דוד אלף נולד בריגה, האימפריה הרוסית (לטביה של היום) בשנת 1908.
ב-1924 משפחתו עלתה לארץ לגדוד העבודה בתל יוסף. דוד למד בבצלאל ולאחר מכן עבר לקיבוץ בית אלפא לעבוד כנוקד וצייר בזמנו הפנוי. ב-1932 עברה משפחתו לקבוצת החוגים בקיבוץ בית השיטה במעיין חרוד. עקב בריאותו הלקויה עזב את רעיית הצאן והפך לצייר.
ב-1940 אייר את ההגדה הראשונה של קיבוץ בית השיטה, ששוכתבה ב-1947 ונשמרה כהגדה הקיבוצית עד 1977. לאחר הפילוג בקיבוץ המאוחד עבר לקיבוץ אילת השחר עם משפחתו, שם כתב את ההגדה הקיבוצית.
חיים אישיים
נולד למשפחה בת חמישה בנים ותינוקת שנפטרה במהלך המסע לארץ. מתוך חמשת הבנים ארבעה עסקו ברעיית צאן.
נישא לסגלה, עמה גידל שלושה ילדים, מהם שניים ביולוגיים ואחת מאומצת. נפטר ב-1957.
לקריאה נוספת
Adam S. Cohen,Signs and Wonders: 100 Haggada Masterpieces, הוצאת קורן ירושלים, 2020.
הרועה העברי, בעריכת מתתיהו שלם, דוד זמיר, עיטורים: דוד אלף, הוצאת חיפה: אגודת הנוקדים העברים בישראל, תשי"ז - 1957.
בין עדרי הצאן: (מספורי רועה), עזיז אפנדי (פסח בר אדון); מצויר בידי הרועה דוד אלקינד; הוצאת אחיאסף, ירושלים, תש"ב - 1942.
ענות, פרקים לשירה במקהלה ובצבור, שירי רועים לקול אחד, ו', שרת, י.(עורך), תל אביב, שירי ועדת התרבות של הקיבוץ המאוחד, תרצ"ט.
קובץ לחג הגז, עורך: מתתיהו שלם, אגודת הנוקדים 1954, עמ' 38.
^תקוה שריג, מדבריו של אריה ב.ג על החג ומשמעותו, באתר קיבוץ בית השיטה, עריכת תוכן: חגי בן גוריון; צילום וסריקה: חיים בניאן; עריכה גרפית: מיכל אלבלק; מקורות: ארכיון בית השיטה מכון שיטים ואוסף אריה ב.ג; 2009
