דרחול השיח הוא מין חד-שנתי: הצעירים בוקעים בתחילת החורף, גדלים במהירות במשך האביב ועד בוא הקיץ הם מגיעים לגודל של בוגר. בקיץ, כשהאקלים יבשים וחמים יותר והצומח מתחיל לנבול, מואט קצב הגידול של השבלולים. בתקופה זו הם מטפסים במעלה הגבעולים הנובלים כדי להימנע מן הטמפרטורות הקיצוניות השוררות סמוך לקרקע ונכנסים לתרדמת קיץ. עונת התרדמה נמשכת בין שלושה לארבעה חודשים ועם בוא גשמי החורף הראשונים הם מתעוררים.[1]
לאחר התרדמת מוכנה מערכת המין של הדרחול ומתחילה עונת ההזדווגות. ההטלה חלה בנובמבר ודרחולים רבים יורדים מן הצמחייה ומתחפרים בחול. חורים רבים נחפרים על ידי הדרחולים ומושארים ריקים, התנהגות שככל הנראה נועדה להטעות טורפי ביצים. מספר הביצים בהטלה מגיע לכ-80 בממוצע. באמצע החורף מתים ההורים; תוך שבועיים עד שלושה בוקעים הצעירים והם נותרים בתוך המחפורות עוד כעשרה ימים ורק אחר כך עולים על פני הקרקע.
הטורף העיקרי של הדרחול הוא הבולבול התוקף מושבות גדולות בזמן תרדמתם. מבין היונקים הטורף הגדול ביותר של הדרחול הוא הגרביל שתפוצתו במישור החוף חופפת לדרחול. הקונכיות הלבנות בולטות מאוד על רקע מקום חיותן הטבעי, אך הן מחזירות יותר קרינה מאשר קונכיות מפוספסות. טמפרטורת הקרקע במקום חיותו של הדרחול עשויה להגיע ל-55 מעלות צלזיוס ומכאן החשיבות הרבה של קונכייה לבנה. מצד שני, קונכייה לבנה בולטת בלילה ומסייעת לטורפי הלילה של הדרחולים לזהותם במהירות ובקלות.
