גַרְסִיָה לוֹפֶּס דֶה קַרְדֶנַס (בספרדית: García López de Cárdenas; המאה ה-16) היה קונקיסטאדור ספרדי שהיה האירופאי הראשון שגילה את הגרנד קניון.
ביוגרפיה
קרדנס נולד למשפחת אצילים בעיירה ירנה (Llerena) בפרובינציה בדחוס, כיום בקהילה אוטונומית אקסטרמדורה שבדרום מערב ספרד. שנת לידתו אינה ידועה. הוריו היו אלונסו דה קרדנס (Alonso de Cárdenas) ואלווירה דה פיגרואה (Elvira de Figueroa). לא ידוע כמעט דבר על חייו בטרם הגיע אל מלכות המשנה של ספרד החדשה (כיום מקסיקו).
מקסיקו
קרדנס קיבל היתר לנסוע לאמריקה במאי 1535, כשהיעד המתוכנן היה פרו. ייתכן שהיה באותה ספינה שבה הפליגו למקסיקו אנטוניו דה מנדוסה, המשנה למלך הראשון של ספרד החדשה ופרנסיסקו וסקס דה קורונדו שעתיד היה לנהל את המשלחת שבמסגרתה גילה קרדנס את הגרנד קניון, אבל הוא לא המשיך איתם אלא שהה שנה בקובה ובסנטה מרתה (כיום בקולומביה) לפני שהגיע לספרד החדשה. בספרד החדשה הורה המשנה למלך לארגן לקרדנס משרה רשמית "משום שהוא שירת אותנו בספרד, איטליה ובמקומות נוספים". קרדנס שירת שלוש שנים באואחאקה שבדרום מקסיקו של ימינו כשהוא פותר מחלוקות בין ספרדים לאינדיאנים, ואז ב-1538 הוא מונה למוציא לפועל הראשי (Alguacil Mayor) של בית המשפט העליון של מקסיקו (Real Audiencia de México).
שנה אחר-כך יצאה מקוליאקאן (כיום בירת מדינת סינלואה במקסיקו) משלחת שבראשה עמד הכומר מרקוס דה ניסה למסע צפונה לאזור שבו שוכנת כיום מדינת אריזונה בארצות הברית. כשהכומר חזר הוא דיווח שראה עיר עשירה ביותר, עיר מוזהבת המכונה סיבולה (Cíbola). על פי תיאוריו העיר ניצבה על גבעה רמה, ונראתה עשירה וגדולה כמו טנוצ'טיטלאן בירתם של האצטקים (כיום מקסיקו סיטי). הספרדים קשרו את סיפורו של דה ניסה לאגדה על שבע ערי הזהב.
משלחת קורונדו
אנטוניו דה מנדוסה, המשנה למלך, החליט למנות את פרנסיסקו וסקס דה קורונדו שהיה אז מושל ממלכת נואבה גליסיה (גַלִיסְיָה החדשה, פרובינציה של ספרד החדשה השוכנת בצפון מערב מקסיקו) וידידו של דה מנדוסה לפקד על משלחת שמטרתה למצוא ולספח לספרד החדשה את סיבולה ואת הערים העשירות סביבה. לופס דה קרדנס נצטווה להצטרף למשלחת כקפטן במחלקת פרשים. קרדנס הביא למשלחת 12 פרשים, משרתים רבים, נהג פרדות ועבדים שחורים. המשלחת יצאה מנואבה גליסיה בדרכה צפונה ב-23 בפברואר 1540. כמה ימים אחר-כך נהרג לופה דה סמאנייגו (Lope de Samaniego), שהיה סגנו של קורונדו בתפקיד "maestre de campo" (מילולית "אדון השדה", דרגה שהמציא קרל החמישי מלך ספרד) כאשר ניסה לארגן אספקה בקרב האינדיאנים. עקב כך מינה קורונדו את קרדנס לתפקיד "maestre de campo" במקומו בהסכמת דה מנדוסה. קרדנס ככל הנראה לא שש לתפקיד, אבל מילא אותו למעלה משנה עד ששבר או נקע את זרועו במאי 1541, כשהמשלחת הייתה בדרום המישורים הגדולים בדרכה אל קיוויריה.[1]
