משנת 1925 עד 1927, ותוך כדי לימודיה, עבדה הרמן כעוזרת מחקר של המתמטיקאי והפילוסוף הגרמני, לאונרד נלסון.
מכניקת הקוונטים
כפילוסופית, הרמן התעניינה במיוחד ביסודות הפיזיקה. בשנת 1934 שהתה בלייפציג במטרה מפורשת "ליישב תפיסה נאו-קאנטנאית של סיבתיות בעזרת המכניקה הקוונטית החדשה".[2] בלייפציג, היו חילופי דעות רבות בין הרמן, קרל פרידריך פון וייצזקר וורנר הייזנברג.[2] עבודתה בנושא ההבדל בין יכולת חיזוי לסיבתיות, ידועה משלושה פרסומים שלה,[3] ומאוחר יותר מתיאור של דיוניהם מאת פון וייסאקר,[4] והדיון על עבודתה של הרמן בפרק העשירי של "החלק והשלם", ספרו של הייזנברג. הרמן פרסמה בדנמרק את עבודתה יסודות המכניקה הקוונטית בפילוסופיה הטבעית. (בגרמנית, שם המאמר המקורי: Die naturphilosophischen Grundlagen der Quantenmechanik). עבודה זו יוחסה כ-"אחד הטיפולים הפילוספיים המוקדמים וטובים ביותר של המכניקה הקוונטית החדשה".[5] עבודה זו מסכמת את מסקנותיה.
בשנת 1935 מצאה הרמן פגם בהוכחה של ג'ון פון נוימן (מ-1932) שלא תיתכן תאוריית משתנים חבויים במכניקת הקוונטים. מסקנתה של הרמן לא עורר כלל עניין עד שטיעונים דומים עלו באופן בלתי תלוי ופורסמו בידי ג'ון סטיוארט בל, ב-1966. זכות הראשונים של הרמן צוינה על ידי משה ימר ב-1974. יש מי שסבורים שאילו הביקורת שלה כלפי נוימן הייתה מתפרסמת בשעתו ההתפתחות ההיסטורית של מכניקת הקוונטים הייתה מתפתחת לכיוונים אחרים. לדעתם, פרסום מוקדם יותר של עבודתה היה אולי מונע את ההתקבלות החד משמעית של פרשנות קופנהגן של המכניקה הקוונטית, בכך שהייתה נותנת בסיס מהימן להמשך פיתוח תאוריות משתנים חבויים לא מקומיות. ב-2010, ג'פרי באב טען כי בל (וכך גם הרמן) פירשו באופן שגוי את ההוכחה של פון נוימן. לדבריו, ההוכחה כלל לא מנסה להוכיח את אי האפשרות המוחלטת של משתנים חבויים, ושהיא לא פגומה אחרי הכל.[6]
בשנת 1936, הרמן קיבלה את פרס ריצ'רד אבנאריוס, יחד עם אדוארד מאי, ות. וגל.
פעולות פוליטיות
בזמן שאדולף היטלר עלה לשלטון בגרמניה, הרמן השתתפה במחתרת כנגד הנאצים. היא לקחה חלק בארגון הפוליטי הגרמני, "Internationaler Sozialistischer Kampfbund".
