האזנה לקולות או אוסקולטציה (באנגלית: Auscultation) (המילה מבוססת על הפועל הלטיני auscultare "להקשיב") היא האזנה לצלילים הפנימיים של הגוף, בדרך כלל באמצעות סטטוסקופ. ההאזנה מבוצעת למטרות בדיקת מערכות מחזור הדם ומערכת הנשימה (קולות לב ונשימה), וכן להאזנת תעלת העיכול. (נקראת גם "מערכת העיכול"). תעלת העיקול היא צינור הארוך של איברים שיוצר מסלול למזון כדי לעבור לאורך כל הגוף. הצינור עובר למעשה מהפה עד לפי הטבעת (יציאת הצואה) וכולל את הוושט, הקיבה והמעיים. אורך מערכת העיכול של מבוגר הוא כ-9 מטרים.
המונח האזנה לקולות הוצג על ידי הרופא הצרפתירנה לאנק. פעולת ההאזנה לקולות הגוף למטרות אבחון רפואי מקורה רחוק מאוד בהיסטוריה, אולי עוד במצרים העתיקה. (ההאזנה והמישוש הולכים יחד בבדיקה גופנית והם דומים בכך שלשניהם יש שורשים עתיקים, שניהם דורשים מיומנות, ושניהם חשובים עד היום). תרומתו של רנה לאנק הייתה חידוד ההליך, קישור בין צלילים לשינויים פתולוגיים ספציפיים בחזה, והמצאת מכשיר מתאים (הסטטוסקופ) לתווך בין גוף המטופל לבין אוזן הרופא.
האזנה היא מיומנות הדורשת ניסיון קליני משמעותי, סטטוסקופ משובח וכישורי האזנה והקשבה טובים. אנשי מקצוע בתחום הבריאות (רופאים, אחיות וכו') מקשיבים לשלושה איברים ומערכות איברים עיקריות במהלך ההאזנה: הלב, הריאות ומערכת העיכול. כאשר מאזינים ללב, הרופאים מקשיבים לקולות חריגים, כולל קולות בלב, דהירות וצלילים נוספים העולים בקנה אחד עם פעימות הלב. קצב פעימות הלב מצוין גם. כאשר מקשיבים לריאות, מזוהים קולות נשימה כגון צפצופים, קרפיטוס שמתייחס למצבים שבהם רעשים נוצרים על ידי שפשוף של חלקים זה בזה, כמו תחושת חריכה המורגשת בבעיות רפואיות מסוימות. רלס או פצפוצים, צלילים חריגים שנשמעים דרך הריאות עם סטטוסקופ וגם פיצפוצים. מערכת העיכול מואזנת (האזנה) כדי לציין את נוכחותם של קולות מעיים.
מסכת אלקטרונית יכולה להיות מכשיר הקלטה, ויכולה לספק הפחתת רעשים ושיפור האות. הדבר מועיל למטרות של טלרפואה (אבחון מרחוק) והוראה. זה פתח את השדה להאזנה בעזרת מחשב. בדיקת אולטרה סאונד (US) מטבעה מספקת יכולת לשמיעה בעזרת מחשב, ו-US נייד, במיוחד אקוקרדיוגרפיה נייד מחליף חלק מהאזנות הסטטוסקופ (במיוחד בקרדיולוגיה), אם כי לא את כולן (סטטוסקופים עדיין חיוניים בבדיקות בסיסיות, בהאזנה לקולות המעיים והקשרי טיפול ראשוני אחרים).
גרף האזנה
ניתן לתאר את צלילי ההאזנה באמצעות סמלים להפקת אוסקולטוגרם (גרף האזנה). הוא משמש באימון קרדיולוגי.[1]
פונוקרדיוגרמות (הידועות גם בשם אוסקולטוגרמות) של אוושה נפוצה בלב. איור משנת 1906 המתאר רופא שהניח סטטוסקופ עץ מסוג לאנק בין אוזנו השמאלית לגבו של החולה שלובשת מחוך כדי להאזין.
האזנה אמצעית היא מונח רפואי מיושן להאזנה (אוסקולטציה) לצלילים הפנימיים של הגוף באמצעות מכשיר (אמצעי), בדרך כלל סטטוסקופ. זה בניגוד להאזנה המיידית, כלומר הנחת האוזן ישירות על הגוף.
האזנת דופלר
הוכח בשנות ה-2000 כי האזנת דופלר באמצעות בדיקת אולטרסאונד דופלר מאפשרת שמיעת תנועות מסתמים וקולות זרימת דם שאינם מזוהים במהלך בדיקת לב עם סטטוסקופ. בדיקת אולטרסאונד דופלר הציגה רגישות של 84% לאיתור אי-ספיקת מסתם אבי העורקים, בעוד שמיעת סטטוסקופ קלאסית הציגה רגישות של 58%. יתרה מכך, האזנת דופלר הייתה עדיפה בזיהוי של פגיעה בהרפיית החדרים. מכיוון שהפיזיקה של האזנת דופלר וההאזנה הקלאסית שונות, מקובל היום כי שתי השיטות יכולות להשלים זו את זו.[2][3]
The Auscultation Assistant Archived 2012-06-06 at the Wayback Machine, - "provides heart sounds, heart murmurs, and breath sounds in order to help medical students and others improve their physical diagnosis skills"
MEDiscuss - Respiratory auscultation with audio examples
Blaufuss Multimedia - Heart Sounds and Cardiac Arrhythmias
^Constant, Jules (1999). Bedside cardiology. Hagerstwon, MD: Lippincott Williams & Wilkins. p. 123. ISBN0-7817-2168-7.
^Mc Loughlin MJ, Mc Loughlin S (2012). "Cardiac auscultation: Preliminary findings of a pilot study using continuous Wave Doppler and comparison with classic auscultation". Int J Cardiol. 167 (2): 590–591. doi:10.1016/j.ijcard.2012.09.223. PMID23117017.
