דויד ישראל נחום רנוב נולד בארצות הברית, בדות'אן שבמדינת אלבמה לג'רי רנוב[1] (ממקימי חיל האוויר והתעופה האזרחית בישראל) וברכה רנוב. הוריו עלו עמו לישראל בשנת 1956.
בעל תואר ראשון באדריכלות ותכנון ערים ותואר שני באדריכלות[2] מהפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בחיפה. במסגרת תחרות קרן קארפלוס בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון זכתה עבודתו של רנוב על האדריכל שמואל ביקלס לתואר שני בפרס הראשון, בשנת 1990.
עבודותיו כפסל הוצגו במספר תערוכות: אומנים צעירים במוזיאון חיפה 1983, תערוכת "גבול השלום", סימפוזיון פיסול בין לאומי, גבעת חביבה 1989. מפגש אומנים אשדוד 1991, תערוכת SITE – בניו-מקסיקו, בה הוצג הפסל Mother Earth, בשנת 1994. בשנת 1987 השתתף רנוב בתערוכה של אומנות סביבתית במכללת תל חי, ויצר שם פסל "מקור"[3] העשוי ממתכת משאבה ושמן.
בשנים 1983–1985 ריכז רנוב את עבודות השיקום בבוסתן ואדי שיח[4], שבוצעו על ידי כ-40 סטודנטים מהטכניון, ותלמידי פרויקט פר"ח מטעם "מכון ויצמן". הצטרף לצוות הפרויקט של שיקום הבוסתן[5] כאסיסטנט של האמן מיכה אולמן, אשר לימד עיצוב בטכניון.
מאז חזרתו לארץ בשנת 1995 מנהל רנוב את משרד "מארג בוסתן עולמי" בישראל, הפועל בתחומי האדריכלות, תכנון הסביבה ואקולוגיה ועוסק במחקר, תכנון ובניה. המשרד עוסק גם בחינוך סביבתי: ארגון סימפוזיונים, הרצאות[6], קורסים וסדנאות לבניה ירוקה, בהן השתתפו עד שנת 2017 כ-5000 ילדים ומבוגרים.
בנה את ספינת האדמה[7] הראשונה בישראל, "ספינת האדמה במעלות[8]". על עבודתו זכה רנוב בפרס קרן פורד לשימור איכות הסביבה בשנת 1998.
בשנת 2000 יזם והנחה את הסימפוזיון הראשון לטיוח באדמה בישראל, בכפר כנא, בשיתוף אגודת הגליל. עם אמנית האדמה טל בשן ואלון בן צבי. שנה לאחר מכן התקיים הסימפוזיון השני לטיוח באדמה, במרכז המבקרים אותו יצר במשגב, בשיתוף המועצה האזורית.
את בית הקש הראשון בישראל[דרוש מקור] בנה רנוב בצפת בשנת 2001. הוא בנוי כולו מחומרים טבעיים ומבודד ברמה גבוהה.
בשנים 2001–2002 השתתף רנוב בפאנלים של בניה ירוקה וסמינרים למנהיגות סביבתית מטעם עמותת לינק[9] והסוכנות היהודית.
בשנת 2002 הוזמן רנוב לתכנן את חווה ואדם -החווה החינוכית אקולוגית של העיר מודיעין. בנוסף לתכנון הכללי, תכנן ובנה באמצעות סדנאות את המשרדים של מנהל החווה ומבני חינוך.
בשנת 2003 יזם וריכז את קורס "בוסתנאי בקעת בית הכרם" מטעם עמותת לינק ובמימון קרן אברהם בשיתוף יהודים וערבים ליצירת מנהיגות השואפת לדו קיום.
2002 תכנן ובנה של "ספינת אדמה" כיתת לימוד בגן הקיימות משגב. בניה בשיתוף 7 כיתות ט' בית ספר אזורי משגב.
בשנת 2006 השתלם רנוב בקורס לבניה ב'לבני אדמה מיוצבות' של מכון המחקר Auroville earth institute של אונסק"ו .
בשנת 2009 נבחר רנוב על ידי חברי היישוב נווה שלום לתכנן יחד עם האדריכל הגרמני פרופ' Gernot Minke גן ילדים משותף ליהודים וערבים.
רנוב משמש כשופט להערכת עבודות בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בחיפה. וכשופט בתחרות השנתית להמצאות התורמות לסביבה ירוקה, על שם יובל אמיר.
רנוב נחשב לאחד מבכירי האדריכלים בתחום התכנון והבנייה בר קיימא[12]. רנוב תכנן עשרות מבנים מאדמה בבניה ירוקה ועבודותיו הוצגו בתקשורת ובהרצאות פומביות. מגזין "אדריכלות ישראלית[13]" מביא עדויות על טביעת ידו של רנוב בתחום הבניה הירוקה בישראל.
בשנת 2017 הקים ועיצב את אתר האינטרנט "צהלה של פעם[14]", ארכיון נוסטלגי של שכונה צהלה.
1997 - "בית לבב[15]" במעלות, הנקרא גם "ספינת אדמה[16]" ובנוי מאבן גלילית ממוחזרת, אדמה, פחיות שתייה ובטון. (לדוגמאות ויזואליות מעבודותיו בבניה ירוקה[17]). זכה לחשיפה תקשורתית גדולה כבית פרטי, כתבות עיתונות רבות, 5 כתבות טלוויזיה ואף זכה בפרס קרן פורד.
1999 - סטודיו נטע בראש פינה - ביתן מאדמה שהוא המבנה המסחרי הראשון בארץ הבנוי מאדמה[18].
1999 – בניית ספסל ירוק[19] עם תלמידי ט' מבית הספר משגב.
2001-2007 - חווה אקולוגית חינוכית[20]מודיעין, תב"ע ירוקה, מבנים ירוקים.
2001 – בניית מתחם "בוסתן עולמי", במסגרת פסטיבל "בראשית"[23] במגידו.
2002- בניית ביתו הפרטי בעין יעקב[24], מאדמה בשיתוף תלמידיו.
2003 - גן אקולוגי טכניון חיפה – מרכז מבקרים חינוכי להדגמת שיטות בניה ירוקה, אגירת מים, בקרת אקלים, רחבת פעילות ובוסתן. (בשיתוף אדריכל ד"ר נעם אוסטרליץ, ודינה יוגב – מתכננת נוף).
2004-2010 - תכנון וביצוע חלקי - כפר נופש אבני איתן - פיתוח שטח ומבנים בטכנולוגיות ירוקות.