גדליה גל (נולד ב-14 בפברואר 1933) הוא איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם המערך ומפלגת העבודה בכנסת ה-12 וה-13.
ביוגרפיה
גל נולד במגדיאל בשנת 1933, למשפחה שהייתה ממקימות המושבה. הוא למד בבית הספר המקצועי שבח בתל אביב והוסמך כמסגר.
בנעוריו היה מדריך בסניף הנוער העובד במושבה ובגיל 16 שימש מרכז הסניף. לפני מלחמת העצמאות, כנער, עבר אימונים בהגנה ובמלחמת העצמאות שימש רץ של מפקד ההגנה במושבה.
ב-1954 נישא לרחל לבית גולדברג והתיישב עימה במשק הוריה בכפר ויתקין.
שרות צבאי
ב-1951, לפני שמלאו לו 18, התגייס לצה"ל לחיל התותחנים בו שימש בתחילה כנהג. לאחר מכן נשלח לקורס קציני תותחנים. לאחר סיום הקורס נשאר כמדריך בבית הספר לקצינים. בתפקיד זה שרת במשך השרות הסדיר ותקופה מסוימת בשרות קבע. לאחר מכן עבר לשירות מילואים בחיל הצנחנים וב-1955 היה בין מקימי גדוד המילואים הראשון של הצנחנים – גדוד 771. אחרי מלחמת סיני שרת כמפקד פלוגה וסגן מפקד גדוד 28 של חטיבת הצנחנים 55 ובתפקיד זה לחם במלחמת ששת הימים שבתחילתה נפצע.
במלחמת יום הכיפורים פיקד על גדוד חרמ"ש 54 בחטיבה 11 בחזית המצרית ואחר כך היה סגן מפקד החטיבה בדרגת סגן אלוף. בגיל 50 השתחרר משרות מילואים בדרגת סגן אלוף.
שליחויות בחו"ל מטעם המדינה
בשנת 1961 נשלח על ידי צה"ל לאתיופיה שם השתתף באימון פלוגה בדיוויזיה השלישית.
בשנת 1979 נשלח על ידי ההסתדרות והאיגוד המקצועי לאיי פיג'י לבדוק אפשרות לארגון חקלאות שיתופית.
תפקידים בתנועת המושבים
ב-1954 נענה לקריאתו של בן-גוריון, הצטרף לפרויקט התנדבותי של תנועת המושבים- תנועה ללא שם, והתגורר עם משפחתו שנה במושב מסלול, שם שימש מדריך לאחר מכן היה במשך שנה רכז המושבים בחבל הנגב.
בשנים 1964–1967 היה מרכז ועדת הנוער.
בשנים 1967–1969 היה מרכז ועדת המשק.
בשנים 1987 – 1988 היה מזכיר תנועת המושבים.
חבר כנסת
בשנת 1988 נבחר לכנסת מטעם המערך. הוא פעל לחקיקתו של חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב-1992, שזכה לכינוי "חוק גל". החוק, שחוקק על רקע האינפלציה הקיצונית שהייתה בשנים 1980 - 1985 ופעולות הממשלה לבלימתה, שהביאו למשבר חמור במאות מושבים בכל קצות הארץ ממטולה ועד הערבה ובהם אלפי משפחות של מתיישבים וותיקים ומתיישבים מעולי שנות החמישים, נועד לחייב את הבנקים להגיע להסדרים של מחיקה ופריסה של חובות המושבים. לחוק זה היו מאוחר יותר השלכות רחבות הרבה יותר מאשר על מערכת היחסים בין הבנקים והמושבים. חוקתיותו נדונה בבית המשפט העליון במה שנודע כפרשת "בנק המזרחי", שמהווה את אחת מאבני הדרך המרכזיות במהפכה החוקתית.
בשנת 1991, עם הגעת גלי העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, יזם את חוק לעידוד המגזר היצרני (קליטת עובדים) (הוראת שעה), תשנ"א-1991 שמטרתו עידוד מעסיקים לקלוט לעבודה עולים חדשים על ידי מתן תמריץ כספי למעסיק מדי חודש במשך שנתיים. בתום השנתיים הממשלה הבאה ראתה כי טוב והאריכה את התקופה.
בשנת 1992 נבחר גל לקדנציה שנייה בכנסת, שבה גם שימש כיו"ר ועדת הכספים. במהלך כהונתו הוביל את חקיקת חוק משק החשמל. חוק זה, שהחליף פקודה מנדטורית, נועד ליצור רגולציה במשק החשמל בישראל וליצור את התשתית לצמצום המונופול של חברת החשמל.
גל נמנה עם מקימיה של הדרך השלישית, אך משהחלה להתמסד כמפלגה בחר שלא להצטרף אליה, ונשאר במפלגת העבודה. בפריימריז שנערכו לקראת הבחירות לכנסת ה-14 הוא נדחק למקום לא ריאלי, ולא נבחר לכהונה נוספת בכנסת. גורמים פוליטיים מעריכים כי עובדים בחברת החשמל שהתפקדו למפלגת העבודה פעלו לסיכול בחירתו[1].
תפקידים ציבוריים נוספים
לאחר סיום כהונתו בכנסת מונה ליו"ר תנובה, ושימש בתפקיד זה עד שנת 2001. מאוחר יותר מילא שורה של תפקידים ציבוריים שונים, שאת חלקם מילא בהתנדבות. בין היתר, שימש כיו"ר הוועד המנהל של החברה להגנת הטבע, כיו"ר הנהלת גבעת התחמושת, יו"ר החברה הכלכלית "בית העמק", יו"ר מועצת הנדל"ן בקיבוץ שדות ים, כחבר בחוג עמיתי תיאטרון גשר, תיאטרון היידיש ועוד.
חיים אישיים
חי בכפר ויתקין. בעבר עסק גל בגידול בקר ותרנגולי הודו. כיום גל עוסק בנוסף בחקלאות, מגדל זיתים ואשכוליות ומתנדב בהסעת חולים פלסטינים מהמעברים אל בתי החולים במסגרת עמותת בדרך להחלמה. הוא אב לארבעה ילדים וסב לארבעה־עשר נכדים ושישה נינים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.jpg)
