גבעות הפרוסקו של קונליאנו וואלדוביאדנה (באיטלקית: Le Colline del Prosecco di Conegliano e Valdobbiadene) הן קבוצת גבעות הכלולות בנפת טרוויזו שבמחוז ונטו, המאופיינות בשטחי גידול הענבים ליין באזור ייצור יין הפרוסקו הקרוי "פרוסקו קונליאנו וואלדוביאדנה" בעל ההתוויה המחמירה DOCG.
מאז 2019 הגבעות כלולות ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.[1][2] לאחר דחייה ראשונה בשנת 2018,[3] במהלך המושב ה-43 של אונסק"ו שהתקיים בבאקו באזרבייג'ן, זהו אתר המורשת העולמית ה-55 של איטליה וה-8 בוונטו לזכות בהכרה זו.[4][5]
תיאור
האתר ממוקם בצפון-מזרח איטליה, בנפת טרוויזו (שבמחוז ונטו), גבעות הפרוסקו משתרעות ממזרח-מערבה, מוויטוריו ונטו ועד ואלדוביאדנה (אנ').[6]
"אזור הליבה", או האזור המוכר כאתר מורשת עולמית, הכפוף להגנה, משתרע על שטח של 91,974.5 דונם וכולל את האזורים ההרריים מהיישובים ואלדוביאדנה, וידור (Vidor), מיאנה (Miane), פארה די סוליגו (Farra di Soligo), פייאווה די סוליגו (Pieve di Soligo), פולינה (Follina), צ'יסון די ולמרינו (Cison di Valmarin), רפונטולו (Refrontolo), סן פייטרו די פלטו (San Pietro di Feletto), רווינה (Revine), לאגו (Lago), טארצו (Tarzo) וויטוריו ונטו (Vittorio Veneto). לאזור זה יש להוסיף "אזור חיץ" (97,698 דונם) של שטחי גבעות חשובות פחות. הוא מורכב מהיישובים של קונליאנו, סוסגנה (Susegana) וסן וונדמיאנו (San Vendemiano). לשני אזורים אלו נוסף "אזור מחויבות" (commitment zone) שבו קיימים המאפיינים העיקריים של המועמדות לאתר מורשת, אך עם התפתחות רבה יותר של עיור. הוא כולל את היישובים קפלה מג'ורה (Cappella Maggiore), קולה אומברטו (Colle Umberto), קודוניה (Codogné), קורדיניאנו (Cordignano), פרגונה (Fregona), גודגה די סנט'אורבאנו (Godega di Sant'Urbano), מרנו די פייאווה (Mareno di Piave), מוריאגו דלה באטאליה (Moriago della Battaglia), סרמדה (Sarmede), סן פיור (San Fior), סרנליה דלה באטאליה (Sernaglia della Battaglia), סגוסינו (Segusino), סנטה לוצ'יה די פייאווה (Santa Lucia di Piave) ווצולה (Vazzola).
הגבעות מאופיינות בתצורה גאולוגית המכונה מצלעות[7] היוצרת סדרת גבעות עם רכס צר ומדרונות תלולים משני הצדדים, שביניהן שזורים עמקים מקבילים קטנים.[6]
האתר כולל חלק גדול מאזור גידול הענבים לייצור היין הקרוי "פרוסקו די קונליאנו ואלדוביאדנה" בעל ההתוויה המחמירה DOCG.
הנוף מאופיין במה שמכונה צ'יליוני (ciglioni), סוללות עליהן נוצרו טרסות צרות מכוסות עשב עבור שורות הגפנים. במשך מאות שנים עוצבו אדמות טרשיות אלה והותאמו לחקלאות. מאז המאה השבע-עשרה, השימוש בצ'יליוני יצר נופים של לוחות שחמט המורכבים משורות של גפנים המקבילות זו לזו ואנכיות ביחס למדרונות. במאה ה-19 תרמה טכניקת הגידול של בלוסרה (Bellussera, צורת גידול ייחודית לענבי הפרוסקו היוצרת צורת מעוינים[8]) למאפיינים האסתטיים של האזור.
מחלוקות
ביום שישי 28 ביוני 2019, ימים ספורים לפני ישיבת ועדת אונסק"ו שהייתה מביאה להכללת שטחי קונליאנו וואלדוביאדנה ברשימת אתרי המורשת העולמית, נערכה שביתת שבת שאורגנה על ידי כמה מחסידי איכות הסביבה מחוץ למטה אונסק"ו בוונציה למאבק בשימוש מאסיבי בחומרי הדברה בחקלאות. פעילים העבירו לנציג האו"ם אוסף מסמכים עם טיעונים שונים בנושא השימוש בחומרי הדברה בשטח, והדגישו כי בדו"ח הרשמי של אונסק"ו לא הופיעו מונחים כמו "חומרי הדברה" או "זיהום". הפגנות דומות כבר התרחשו באותו שטח, ומשכו את תשומת הלב של תחנות הטלוויזיה כמו תוכנית התחקירים האיטלקית Report, שהדגישה כיצד הצהרותיהם של מנהלים מקומיים ואחראים על בריאות הציבור על מצב הסביבה של הגבעות עומדים בניגוד גמור לגרסאות תושבי האזור.[9]
גלריה
-
כנסיית סן ויגיליו בהרי פרוסקו, בגבעת סן מרטינו
-
מבט כלפי צ'זן
-
קורטינה די ג'יאיס
-
מפת המורשת העולמית של אונסק"ו. אזור הליבה ירוק, אזור החיץ הוא כתום
-
ענבי פרוסקו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
