בסתיו 1973 ג'והנסון היה דוקטורנט שהצטרף למשלחת שארגן הגאולוג הצרפתי מוריס טייב לחדאר שבאתיופיה. באותה תקופה אתיופיה הייתה אזור בלתי נחקר מבחינת מאובנים, וכל מאובני ההומינידים האפריקאים המפורסמים הגיעו מטנזניה, קניה ודרום אפריקה. בנובמבר 1973, לקראת סוף עונת השדה הראשונה, גילה ג'והנסון עצם קרסול של הומיניד, כיום מסומנת בסימון הקטלוגי AL 129-1 ונחשבת למאובן הראשון שהתגלה מהמין אפרנסיס. צורת העצם רמזה שבעליה הילך בקומה זקופה והיא תוארכה לגיל של כשלושה מיליוני שנים, עתיק בהרבה מכל הומיניד הולך-על-שתיים שהיה ידוע באותו זמן.
בשנת 1974 חזרה המשלחת לעונת שדה נוספת באותו המקום וחשפה מספר לסתות הומינידים, אך לא יותר מכך. בבוקר 24 בנובמבר שכנע אחד הסטודנטים את ג'והנסון לוותר על תוכניתו לאותו יום להישאר במחנה על-מנת לעדכן את רשימות המשלחת, ובמקום זה להצטרף אליו לסקר מאולתר על לנד רובר לשטח מרוחק מספר קילומטרים מהאתר, ערוץ שהמשלחת כבר סקרה לפחות פעמיים לפני כן ולא מצאה בו דבר. בעת הנסיעה הבחין ג'והנסון מזווית עינו בעצם לבנה שבצבצה מעל פני השטח וזיהה אותה כעצם זרוע של הומיניד. בבדיקה מיידית נחשפו לידה גם שברי גולגולת, חוליות, חלקי עצם ירך, ואגן מהטיפוס האופייני להליכה על שתיים. כמות כזו של ממצאים מפרט יחיד היא נדירה ביותר בפליאואנתרופולוגיה. עוד באותו ערב הועתק המחנה למקום הממצא בהכנה לחשיפה זהירה (שנמשכה שלושה שבועות נוספים), השלד קיבל את הסימון הקטלוגי AL 288-1 ואת הכינוי "לוסי", בעקבות שירם של הביטלס "לוסי ברקיע היהלומים" שהתנגן ללא הפסק בטייפ של המשלחת. חשיבותו המרכזית של הממצא באבולוציה של האדם, בסיוע הכינוי הקליט, זיכו את ג'והנסון בפרסום רב לא רק בתחום האנתרופולוגיה אלא גם בתקשורת ובציבור הרחב.
במשך כעשרים השנים הבאות היה ג'והנסון שותף מרכזי בחשיפתם של מאובני אפרנסיס רבים נוספים באותו האזור, בעיקר כשלושה-עשר פרטים המסומנים במקובץ AL 333 וזכו לכינוי "המשפחה הראשונה". למספר פליאואנתרופולוגים שעבדו עם ג'והנסון, כמו טים וייט שהיה שותף למחקר על לוסי ויואל רק שהיה שותף לגילוי הגולגולת המושלמת הראשונה של אפרנסיס, יש תרומות חשובות בפני עצמם. ג'והנסון כתב מספר ספרים על לוסי, אפרנסיס והאבולוציה של האדם. כמו כן הוא נודע בעימות אינטלקטואלי חריף עם משפחת ליקי, בעיקר האב לואיס והבן ריצ'רד, שתמכו במוצא האנושות ממין היפותטי עתיק של אדם, שממנו השתלשלו גם האוסטרלופיתקנים וגם האדם המודרני. לעומתם העדיף ג'והנסון השתלשלות האדם דרך חלק מהאוסטרלופיתקנים, רצוי כמובן דרך המין אפרנסיס שהוא גילה. בוויכוח זה יוצא בינתיים ג'והנסון כשידו על העליונה שכן, אף שיש כיום החולקים על מעמדו של אפרנסיס כאב ישיר של האדם, האוסטרלופיתקנים כקבוצה עתיקים בשני מיליון שנה בערך מכל מין אדם שאי-פעם התגלה.
.jpg)
