דוד ניב (רופא)

דוד ניב
פורטרט של פרופסור דוד ניב מאלבום המשפחה
לידה 6 באוגוסט 1950
נרצח 6 בפברואר 2007 (בגיל 56)
תאריך עלייה דצמבר 1950
לימודי רפואה אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בולוניה
התמחות רפואת כאב, הרדמה, טיפול נמרץ
תואר פרופסור לרפואה
תפקידים
מספר צאצאים 3

דוד ניב (David Niv; נהגֶה דֶייוויד) (6 באוגוסט 1950 – 6 בפברואר 2007) היה רופא ישראלי, פרופסור לרפואה ומומחה בולט בתחום רפואת הכאב. ניהל את המחלקה לטיפול בכאב במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (בית החולים איכילוב) במסגרת עבודתו הקים וניהל את המרפאה הראשונה לטיפול בכאב בצה"ל, היה מרצה וחבר כבוד של בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, היה ממקימי ארגון הכאב העולמי (אנ') וממנהליו וכיהן כנשיא השלישי של פדרציית הכאב האירופית (EFIC).[1] כתב ופרסם בחייו יותר מ-120 מאמרים בתחומי הרפואה.

ב-6 בפברואר 2007 נורה למוות בידי אלמונים.[2] רוצחיו טרם נתפסו ותיק הרצח נשאר פתוח.

ביוגרפיה

ניב נולד בסופיה, בירת בולגריה, לאב רופא ולאם לבורנטית. משפחתו עלתה לישראל בדצמבר 1950 כשהיה בן שלושה חודשים. תחילה גרו במעברה ובהמשך עברו לתל אביב, שם גדל והתחנך. היה חבר בתנועת צופי הים של יפו והתאמן בקראטה בבית הספר להגנה עצמית של ד"ר דניס הנובר ("דניס הישרדות") והגיע לדרגת חגורה שחורה.

בשנת 1968 התגייס לצה"ל ועד שנת 1971 שירת בחיל הרפואה. באותה שנה החל בלימודי רפואה באוניברסיטת בולוניה באיטליה. עם סיום לימודיו חזר לישראל ועבר שנת התמחות באיכילוב ובהדסה.

בין השנים 1980–1983 עבר התמחות באוניברסיטת תל אביב בתחום ההרדמה והטיפול הנמרץ ובמקביל החל לעבוד כרופא באיכילוב.[3]

ב-1982 התגורר חצי שנה בלונדון כחלק מתהליך הכשרתו ועבר התלמדות בתחום ההרדמה בבית החולים האמרסמית' (אנ') בבירה.

פעילותו המקצועית

עם חזרתו ארצה החל פרופ' ניב להדריך תלמידים לרפואה באוניברסיטת תל אביב והפך לבוחן ומרצה במחלקה להרדמה וטיפול נמרץ.

פרופ' ניב החל לעסוק בתחום רפואת הכאב, שבאותן שנים היה בתחילת דרכו בעולם, ובפרט בכאב כרוני. עבד בבית החולים איכילוב במרפאת הכאב הראשונה בישראל – לימים יחידה – שהוקמה בידי פרופ' מרדכי חן. בשנת 1988 נתמנה למנהל היחידה וכיהן בתפקיד זה עד שנרצח.

כעבור שבע שנים ייסד את ארגון הכאב העולמי (World Institute of Pain). בין השנים 1999–2002 כיהן בתפקיד הנשיא השלישי של פדרציית הכאב האירופית (אנ'). ב-9 באוקטובר 2001 ניסח ניב הצהרה בדבר החשיבות של הסדרת הטיפול בכאב ברמה המדינית, האקדמית, הכלכלית והבריאותית והציג אותה לפני הפרלמנט האירופי בפגישה שנערכה בבית הפרלמנט במרחב לאופולד אשר בבריסל, בירת בלגיה.[3]

בתקופה שקדמה להירצחו עמל על המיזם האחרון שלו, הפורום הבין-לאומי לרפואת כאב.

מורשתו

מפעל חייו של פרופ' ניב היה קידום תפיסת הכאב כמחלה ולא כסימפטום וסיוע בהקלת סבלם של חולים עם כאב כרוני.[3]

שבוע לפני הירצחו חגגה יחידת הכאב באיכילוב, שבראשה עמד, את יובל ה-40 לפעילותה. פרופ' ניב כתב לרגל האירוע את הדברים האלה: "במרבית המקרים הטיפול שלנו נועד להביא לאיזון הכאב, הפחתתו אל מתחת לסף הסיבולת של המטופל, מתוך ידיעה כי לא ניתן לעשות הרבה מבחינת הגורם לכאב, אלא רק לטפל בכאב כמחלה בפני עצמה".[4]

מותו

ב-6 בפברואר 2007 בשעה 01:15 יצא פרופ' ניב ברכבו ממרפאתו הפרטית ברחוב פרישמן בתל אביב. ניב עשה דרכו אל ביתו שבסביון, וסמוך לשעה 01:30 הגיע למחלף אלוף שדה ברמת גן. כאשר הגיע לרמזור בצומת הרחובות אלוף שדה ורזיאל התקרב אליו רכב ובו כמה אלמונים – והם פתחו עליו בירי מטווח קצר.

פרופ' ניב נפצע אנושות בפלג גופו העליון ובראשו, רכבו עלה על אי תנועה ונבלם לאחר שהתנגש בעץ. מותו נקבע במקום בידי פרמדיק של מד"א.[2]

חקירת הרצח

בשעה 01:30 בלילה, בין יום שני לשלישי, התקבל דיווח במשטרת ישראל על תאונת דרכים אשר אירעה זמן קצר לפני כן ברחוב אלוף שדה. השוטרים שהגיעו לזירה הבחינו מיד כי מדובר באירוע ירי.

