האיש מן הבקעה
|
כבחלום תמיד אזכורה
האיש עובר כעובר אורח,
נוגס תפוח, בין אבק ורוח,
נוסע
על גב המשאית אל הבקעה.
האגדות יפות הן,
עד שפתאום עפות הן
רק אלוהים ידע לאן.
אני מגדל הקמתי,
בו לבדי חלמתי,
נסיך שלי על סוס לבן.
|
|
|
| הבית הראשון והפזמון
|
"האיש מן הבקעה" הוא שיר עברי שכתב חיים חפר ללחן של מוני אמריליו ושבוצע על ידי להקת פיקוד המרכז עם הסולנית דורית ראובני, בעיבודו של המלחין.
חפר כתב את השיר בשלהי שנת 1971, במיוחד לבקשתו של אלוף פיקוד המרכז דאז, רחבעם זאבי (גנדי)[1] ועבור להקת פיקוד המרכז. השיר נכתב על "ארץ המרדפים" שהתייחסה לבקעת הירדן, בתקופת המרדפים הרבים של צה"ל אחר חוליות מחבלים ומפגעים בשנות ה-60 וה-70. לפי עדות זאבי, השיר נכתב לזכר אלוף-משנה אריה רגב[2], אשר נהרג ב-26 ביולי 1968 באזור פצאל. רגב היה מפקד חטיבת הבקעה ונהרג בעת קרב בזמן מרדף אחר חוליית מחבלים. עמו נהרג סרן גד מנלה מקיבוץ תל יצחק.
השיר בוצע בשנת 1972 על ידי להקת פיקוד המרכז עם הסולנית דורית ראובני ובעיבודו של המלחין ונכלל בתוכניתה ה-19 של הלהקה "שר מי ששר אחרון". הלהקה כללה באותה עת גם את הזמרים אלי גורנשטיין, עוזי חיטמן, נאוה ברוכין, רונית אופיר, יעקב מנדל ואסתי אבני (לימים נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות). השיר הגיע למקום השביעי במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל לשנת תשל"ג, ובמקום ה-23 באותה שנה בגלי צה"ל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