חיל החלוץ של משלחת קורונדו הגיע לסיבולה ב-7 ביולי 1540 ואכזבתם הייתה רבה. לא היה כל קשר בינה לבין "העיר המוזהבת" שתיאר דה ניסה. "העיר" הייתה בעצם כפר גדול של בקתות בנויות ללא כל סדר (פואבלו) של בני עם הזוני. הזוני קראו למקום האוויקו, כיום חורבות האוויקו (Hawikuh Ruins 34°55′55″N 108°59′04″W / 34.932047°N 108.984493°W / 34.932047; -108.984493) במדינת ניו מקסיקו של ימינו על הגבול עם אריזונה. חברי המשלחת הגיעו למקום כשהם כמעט גוועים ברעב ודרשו מתושבי המקום להרשות להם להיכנס. התושבים סירבו וקורונדו החליט לכבוש את הכפר. האינדיאנים ניסו להתנגד באמצעות השלכת אבנים מחומות הכפר על הספרדים למטה ומיקדו את התקפתם בקורונדו שלבש שריון מפואר. קורונדו הושלך מסוסו ונפצע וקרדנס ואַרְנַנְדוֹ דֶה אלווארדו (Hernando de Alvarado), מפקד נוסף במשלחת חילצו אותו משדה הקרב. ואז חזר קרדנס לפקד על הקרב, הקרוי בכרונולוגיה הספרדית "כיבוש סיבולה", שהסתיים תוך שעה בכיבוש הכפר.
גילוי הגרנד קניון
באמצע יולי 1540 שלח קורונדו משלחת בפיקודו של הסרן פֶּדְרוֹ דֶה טוֹבַאר (Pedro de Tovar). המשלחת נעה בכיוון צפון מערב לעבר כפרי עם ההופי, אותם כינו הספרדים "טוסאיאן" (Tusayan). בתום מסע בן 70 קילומטרים הגיע דה טובאר לפואבלו אַוַוטַפִּי בצפון מזרח אריזונה של ימינו. שבו למד על קיומו של נהר גדול הזורם במערב (נהר הקולורדו).
בטרם יצאה משלחת קורונדו לדרך הועמסה מרבית האספקה של המשלחת על שתי ספינות בפיקודו של אַרְנַנְדוֹ דֶה אַלַרְקוֹן (Hernando de Alarcon) ששטו צפונה לאורך חופה המערבי של מקסיקו, ובפועל הלכו והתרחקו מהמשלחת. באוגוסט הם הגיעו לשפך נהר הקולורדו, ובכך היו לאירופאים הראשונים שגילו את הנהר. אלרקון העמיס אספקה על סירות והפליג במעלה הקולורדו עד ככל הנראה שפך הנהר חילה לקולורדו. כשהמסע הפך להיות מסוכן ולאחר שהשטחים אליהם הגיע הפכו שוממים יותר ויותר הוא חזר על עקבותיו, ובסופו של דבר שב לספרד החדשה מבלי לחבור לכוח היבשתי. מכיוון שלא שמע מאלרקון שלח קורונדו את קרדנס בראש 13 איש לצפון מערב במטרה למצוא את הנהר הגדול עליו שמע דה טובאר ודרכו לנסות להגיע אל אלרקון. הוא נצטווה לחזור תוך 80 יום.
