ג'רל מיילס קלארק

ג'רל מיילס קלארק
Jearl Atawa Miles Clark

לידה	4 בספטמבר 1966 (בת 58) גיינסוויל, פלורידה, ארצות הברית
מידע כללי
מדינה	ארצות הברית
השכלה	Buchholz High School
משקל	60 ק"ג
גובה	1.7 מטרים
ספורט
ענף ספורט	אתלטיקה
תת-ענף	ריצת 400 מטר ריצת 800 מטר
הישגים
שיאים אישיים	אצטדיון 400 מטר: 49.40 שניות (1997) 800 מטר: 1:56.40 דקות (1999), שיא ארצות הברית בעבר אולם 400 מטר: 50.83 שניות (1999) 800 מטר: 1:59.09 דקות (2002)
מאזן מדליות אתלטיקה מתחרה עבור ארצות הברית ארצות הברית המשחקים האולימפיים זהב אטלנטה 1996 4x400 מטר זהב סידני 2000 4X400 מטר כסף ברצלונה 1992 4x400 מטר אליפות העולם באתלטיקה זהב שטוטגרט 1993 400 מטר זהב שטוטגרט 1993 4x400 מטר זהב גטבורג 1995 4x400 מטר זהב פריז 2003 4x400 מטר כסף טוקיו 1991 4x400 מטר כסף אתונה 1997 4x400 מטר כסף סביליה 1999 4x400 מטר ארד גטבורג 1995 400 מטר ארד אתונה 1997 400 מטר אליפות העולם באתלטיקה באולם זהב פריז 1997 400 מטר כסף פריז 1997 4x400 מטר ארד סביליה 1991 4x400 מטר ארד טורונטו 1993 400 מטר ארד מאבאשי 1999 400 מטר המשחקים הפאן-אמריקאיים זהב הוואנה 1991 4x400 מטר ארד הוואנה 1991 400 מטר

ג'רל אטווה מיילס קלארק (באנגלית: Jearl Atawa Miles Clark; נולדה ב-4 בספטמבר 1966) היא אתלטית אמריקאית בעבר. היא אלופת עולם (שטוטגרט 1993), בעלת שתי מדליות ארד מאליפות העולם (גטבורג 1995 ואתונה 1997), 4 פעמים אלופת ארצות הברית (1993, 1995, 1997 ו-2002) ופעמיים דורגה שנייה בעולם (1993 ו-1997) בריצת 400 מטר. היא פעמיים ברציפות אלופה אולימפית (אטלנטה 1996 וסידני 2000), סגנית אלופה אולימפית (ברצלונה 1992), 3 פעמים אלופת עולם (שטוטגרט 1993, גטבורג 1995 ופריז 2003) ו-3 פעמים סגנית אלופת עולם (טוקיו 1991, אתונה 1997 וסביליה 1999) בריצת שליחות 4x400 מטר. היא 4 פעמים אלופת ארצות הברית (1998, 1999, 2003 ו-2004), שיאנית ארצות הברית (1997–2017) ודורגה שנייה בעולם (1998) בריצת 800 מטר.

ביוגרפיה

מיילס קלארק נולדה וגדלה בגיינסוויל, פלורידה.

1986

בתחרות שנערכה בטלהסי, פלורידה ב-31 במאי 1986 היא קבעה בקפיצה לרוחק שיא אישי חדש של 6.45 מטר.

1988

באליפות ארצות הברית שנערכה בטמפה, פלורידה ב-18 ביוני 1988 זכתה מיילס קלארק במדליית ארד בריצת 400 מטר בשיא אישי חדש של 51.35 שניות, אחרי לילי לת'רווד (51.01 שניות) ומייסל מאלון-ואלאס (51.35 שניות).

1989

באליפות ארצות הברית שנערכה ביוסטון, טקסס ב-17 ביוני 1989 היא זכתה במדליית כסף בריצת 400 מטר בתוצאה של 51.52 שניות, אחרי רושל סטיבנס (50.75 שניות) ולפני סלינה מונדי-מילנר (51.55 שניות), בתוצאה שדירגה אותה במקום 23 בעולם, בסוף השנה.

