האזור המפורז משתרע לאורך הגבול בין שתי הקוריאות. האזור המפורז מבתר בקירוב את קוריאה לשני חצאים. קצהו המזרחי נמצא מצפון לקו הרוחב 38 וקצהו המערבי נמצא מדרום לו. אורכו 242 קילומטרים, רוחבו כארבעה קילומטרים והוא הגבול החמוש ביותר בעולם. מרחקו מסיאול הוא 52 קילומטר. לאורך הגבול ישנם עמדות צלפים, שטחים ממוקשים, בונקרים וחוטי תיל סבוכים המונעים מבני אדם להיכנס אליו מצפון ומדרום כאחד. סביב האזור הסטרילי מחזיקות שתי המדינות כמעט שני מיליון חיילים, וחונים בסביבתו גם 37 אלף חיילים אמריקאים וקבוצה גדולה של משקיפי האו"ם.
מתחת לקו הגבול חפרה קוריאה הצפונית מספר מנהרות לפלישה עתידית. התגלו ארבע מנהרות, כשהמפורסמת ביותר היא מנהרת החדירה השלישית. המנהרה התגלתה בשנת 1978 לאחר שאחד מפועלי החפירה ערק לדרום קוריאה וחשף את מיקומה. אורכה של המנהרה הוא 1,635 מטרים, גובהה הוא 1.95 מטרים ורוחבה 2.1 מטרים, והיא נמצאת בעומק של 72 מטרים מתחת לאדמה. לאחר חשיפת המנהרה טענה קוריאה הצפונית שהדרום חפר את המנהרה, ולאחר שהטענה הופרכה הם טענו שזה מכרהפחם שחצה בטעות את הגבול.
אזור הביטחון המשותף
אזור הביטחון המשותף (JSA) הוקם כאתר שבו יוכל להתבצע המשא ומתן בין הצפון לדרום. אזור הביטחון נמצא בדיוק באמצע השטח המפורז. זהו המקום היחיד שבו יכולים הקוריאנים להגיע למגע על בסיס יומי ולעשות מאמצים לשלום קוריאה. פס בטון מפריד בין המדינות שמשני צידיו חיילים. יש גם צריפי דיון שהשולחנות בהם חצויים לצפון ודרום.
ליד הגבול הקימה דרום קוריאה דגל בגובה 98 מטר ובמשקל של 130 ק"ג, אחריו הקימה קוריאה הצפונית דגל גבוה יותר בגובה 160 מטרים ומשקל 270 ק"ג.
אבדות לאורך השנים
בינואר 1968 חצו את הגבול 31 חיילי קומנדו צפון קוריאנים מחופשים לחיילים מהדרום, בניסיון כושל לחסל את נשיאה דאז של דרום קוריאה, פארק צ'ונג-הי. הם הצליחו להגיע עד סיאול לפני שנתגלו, ולאחר המרדף כולם נהרגו או נלכדו. במקרה מצאו את מותם 68 חיילים ואזרחים דרום קוריאנים, כמו גם שלושה אמריקנים. בנובמבר 1984 זינק תייר סובייטי שביקר באזור הביטחון המשותף עם קבוצת תיירים צפון קוריאנית מעבר לקו ההפרדה ונמלט לכיוון דרום קוריאה כשהוא זועק שהוא מבקש לערוק. בחילופי האש הכבדים שהתפתחו במקום נהרגו חיילים משני הצדדים אך התייר שרד.
טבע
מכיוון שלאזור המפורז אסורה כניסת בני אדם התפתח בו הטבע ללא הפרעה. DMZ הוא כיום סביבה אקולוגית מגוונת, ויש בו ביצות רבות, חורשים, הרים וארבעה נהרות. בעבר הייתה בו אוכלוסייה גדולה של איכרים, שהתפרנסה בעיקר מגידול שדותאורז. עם הזמן השתלט על השטח מגוון גדול של בעלי חיים, עופות וצמחים נדירים.
לפי הערכת חוקרים, באזור המפורז יש יותר מ־1,100 מיני צמחים ו־51 מיני יונקים, שהם 67 אחוזים מממלכת החי של דרום קוריאה. בין השאר חיים שם דוב שחור אסייתי, חתול בר, מין נדיר של כבש וכנראה גם מין של נמרים נדירים. עוד חיים באזור 83 מיני דגים ומאות מינים של בעלי כנף, ובהם כמה נדירים במיוחד: כפן שחור-פנים, עגור יפני ועגור לבן צוואר.
קבוצות וארגונים בעולם פועלים כיום כדי להכריז על ה־DMZ כעל שמורת טבע מוגנת כאשר ייכון שלום מלא בין שתי המדינות. הרעיון לשמר את האזור המפורז כאתר מוגן הועלה שוב ביתר שאת בשנים האחרונות לנוכח השמועות כי קוריאה הצפונית מבקשת להקים בתחומו פארק תעשייתי ענקי.
פרופסור קה צ'ונג קים, אנטמולוג מקוריאה הדרומית, הציע במאמר שהתפרסם בשבועון המדע "Science", להפוך את המקום לשמורה עולמית מוגנת עבור מינים שונים של בעלי חיים וצמחים המצויים בסכנת הכחדה. לדברי קים, לא זו בלבד שתהליך בנייתה של שמורת השלום יחזק את הקשרים שבין שתי הקוריאות, אלא הוא גם יעלה את המודעות לשמירת הסביבה וטיפוחה בעולם כולו. בה בעת פנה לאונסק"ו "פורום DMZ", ארגון הפועל בארצות הברית, בבקשה להכיר באזור כאתר מורשת עולמית.
