PROFILBARU.COM

וולטר קרונקייט
Walter Leland Cronkite
לידה	4 בנובמבר 1916; סנט ג'וזף, ארצות הברית
פטירה	17 ביולי 2009 (בגיל 92); ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	Walter Leland Cronkite, Jr.
מקום קבורה	Mount Moriah Cemetery
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת טקסס באוסטין; Moody College of Communication; San Jacinto High School; Ella J. Baker Montessori School ;
תקופת הפעילות	1935–2009 (כ־74 שנים)
צאצאים	Kathy Cronkite
פרסים והוקרה	מדליית החירות הנשיאותית (16 בינואר 1981); פרס פיבודי (1962); פרס פיבודי (1980); פרס אדוארד מורו (1998); היכל התהילה הבנילאומי של החלל (1996); Trustees Award (1982); פרס נירנברג (2002); אגדה חיה של ספריית הקונגרס; פרס ג'ורג' פולק (1970); פרס העיתונות הבינלאומי של איסקיה (1995); מדליית הכסף הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית; עיטור ארבע החירויות - חירות הדיבור; עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; פרס אוולין פ. ברקי ;

וולטר לילנד קרונקייט ג'וניור (באנגלית: Walter Leland Cronkite;‏ 4 בנובמבר 1916 - 17 ביולי 2009) היה מהבולטים שבעיתונאים האמריקאים.

חייו

קרונקייט נולד בסנט ג'וזף, מיזורי, וגדל ביוסטון, טקסס. החל ללמוד באוניברסיטת טקסס באוסטין אך פרש לטובת עבודה ככתב ספורט וחדשות בעיתונים שונים. ב-1935 החל להגיש בתחנת רדיו באוקלהומה סיטי. ב-1937 הצטרף לסוכנות הידיעות יונייטד פרס והפך לאחד הכתבים המובילים בזמן מלחמת העולם השנייה בסקרו קרבות בצפון אפריקה ובאירופה^[1]. לאחר המלחמה סיקר את משפטי נירנברג ושירת ככתב הסוכנות במוסקבה במשך שנתיים^[2].

ב-1950 גויס על ידי אדוארד מורו להצטרף למערכת החדשות של חטיבת הטלוויזיה של CBS, בה קיבל משכורת מאוד גבוהה^[3]. באפריל 1961 הוא סיקר את משפט אייכמן^[4]. בנובמבר 1961 ראיין את דווייט אייזנהאואר על תקופתו כנשיא^[5]. ב-1962 התמנה למגיש של מהדורת החדשות המרכזית של הרשת, ובתפקיד זה הפך לאחד מאנשי החדשות החשובים והמוערכים ביותר בארצות הברית. קרונקייט היה הראשון שדיווח בשידור חי על רצח קנדי ועל ההתנקשות במרטין לותר קינג. כן דיווח קרונקייט על משבר הטילים בקובה, על הנחיתה על הירח^[6], על פרשת ווטרגייט, ועל משבר בני הערובה האמריקניים באיראן. הוא נהג לחתום את מהדורת החדשות במשפט: "and that's the way it is" (באנגלית: "וכך הם פני הדברים").

מעמדו המקצועי

קרונקייט זכה למוניטין של אחד השדרנים הסולידיים, הסמכותיים והאמינים ביותר בתולדות השידור האמריקאי. הוא נהג להקפיד לשמור על דיווח עובדתי בלא להביע את דעותיו האישיות. כאשר בכל זאת הביע באופן חריג את דעתו, אחרי סדרת כתבות מהשטח על מלחמת וייטנאם ב-1968, שלא ניתן לנצח במלחמה, הדבר עורר הד עצום, והנשיא לינדון ג'ונסון אמר, לפי המדווח, ש"אם איבדתי את קרונקייט, איבדתי את האמריקני הממוצע" ("If I've lost Cronkite, I've lost Middle America").

על פי מדיניות הרשת, קרונקייט הוצא לפנסיה ב-1981, כאשר מלאו לו 65. ב-6 במרץ 1981 שידר קרונקייט בפעם האחרונה את מהדורת החדשות המרכזית. את מקומו תפס דן ראת'ר. קרונקייט המשיך להגיש משדרים מיוחדים וסרטים.

ב-1981 העניק לו הנשיא ג'ימי קרטר את מדליית החירות הנשיאותית.

ב-17 ביולי 2009 נפטר קרונקייט בניו יורק בגיל 92 לאחר שלקה בשבץ מוחי בעקבות מחלת דם ממנה סבל^[7].