הגירה ושנים מאוחרות
עד 1936 הרמן עזבה את גרמניה, לחיות בדנמרק, ולאחר מכן צרפת ואנגליה. בלונדון, כדי להימנע מלהבלט עקב המוצא הגרמני שלה, היא נשאה אדם בשם אדוארד הנרי מוקדם ב-1938. הסיבה הזו הוצדקה על ידי אירועים מאוחרים יותר: שנתיים לאחר מכן הממשלה הבריטית הוציאה את תקנה 18B להגנה הכללית, ובכך זיהו כמה אלפי פליטים שברחו מגרמניה מסיבות פוליטיות כאויבי המדינה, ושמו אותם במחנות מעצר.[7]
לאחר שהמלחמה הסתיימה ב-1945, היא יכלה לאחד את ענייניה בפיזיקה ומתמטיקה עם פילוסופיה פוליטית. היא הצטרפה חזרה למפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה בחזרתה ב-1946 למה שיהפוך, ב-1949, לרפובליקה הפדרלית של גרמניה (המערבית).[8] מתחילת 1947, היא הייתה אחת מהתורמים מאחורי הקלעים לתוכנית באד גודסברג, שהוכנה מתחת למנהיגות חברתה מהמחתרת, וילי איכלר, שהופקו ב-1959, שנתנה מצע מודרני מפורט שהביא את המפלגה אל הממשלה בשנות ה-60.[8]
היא הייתה מועמדת לפרופסור לפילוסופיה ופיזיקה באוניברסיטה "Pädagogische Hochschule" בברמן, ושיחקה תפקיד רלוונטי באיגוד הגרמני לחינוך ומדע. מ-1961 ועד 1978, היא הייתה יושבת ראש באקדמיה הפילוסופית-פוליטית, ארגון שייסד נלסון בשנת 1922, שמכוון אל חינוך, אי-צדק חברתי, פעולות פוליטיות אחראיות והבסיס הפילוסופי שלהם.[9][10]
פרסומים חשובים
גרטה הרמן: יסודות המכניקה הקוונטית בפילוסופיה הטבעית, המדע של הטבע, כרך 23, מספר 42, doi:10.1007/BF01491142 (תצוגה מקדימה(הקישור אינו פעיל) של המאמר בשפה הגרמנית)
גרטה הרמן: השאלה על כמות צעדים סופית בתורת האידיאלים הפולינומית, עם משפטים נוספים מאת ק. הנצלט,Mathematische Annalen, כרך 95, מספר 1, doi:10.1007/BF01206635 (תקציר(הקישור אינו פעיל) של המאמר בשפה הגרמנית)
לקריאה נוספת
ס. הרצנברג: גרטה הרמן: מתמטיקאית, פיזיקאית, פילוסופית, ידיעות האגודה האמריקאית לפיזיקה, פגישת APS אפריל 2008 ופגישת HEDP/HEDLA, כרך 53, מספר 5, אפריל 11–15, 2008, בסנט לואיס, מיזורי (תקציר)
ורה ונז: לביוגרפיה של גרטה הרמן, GRIN 2009, גרסה הראשונה 2001, ISBN 978-3640411924 (בגרמנית)
^ 12Guido Bacciagaluppi, Elise Crull: Heisenberg (and Schrödinger, and Pauli) on hidden variables, On The History Of The Quantum — The HQ2 Special Issue, Studies In History and Philosophy of Science Part B: Studies In History and Philosophy of Modern Physics, vol. 40, no. 4, December 2009, pp. 374–382, 2009, doi:10.1016/j.shpsb.2009.08.004 (abstract), p. 10
^see Michel Bitbol, Pierre Kerszberg, Jean Petitot: Constituting Objectivity: Transcendental Perspectives on Modern Physics, Springer, 2009, ISBN 978-1-4020-9509-2, p. 331 ff.
^Carl Friedrich von Weizsäcker, see for example: Jagdish Mehra, Helmut Rechenberg: The Historical Development of Quantum Theory, Volume 6 The Completion of Quantum Mechanics 1926–1941, Part 2, Springer, 2001, ISBN 0-387-95086-9, p. 712 f.
^Elise Crull, Guido Bacciagaluppi: Translation of: W. Heisenberg, "Ist eine deterministische Ergänzung der Quantenmechanik möglich?", preprint of May 2, 2011 (to be included in a planned book for CUP with the title "The Einstein Paradox": The debate on nonlocality and incompleteness in 1935), PhilSci archive (abstract, fulltext), footnote 5, p. 3
^Bub, Jeffrey (2010). "Von Neumann's 'No Hidden Variables' Proof: A Re-Appraisal". Foundations of Physics. 40 (9–10): 1333–1340. doi:10.1007/s10701-010-9480-9.
^Patricia Shipley; who is "grateful to Fernando Leal, Rene Saran, and Dieter Krohn for their helpful comments in the preparation of this account" (20 בנובמבר 2012). Grete Henry - Hermann (1901-1984) (A personal account for the trustees of the SFCP). {{cite book}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