1990

באליפות ארצות הברית שנערכה בנורווק, קליפורניה ב-16 ביוני 1990 היא סיימה במקום חמישי בריצת 400 מטר בתוצאה של 51.90 שניות.

1991

באליפות ארצות הברית שנערכה בניו יורק ב-15 ביוני 1991 זכתה מיילס קלארק במדליית כסף בריצת 400 מטר בשיא אישי חדש של 50.19 שניות, אחרי לילי לת'רווד שקבעה שיא אליפות חדש של 49.66 שניות ולפני דיאן דיקסון (50.30 שניות), בתוצאה שדירגה אותה במקום שמיני בעולם, בסוף השנה.

באליפות העולם שנערכה בטוקיו, יפן ב-1 בספטמבר אותה שנה היא זכתה במדליית כסף בריצת שליחות 4x400 מטר ביחד עם רושל סטיבנס, דיאן דיקסון ולילי לת'רווד בתוצאה של 3:20.15 דקות, אחרי ברית המועצות (3:18:43 דקות) ולפני גרמניה (3:21:25 דקות). נוסף לכך, היא סיימה במקום חמישי בריצת 400 מטר בתוצאה של 50.50 שניות.

1992

במבחנים האמריקאים לאולימפיאדת ברצלונה (1992) שנערכו בניו אורלינס, לואיזיאנה ב-24 ביוני 1992 היא זכתה במדליית כסף בריצת 400 מטר בתוצאה של 50.30 שניות, אחרי רושל סטיבנס (50.22 שניות) ולפני נטשה קייזר-בראון (50.42 שניות). כחודש לאחר מכן, במשחקים האולימפיים עצמם היא זכתה במדליית כסף בריצת שליחות 4x400 מטר ביחד עם נטשה קייזר-בראון, גוון טורנס ורושל סטיבנס בתוצאה של 3:20.92 דקות, אחרי המשלחת המאוחדת (3:20.20 דקות) ולפני בריטניה (3:24.23 דקות). נוסף לכך, היא סיימה במקום תשיעי בריצת 400 מטר בתוצאה של 50.57 שניות.

1993

באליפות ארצות הברית שנערכה ביוג'ין, אורגון ב-19 ביוני 1993 היא זכתה במדליית זהב בריצת 400 מטר בתוצאה של 50.43 שניות, לפני נטשה קייזר-בראון (50.93) ומישל קולניס (51.77 שניות).

כוכבת אליפות העולם

באליפות העולם שנערכה בשטוטגרט, גרמניה באוגוסט אותה שנה היא זכתה בשתי מדליות זהב, בריצת 400 מטר בתוצאה של 49.82 שניות, לפני נטשה קייזר-בראון (50.17 שניות) וסנדי ריצ'רדס מג'מייקה (50.44 שניות) ובריצת שליחות 4x400 מטר ביחד עם גוון טורנס, מייסל מאלון-ואלאס ונטשה קייזר-בראון בשיא אליפות חדש של 3:16.71 דקות, לפני רוסיה (3:18.38 דקות) ובריטניה (3:23.41 דקות). התוצאה שקבעה דירגה אותה במקום שני בעולם בסוף השנה, אחרי מה יוקין מסין (49.81 שניות).

1994

באליפות ארצות הברית שנערכה בנוקסוויל, טנסי ב-18 ביוני 1994 באותה שנה היא זכתה במדליית ארד בריצת 400 מטר בתוצאה של 50.78 שניות, אחרי נטשה קייזר-בראון (50.53 שניות) ומייסל מאלון-ואלאס (50.77 שניות). שלושה שבועות לאחר מכן, בתחרות שנערכה בלוזאן, שווייץ ב-6 ביולי היא קבעה בריצת 400 מטר תוצאה של 50.11 שניות, שדירגה אותה במקום רביעי בעולם בסוף השנה.