משלחת קרדנס יצאה לדרכה בספטמבר 1540, חזרה לאזור ההופי דרך המדבר הצבוע. קרדנס רכש אספקה בכפרי ההופי וגייס מדריכי דרך. המשלחת חצתה את רמת קולורדו והגיעה לגדה הדרומית של הגרנד קניון תוך עשרים יום, האירופאים הראשונים שחזו בתופעת טבע מדהימה זו. בתחילה לא הבינו הספרדים שהם צופים על הנהר מגובה של 1,500 מטרים, ומגובה זה נראה להם הנהר כפלג קטנטן, אבל המדריכים האינדיאניים הבטיחו להם שמדובר בנהר גדול. מבלי שהיה מודע לכך הגיע קַרְדֶנַס לנהר הקולורדו בערך שאותו זמן שבו הגיע אלרקון לנקודה הצפונית ביותר של מסעו לאורך הנהר. לא ידוע לאיזו נקודה לאורך השפה הדרומית של הקניון הגיעה משלחת קרדנס, קרוב לוודאי שמדובר באתר המכונה כיום "נקודת נאבאחו" (Navajo Point), אבל אולי היה זה בנקודה המכונה "תצפית המדבר" (Desert View). קרדנס ואנשיו יכלו להביט לעמק למטה וראו שדות מרובעים ועשן ממדורות. כך שבתקופה זו הייתה תחתית הקניון מיושבת. במשך שלושה ימים חיפשו חברי המשלחת לשווא דרך לרדת לנהר. שלושה אנשים התנדבו לרדת בכל מקרה, אבל לאחר כמה שעות של ירידה כשהמורד נעשה תלול מדי והמים אזלו הם נאלצו לשוב, אבל הם דיווחו שהאינדיאנים צודקים ואכן מדובר בנהר גדול. קרדנס קרא לנהר "נהר טיסון" (Tizon). הזמן והמים אזלו והמשלחת נאלצה לחזור לסיבולה וקרדנס דיווח שלא היו מסוגל לנצל את נהר הקולורדו על מנת להתחבר לספינות האספקה של אלרקון. יחלפו עוד כ-200 שנים עד שאירופאים אחרים יראו את הגרנד קניון.
תצפית פנורמית על הגרנד קניון מהגדה הצפונית, ספטמבר 2004 מלחמת טיוואי
על פי הצעה של מנהיג אינדיאני אותו כינו הספרדים ביגוֹטֶס שלח קורונדו מזרחה משלחת בראש אַרְנַנְדוֹ דֶה אלווארדו אל עמק הריו גראנדה לאזור בו שוכנת כיום העיירה ברנאליאו (Bernalillo) סמוך לאלבקרקי בניו מקסיקו. הספרדים גילו במקום מקבץ של 12 פואבלו שבהם ישבו אינדיאנים בני הטיווה (Tiwa). לכבודם כינו הספרדים את המקום "טיוואי" (Tiguex).[2] היה זה המקום המשגשג ביותר שבו פגשו הספרדים במסעם באזור שכיום הוא דרום-מערב ארצות הברית, ולכן שלח אלווארדו שליח לקורונדו והציע שהמשלחת תעבור את החורף של שנת 1540 שם. קורונדו קיבל את ההצעה וקרדנס נשלח למצוא מקום מתאים. כאתר נבחר אחד הפואבלו הגדולים של טיוואי, שהספרדים כינו קופור (Coofor), ככל הנראה שיבוש של השם גבופור (בשפת טיווה "תירס קלוי").[3] קרדנס דרש מתושבי הפואבלו לפנות אותו. הספרדים טענו אחר-כך שהתושבים התפנו מרצונם, אבל חפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום המשוער בשנות ה-30 של המאה ה-20 חשפו ממצאים על קרב שהתנהל במקום.
