דרך ארץ קדמה לתורה הוא ביטוי שמשמעותו היא שחשיבותה של "דרך ארץ" (שהיא התנהגות במוסר המידות ובנימוס, או יישוב העולם, עיסוק ומסחר) קודמת והכרחית לפני חשיבות התורה. כיום המשמעות המקובלת הרווחת מייחסת ל"דרך ארץ" משמעות של נימוסים טובים, ושלא ניתן ללמד תורה ומצוות למי שאין בו דרך ארץ, או שאין שווי לתורה ולמצוות שמקיים בלא שיש לו דרך ארץ.
מקור פחות מובהק, אך זהה יותר לפתגם כפי שהוא מוכר, מופיע באוצר מדרשים של יהודה דוד אייזנשטיין, במדרש השכם (שמ"ספר הלקוטים" של אלעזר הלוי גרינהוט), בו נאמר[3]: ”גדולה דרך ארץ שקדמה לתורה כ"ו דורות, שנאמר לשמור את דרך עץ החיים, דרך זו דרך ארץ החיים זו תורה”.
משמעות הפתגם בדברי חז"ל היא כי "דרך ארץ" קדמה כרונולוגית למתן תורה, שכן התורה ניתנה לדור המדבר רק לאחר 26 דורות מבריאת העולם[7], ולפני כן התנהל העולם על פי "דרך ארץ". משמעות "דרך ארץ" בהקשר זה, כפי שעולה מדברי חז"ל אלו היא מוסר המידות והיושר[8], אולם יש שהתייחסו בזה גם לפרנסה, מלאכה ומסחר[9], ויש שציינו לשתי המשמעויות[10]. יש המבארים את דברי חז"ל באופן שאינם רק תיאור כרונולוגי, אלא שהפתגם בא לומר כי הדורות הראשונים, כמו האבות, מחמת מעלתם ידעו לנהוג בדרך הישרה עוד טרם מתן תורה[11].
בפירוש הביטוי "דרך ארץ קדמה לתורה", רווח הפירוש לפיו יש העדפה או הקדמה – לפחות מבחינה מסוימת – של "דרך ארץ" על פני התורה, או ש"דרך ארץ" הרי הוא תנאי הכרחי לחשיבות התורה. גם בביטוי זה קיימים שני הפירושים לביאור "דרך ארץ", יש שפירשו זאת כמוסר המידות[12], ויש שפירשו זאת כמילוי צורכי הגוף ועיסוק על מנת להשׂתכר, שהוא נדרש כתנאי קיומי כדי שיהיה ניתן ללמוד תורה ולעבוד את ה'[13], וכן ביישוב העולם בכלל[14].
לביטוי קיים ביאור חסידי מרבי צבי אלימלך שפירא מדינוב ובשם מחותנו רבי צבי הירש מזידיטשוב, לפיו "דרך ארץ" היא תפילה, שכן "תפִלה" בגימטריא "דרך ארץ" (515), והוא מבאר זאת על פי דעת רש"י[15] שמתחילת זמן תפילה חל איסור עיסוק בעניינים אחרים עד התפילה, ואפילו לימוד תורה נאסר לפני התפילה[16]. ביאור חסידי נוסף מרבי צדוק הכהן מלובלין מזהה את "דרך ארץ" עם יראת שמיים, ועל פיו הביטוי הוא על משקל "כל שיראתו קודמת לחכמתו – חכמתו מתקיימת"[17].
^במקום מסוים המהר"ל מפראג מצטט את המדרש בכך שקדמה דרך ארץ לתורה 2,000 שנה. ראו נתיבות עולם, נתיב דרך ארץ, סוף פרק א'. ראו גם רבי צדוק הכהן מלובלין, פרי צדיק, קדושת שבת, מאמר א', דיבור המתחיל "ואדם"
^ראו גם רבי אברהם סבע, צרור המור, פרשת וזאת הברכה, דיבור המתחיל "ואמר איש האלהים"; רבי יצחק אברבנאל, אברבנאל על התורה, פרשת בראשית, דיבור המתחיל "ולכן היותר נראה לי"
^ראו מהר"ל מפראג, חידושי אגדות, סנהדרין, דף ז', עמוד א', דיבור המתחיל "אין"; רבי צדוק הכהן מלובלין, ישראל קדושים, אות ד' דיבור המתחיל "ועל כן"; מחשבת חרוץ, אות ט', דיבור המתחיל "וזה שאומרים"; פרי צדיק, פרשת נח, אות ב', דיבור המתחיל ,והנה", ועוד; הנצי"ב מוולוז'ין, העמק דבר, בראשית, פרק ד', פסוק כ"ו; פרק מ"ח, פסוק כ'; רבי יהודה אריה ליב אלתר, שפת אמת, פרשת בראשית, תרמ"ד, דיבור המתחיל "בפסוק"
^רבי צדוק הכהן מלובלין, רסיסי לילה, אות נ"ה, דיבור המתחיל "וזהו", ועוד.
^רבי ישראל ליפשיץ, תפארת ישראל, מסכת אבות, יכין, הקדמה; רבי אריה צבי פרומר, ארץ צבי על התורה, מטות ור"ח אב, תל אביב תש"מ, עמוד ק"צ, דיבור המתחיל "מה"; רבי מנחם מנדל שניאורסון, תורת מנחם, חלק י"ד (תשט"ו ב'), ניו יורק תשנ"ט, עמוד 65.
^רבי יועץ קים קדיש רקוץ, שיח שרפי קודש – מועדים, ימי הספירה, אות א', בני ברק תשמ"ט (מהדורה מחודשת), עמוד רל"ג, בשם רבי יצחק מאיר אלתר ("החידוש"י הרי"ם")
Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!