מפקד מחוז המרכז, ניצב דוד צור, הטיל את החקירה על היחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז תל אביב. תחילה טענה משטרת ישראל כי מדובר ברצח אשר נגרם מטעות בזיהוי, אך טענה זו הופרכה במהרה. נבדקו כיווני חקירה רבים והמשטרה התקשתה להצביע על מבצעי הרצח.

שנה ושבעה חודשים לאחר הרצח, בספטמבר 2008, הגיעו חוקרי המשטרה לפריצת דרך בחקירה ועצרו ארבעה חשודים – סלים אל-באז, עימאד מוגרבי, מני בן דוד וסמי אל-מוגרבי. האחרון היה החשוד המרכזי בפרשה. החשודים, תושבי רמלה ולוד, בעלי עבר פלילי, שמרו על שתיקה בחקירותיהם ולא שיתפו פעולה עם חוקרי המשטרה.[5][6]

לאחר שבועיים במעצר וללא התקדמות של ממש בחקירה סירבה השופטת רחל גרינברג להמשך הארכת מעצרם של החשודים והם שוחררו לביתם מבלי שהוגשו נגדם כתבי אישום. תיק חקירת הרצח נותר פתוח.[7][5]

משפחתו

פרופ' ניב הניח אישה,[8] ושלושה ילדים.

פרסים והוקרה

  • 1982
    • British Council Grant for Laboratory Research, Royal Postgraduate Medical School, Hammersmith Hospital, London, United Kingdom
    • Bnei Brith Grant for Laboratory Research, Royal Postgradfuate Medical School, Hammersmith Hospital, London, United Kingdom
  • 1983
    • Prize from the Israel Society of Anesthesiologists for best study presented in the 13th International
    • Congress of the Israel Society of Anesthesiologists
    • Shauder Grant for Laboratory Research (animals) in the Department of Pharmacology and Physiology, Tel-Aviv University, Sackler School of Medicine
  • 1984 – Shauder Grant for Laboratory Research in the Department of Pharmacology and Physiology, Tel-Aviv University, Sackler School of Medicine
  • 1989 – Grant from Govanni E. Varon Pain Relief Foundation, Tel-Aviv
  • 1990 – Best Poster Award, 8th European Congress of Anesthesiology, Warsaw, Poland
  • 1991 – Ministry of Absorption Grant for Research, Israel
  • 1992 – Grant from the National Fund for Basic Research, Israel
  • 1992 – Honorary Member, Israel Pain Association
  • 1996 – Honorary Member, The Romanian Association for the Study of Pain
  • 1997 – Honorary Member, The European Academy for Natural Medicine
  • 1982 – British Council Grant for Laboratory Research at the Royal Postgraduate Medical School, Hammersmith Hospital, London, UK
  • 1983 – Best Study Award - 13th International Congress of the Israel Society of Anesthesiologists
  • 1990 – Best Study Award - 8th European Congress of Anesthesiology, Warsaw, Poland
  • 1992 – Honorary Member - Israel Pain Association (Chapter of IASP)
  • 1996 – Honorary Member - Romanian Pain Society (Chapter of IASP)
  • 1999 – Awarded to deliver the Sackler Master’s Degree Lecture at Tufts University, Boston, MA, USA
  • 2002
    • The Italian Pain Society (AISD) Award for Excellence in Leading the Europe Against Pain Initiative
    • Fellow Interventional Pain Practice (FIPP) diploma
  • 2003
    • Honorary Member, American Society of Interventional Pain Physicians
    • Awarded to deliver the Mario Tiengo Honorary Lecture
    • Mark Chayen 1st Award for Excellence in the Study and Management of Pain
  • 2005
    • Honorary member - Bulgarian Association of Pain Investigation and Treatment (Chapter of IASP)
    • Award for Excellence in the field of Pain Education, Columbian Pain Society (Chapter of IASP)
    • WIP Award for Excellence leading the World Institute of Pain
  • 2006
    • Award for Life Contribution to the Study and Treatment of Pain presented by AILD
    • Associazione Italiana per la lotte al dolore

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ In Memoriam - Professor David Niv, MD, FIPP, World Institute of Pain
  2. ^ 1 2 אבי כהן, רופא בכיר מאיכילוב נרצח במכוניתו ברמת גן, באתר ynet, 6 בפברואר 2007
  3. ^ 1 2 3 Michael Gofeld, MD, and David Shulman, MD, David Niv – 1950 to 2007, ‏2007
  4. ^ כואב אבל פחות | איכילוב, באתר כואב אבל פחות: 45 שנה ליחידה לטיפול בכאב
  5. ^ 1 2 אלי סניור, תיק פתוח: הרוצח של פרופ' ניב מסתובב חופשי, באתר ynet, 4 בנובמבר 2011
  6. ^ אבי כהן, ynet, נעצר חשוד בפרשת רצח פרופ' דיוויד ניב מאיכילוב, באתר כלכליסט, 4 בספטמבר 2008
  7. ^ אתר למנויים בלבד שוש מולא, תיק באפילה, באתר "ידיעות אחרונות", 19 ביוני 2019
  8. ^ נעם עמית, שומרים, ‏אלמנתו של פרופ' דיויד ניב מדברת, באתר ‏מאקו‏, 5 בפברואר 2009

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!