PROFILBARU.COM

דיק ואן דייק
Richard Wayne "Dick" Van Dyke
	דיק ואן דייק, 2021
לידה	13 בדצמבר 1925 (בן 99); וסט פליינס, ארצות הברית
שם לידה	Richard Wayne Van Dyke
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1944
מקום לימודים	Danville High School
בן או בת זוג	Margie Willett (1948–1984) ; מישל טריולה מרווין (1976–2009) ;
צאצאים	בארי וון דייק, קארי ואן דייק
מספר צאצאים	4
פרסים והוקרה	פרס טוני לשחקן המשנה הטוב ביותר במחזמר (1961); פרס גראמי לאלבום ילדים (1964); פרס אמי לשחקן הטוב ביותר בסדרה קומית (1965); Primetime Emmy Award for Outstanding Variety, Music or Comedy Series (1977); פרס אמי לשחקן הטוב ביותר בסדרה קומית (1966); פרס מרכז קנדי (2020); פרס בריטניה (2017); פרס בחירת הקהל (1976); פרס אמי לשחקן הטוב ביותר בסדרה קומית (1964); פרס TCA למפעל חיים (2013); פרס עולם התיאטרון (1960); פרס אמי לבידור בשעות היום (2015); פרס הקומדיה האמריקני (1994); פרס גילדת שחקני המסך למפעל חיים (2012); Daytime Emmy Award for Outstanding Guest Performer in a Drama Series (2024); אגדות דיסני (1998); פרס למפעל חיים (2000); Army Good Conduct Medal; כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד ;
	פרופיל ב-IMDb

ריצ'רד ויין "דיק" ואן דייק (באנגלית: Richard Wayne "Dick" Van Dyke; נולד ב-13 בדצמבר 1925) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, קומיקאי, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה אמריקאי בעל קריירה המתפרשת על שבעה עשורים. הוא כיכב בין היתר בסרטים "Bye Bye Birdie"‏ (1963), "צ'יטי צ'יטי בנג בנג" (1968) ו"מרי פופינס" (1964). בטלוויזיה הנחה בשנים 1961–1966 את "המופע של דיק ואן דייק" יחד עם מרי טיילר מור.

ביוגרפיה

שנים ראשונות

ואן דייק נולד במיזורי וגדל באילינוי. אביו היה צאצא למהגרים מהולנד ואמו הייתה צאצאית למתיישבים שהגיעו לאמריקה על סיפון ה"מייפלאואר",^[1] ממשפחתו של ג'ון אלדן (1598–1687).

במלחמת העולם השנייה שירת כקריין ברדיו חיל האוויר של ארצות הברית.

רדיו ובמה

במהלך שנות ה-40 נודע כשדרן רדיו ו-DJ. לאחר המלחמה הקים עם חברו פיל אריקסון צמד בשם "Eric and Van–the Merry Mutes" (אריק וואן, האילמים המאושרים) במסגרתו ביצעו דיבוב כביכול לצלילי תקליטים ישנים. המופע נדד במועדונים בחוף המערבי ובשנות ה-50 שובץ בטלוויזיה.

ב-1959 הופיע לראשונה על בימת ברודוויי במחזה "The Girls Against the Boys", לאחר מכן נבחר לתפקיד הראשי במחזמר "Bye Bye Birdie", שהועלה 607 פעמים מאפריל 1960 ועד אוקטובר 1961‏.^[2] המחזמר זכה בארבעה פרסי טוני, כולל פרס טוני לוואן דייק בתור השחקן הטוב ביותר. עם זאת, הוא לא הופיע עוד על הבמה פרט לתפקיד ראשי בקומדיה "The Music Man" בינואר 1980 והופעות אורח.

קריירה טלוויזיונית

בשנים 1957–1958 הופיע ואן דייק בתוכנית המערכונים "המופע של פיל סילברס" ב-CBS, ב"מופע של פאט בון" (The Pat Boone Chevy Showroom) ב-ABC וב"מופע של פולי ברגן" ב-NBC. לאחר מכן הנחה את תוכנית הבוקר של CBS, בה שימש וולטר קרונקייט שדרן חדשות.

ב-1961 קיבל את תוכניתו "המופע של דיק ואן דייק", בה גילם את דמותו של כותב מערכונים בשם רוב פטרי, את אשתו לורה גילמה הקומיקאית מרי טיילר מור. לצד בני הזוג, שזכו לביקורות נלהבות על הכימיה והעיתוי הקומי הנפלא ביניהם, כיכבו קומיקאים משובחים בתפקידי משנה. התוכנית זכתה לארבעה פרסי אמי לסדרה קומית, כאשר ואן דייק זכה בפרס שלוש פעמים עבור שחקן בתפקיד ראשי בסדרה קומית.

בשנים 1971–1974 כיכב ואן דייק בקומדיית המצבים "מופע דיק ואן דייק החדש", שלא היה לה כל קשר ל"מופע" של שנות השישים ובו גילם מנחה תוכניות אירוח. על אף שהיה מועמד לפרס גלובוס הזהב, זכתה התוכנית להצלחה פחותה מקודמתה וירדה מן המסך לאחר שלוש עונות.