בסופו של דבר שהה צבאו של קורונדו בקופור בחורפים של 1541-1540 ו-1542-1541. חברי משלחתו סחרו בחרוזים ובתכשיטים זולים עם בני הפואבלו של טיוואי תמורת מזון וביגוד לתקופת החורף. כשהאספקה החלה להידלדל התנגדו תושבי הפואבלו לחלופין נוספים. בתגובה הורה קורונדו לאנשיו לקחת בכוח כל מה שהם צריכים. בחורף של 1541-1540, היה לפחות מקרה אונס אחד של אישה אינדיאנית ובעלי החיים של המשלחת אכלו את מרבית קלחי התירס שנותרו לאחר האסיף שבהם השתמש בני הפואבלו בעבר לבישול ולחימום בחורף.
בדצמבר 1540 הגיבו בני הטיווה על מסכת התעללויות בהורגם בין 40 ל-60 מהסוסים והפרדות של המשלחת שרעו בחופשיות. בתגובה הכריז קורונדו על מלחמה של "אש ודם", שכונתה מלחמת טיוואי. הוא שלח את קרדנס יחד עם כוח גדול של ספרדים ובני ברית אינדיאנים על מנת לכבוש פואבלו של בני טיווה שהספרדים כינו בשם ארנל (Arenal). כל המגינים של ארנל נטבחו כולל כ-30 שהספרדים שרפו על המוקד. בני הטיווה נטשו את כפרי הפואבלו סמוך לנהר והתבצרו במצודה על הר שולחן שהספרדים כינו בשם מוהו (Moho). ייתכן שהייתה מצודה נוספת, אבל הדיווחים הספרדיים בנושא אינם חד-משמעיים. קורונדו לא היה מסוגל לכבוש את המצודה בכוח ולכן הטיל מצור על מוהו (ועל המצודה השנייה אם הייתה קיימת) במשך כ-80 יום, בין ינואר למרץ 1541. לבסוף אזלו המים למגיני מוהו והם ניסו להימלט בחשכת הלילה. מלחמת טיוואי הסתיימה בטבח כשהספרדים שמעו את הנמלטים והרגו את מרבית הגברים וכמה מהנשים. הנשים שנשארו בחיים עתידות היו לשרת בשבי את הספרדים במהלך השנה שאחר-כך.[4][5]
המשפט
משלחת קורונדו חזרה בסוף של דבר באמצע 1542 לספרד החדשה בידיים ריקות. הארץ שמצפון למקסיקו התגלתה כארץ ענייה והחיפוש אחר הזהב התגלה כרדיפה אחר הרוח. לופס דה קרדנס חזר לספרד על מנת לקבל את ירושת משפחתו לאחר שאחיו הבכור מת והתיישב במדריד. בינתיים החלו לצוץ השמועות על מעשי האכזריות שביצעה משלחת קורונדו במסעה. ב-7 בינואר 1546 הורה השופט חואן דה וייאלובוס (Juan de Villalobos) ממועצת איי הודו (Real y Supremo Consejo de Indias), הגוף שפיקח על הטריטוריות מעבר לים על מאסרו של קרדנס לאחר שקיבל דו"ח על האשמות בפשעי מלחמה כנגד הילידים ממקסיקו סיטי. הטענה העיקרית הייתה על קשירת כ-30 ילידים ושריפתם על המוקד בעת כיבוש פואבלו ארנל בזמן מלחמת טיוואי. בסופו של דבר הצליח קרדנס בעזרת עורכי דינו לשכנע את השופטים כי היה מדובר באירוע בזמן מלחמה והוא נקנס בלבד.[6]
הנצחה
כיוון שקרדנס היה האירופאי הראשון שהגיע לגרנד קניון נקראים על שמו שני אתרים בגרנד קניון, גבעת קרדנס (Cardenas Butte) ונחל קרדנס (Cardenas Creek), נחל אכזב המתחיל מגבעת קרדנס.[7] על שם הנחל קרויה תצורה גאולוגית בשם לבת קרדנס (או גם בזלת קרדנס), חלק מחבורת אונקר.
לקריאה נוספת
- Richard Flint, Great Cruelties Have Been Reported: The 1544 Investigation of the Coronado Expedition, UNM Press, 2013, ISBN 0826353274
הערות שוליים
