
3.98%
|
|
|
שירומאני אקאלי דאל (סימארנג'יט סינג מאן)
|
0
|
77,970
|
2.58%
|
|
|
המפלגה הקומוניסטית של הודו
|
0
|
47,226
|
1.57%
|
|
|
ג'נטה דאל
|
0
|
39,220
|
1.30%
|
|
|
ג'נטה
|
0
|
27,966
|
0.93%
|
| לוק דאל
|
0
|
2,839
|
0.09%
|
| בהרטיה קירשי אודאיוג סנג
|
0
|
1,349
|
0.04%
|
|
|
עצמאיים
|
0
|
121,009
|
4.01%
|
| כך הכל
|
3,016,397
|
100.00
|
13
|
לאחר הבחירות
בבחירות הייתה הקונגרס הלאומי ההודי למפלגה הגדולה ביותר, כשהיא זוכה ב-226 מושבים ולתמיכתם של 18 מושבים נוספים של בעלות ברית, 10 פחות מ-254 שנדרשו לרוב ב-507 מושבים. למרות זאת, המפלגה הובילה בפער ניכר הן על החזית המאוחדת (76) ובעלות בריתה הקומוניסטיות (55), והן על מפלגת העם ההודית (117) ובעלת בריתה השיוו סנה (4). המפלגה הקימה ממשלת מיעוט בראשות פ"ו נרסימהה ראו, שזכתה לאימונם של 241 חברי הלוק מטעם הקונגרס, 112 חברים נעדרו, ו-111 הצביעו נגדה.[3]
באופן יוצא דופן, הן נרסימהה ראו והן שר האוצר מאנמוהאן סינג והן שר ההגנה שארד פאוור לא היו חברים בפרלמנט ההודי בעת מינויים.[3] נרסימהה ראו נבחר מאוחד יותר ממחוז בחירה באנדרה פרדש.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ India's prime minister resings, The Free Lance-Star, 6 במרץ 1991 (באנגלית)
- ^ ראש ממשלת הודו התפטר: אני לא בובה של מפלגת הקווגרס רג'יב גאנדי מנסה להקים ממשלה, חדשות, 7 במרץ 1991
- ^ 1 2 3 4 5 Walter K. Andersen, “India’s 1991 Elections: The Uncertain Verdict”, Asian Survey vol. 31, no. 10, 1991, עמ' 976–89, JSTOR 2645067
- ^ רג'יב גנדי נרצח במהלך מסע הבחירות שלו בדרום המדינה, חדשות, 22 במאי 1991
- ^ "נגבי את הדמעות סוניה, הודו קוראת לך", חדשות, 26 במאי 1991
- ^ IE Online, ONCE UPON A POLL: Tenth Lok Sabha Elections (1991), The Indian Express, 21 במרץ 2014
- ^ 1 2 Gurharpal Singh, The Punjab Elections 1992: Breakthrough or Breakdown?, Asian Survey Vol. 32, No. 11, University of California Press, Nov., 1992, עמ' 988-999, JSTOR 2645266
- ^ Barbara Crossette, Punjab Campaigns to Resume In an Election Steeped in Fear, The New York Times, 13 ביוני 1991
|
|
(2).jpg)
.jpg)