בהמשך הופיע במספר הופעות טלוויזיוניות, כך למשל דיבב ב-1973 את דמות-עצמו המצוירת בפרק מסדרת האנימציה "סקובי דו" בשם "סקובי-דו פוגש את דיק ואן דייק", הופיע בפרק בסדרה "קולומבו", היה מועמד לפרס אמי על תפקידו כאלכוהוליסט בסרט הטלוויזיה מ-1974 "הבוקר שאחרי" ושיתף פעולה עם הקומיקאי אנדי קאופמן בסדרה הקומית "Van Dyke and Company" ב-1976. בשנת 1977 החליף במשך שלושה חודשים את הרווי קורמן בתור הדמות הגברית הראשית לצד קרול ברנט ב"מופע של קרול ברנט". בעשור שלאחר מכן מיעט להופיע בטלוויזיה. ב-1989 היה מועמד, לראשונה מאז 1977, לפרס אמי על תפקידו במספר פרקים של הסדרה "בנות הזהב", כמאהבה של הדמות שגילמה ביאטריס ארתור.

תפקידו כתובע מחוזי פלטצ'ר (D.A. Fletcher) בסרט "דיק טרייסי" מ-1990. זכה לקאמבק טלוויזיוני ככוכב הסדרה "אבחנה: רצח" ששודרה בשנים 1993–2001 ב-CBS בה גילם את דמותו של הרופא המשפטי ד"ר מארק סלואן למשך שמונה עונותיה. ב-2003 הופיע בתפקיד אורח כרופא בסדרה "סקראבס".

בינואר 2013 זכה בפרס גילדת שחקני המסך על מפעל חיים.

בפברואר 2023 השתתף בעונה התשיעית של "הזמר במסכה" בארצות הברית, כשהתחפש לדמות גמד גינה. בכך שבר שיא את שיאו של ויליאם שאטנר בתור המשתתף המבוגר ביותר אי פעם בתולדות התכנית בארצות הברית (בגיל 97). הוא המפורסם הראשון של אותה עונה שנחשף, לאחר ששר בתחפושת את השיר "When You're Smiling" שמזוהה עם בילי הולידיי ופרנק סינטרה.^[3] לאחר חשיפתו הוא קינח לשופטים ולקהל בתוכנית - ועוד בתנועות של ריקוד, בשיר הידוע שלו ושל ג'ולי אנדרוז מהסרט "מרי פופינס" - "סופרקאליפרג'ליסטיקאקספיאלידושס", לקול תשואות הקהל, השופטים והמנחה של התוכנית.

קריירה קולנועית

תפקידו הקולנועי הראשון של ואן דייק היה בעיבוד הקולנועי למחזה "ביי ביי בירדי" שהופק ב-1963, כאשר שיחק בסרט, כמו בהצגה, בתפקיד הראשי. שנה לאחר מכן גילם תפקיד כפול בסרט "מרי פופינס" הן כמנקה הארובות ברט והן כיו"ר מועצת הבנק בו עובד אביהם של הילדים עליהם שומרת מרי פופינס. עבור תפקיד זה אופר באיפור כבד והקרדיט ניתן ל-Nackvid Keyd (שיכול אותיות שמו). אחד השירים אותם ביצע בסרט, "Chim Chim Cher-ee", זכה בפרס אוסקר לשיר הטוב ביותר ופסקול הסרט זכה בפרס גראמי. ב-1964 שיחק ב"לואיזה וששת בעליה" לצידה של שירלי מקלין. ב-1967 שיחק בסרט "גירושין בנוסח אמריקה" לצדה של דבי ריינולדס. מבין כל שמונת הסרטים הנוספים בהם שיחק בשנות ה-60, רק "צ'יטי צ'יטי בנג בנג" זכה להצלחה.

קרל ריינר, במאי ותסריטאי הסרט "The Comic" מ-1969 יצר את התפקיד הראשי במיוחד עבור ואן דייק. הסרט מספר על קומיקאי בעידן הסרט האילם המתקשה להסתגל לקולנוע המדבר. ואן דייק נודע כמעריצם של הקומיקאים של הסרט האילם, בפרט צ'ארלי צ'פלין וסטן לורל.^[4]

בשנת 1990 לוהק, לאחר היעדרות ארוכה, על ידי וורן בייטי לתפקיד מפתיע כתובע המחוזי פלטצ'ר (D.A. Fletcher) בסרט "דיק טרייסי". כמו כן הופיע בסרטיו של בן סטילר "לילה מוטרף במוזיאון" (2006) ו"לילה מוטרף במוזיאון 2" (2009), אולם הופעתו בסרט השני נחתכה בעריכה וניתן לצפות בה רק בקטעים שצורפו לגרסת ה-DVD.

בשנת 2018 השתתף בסרט "מרי פופינס חוזרת" בתפקיד אורח בגיל 92 – ושוב היה יושב ראש הבנק (גילם את בנו של הדמות שהוא שיחק בסרט מ-1964, וכן בעקבות מות השחקן שעשה זאת אז – ארתור מאלט, שנפטר ב-2013), כשהוא גם רוקד בסרט זה.

חיים אישיים

ואן דייק נישא למרג'רי וילט בשנת 1948. לבני הזוג נולדו ארבעה ילדים. בני הזוג התגרשו לבסוף ב-1984. בין השנים 1976 ועד מותה ב-2009 ואן דייק היה בזוגיות עם השחקנית מישל טריאולה מרווין. בשנת 2012, כאשר הוא היה בן 86, ואן דייק התחתן עם המאפרת ארלין סילבר שהייתה באותה העת בת 40.

בנו של ואן דייק, בארי ואן דייק (אנ'), ונכדו, שיין ואן דייק, הם גם שחקנים. אחיו, ג'רי ואן דייק (אנ'), היה שחקן מצליח, אשר נודע בעיקר בזכות גילום הדמות לות'ר ואן דאם בסדרת הטלוויזיה "Coach".