1995

באליפות ארצות הברית שנערכה בסקרמנטו, קליפורניה ב-17 ביוני 1995 היא זכתה במדליית זהב בריצת 400 מטר בתוצאה של 50.90 שניות, לפני קים גרהם (51.48 שניות) ומייסל מאלון-ואלאס (51.56 שניות).

באליפות העולם שנערכה בגטבורג, שוודיה באוגוסט אותה שנה היא זכתה בשתי מדליות, זהב וארד. מדליית זהב בפעם השנייה ברציפות בריצת שליחות 4x400 מטר ביחד עם קים גרהם, רושל סטיבנס וקמרה ג'ונס בתוצאה של 3:22.29 דקות, לפני רוסיה (3:23.98 דקות) ואוסטרליה (3:25.88 דקות) ומדליית ארד בריצת 400 מטר בתוצאה של 50.00 שניות, אחרי מארי-ז'וזה פרק מצרפת (49.28 שניות) ופולין דייוויס-תומפסון מבהאמה (49.96 שניות).

1996

אלופה אולימפית

במבחנים האמריקאים לאולימפיאדת אטלנטה (1996) שנערכו באטלנטה ב-19 ביוני היא זכתה במדליית כסף בריצת 400 מטר בתוצאה של 50.61 שניות, אחרי מייסל מאלון-ואלאס (50.52 שניות) ולפני קים גרהם (50.87 שניות). במשחקים האולימפיים עצמם, היא זכתה במדליית זהב בריצת שליחות 4x400 מטר ביחד עם רושל סטיבנס, מייסל מאלון-ואלאס וקים גרהם בתוצאה של 3:20.91 דקות, לפני ניגריה (3:21.04 דקות) וגרמניה (3:21.14 דקות). נוסף לכך, היא סיימה במקום חמישי בריצת 400 מטר בתוצאה של 49.55 שניות.

1997

אלופת עולם באולם

באליפות העולם באתלטיקה באולם שנערכה בפריז, צרפת בתחילת מרץ 1997 זכתה מיילס קלארק בשתי מדליות, זהב וכסף. מדליית זהב בריצת 400 מטר בתוצאה של 50.96 שניות ומדליית כסף בריצת שליחות 4x400 מטר בשיא אמריקה חדש של 3:27.66 דקות, אחרי רוסיה שקבעה שיא עולם חדש של 3:26.84 דקות ולפני גרמניה (3:28.39 דקות)

באליפות ארצות הברית שנערכה באינדיאנפוליס, אינדיאנה ב-14 ביוני 1997 היא זכתה במדליית זהב בשיא אליפות חדש של 49.40 שניות, לפני קים גרהם (50.65 שניות) ומייסל מאלון-וואלאס (50.74 שניות), בתוצאה שדירגה אותה במקום שני בעולם, בסוף השנה, אחרי קתי פרימן מאוסטרליה (49.39 שניות).

באליפות העולם שנערכה באתונה, יוון בתחילת אוגוסט אותה שנה היא זכתה בשתי מדליות, כסף וארד. מדליית כסף בפעם השנייה בריצת שליחות 4x400 מטר ביחד עם מייסל מאלון-וואלאס, קים גרהם וקים באטן בתוצאה של 3:21.03 דקות, אחרי גרמניה (3:20.92 דקות) ולפני ג'מייקה (3:21.30 דקות) ומדליית ארד שנייה ברציפות בריצת 400 מטר בתוצאה של 49.90 שניות, אחרי קתי פרימן (49.77 שניות) וסנדי ריצ'רדס מג'מייקה (49.79 שניות).

שיאנית ארצות הברית

שבועיים לאחר מכן, בתחרות שנערכה בבריסל, בלגיה ב-22 באוגוסט היא קבעה בריצת 800 מטר שיא לאומי חדש של 1.56.78 דקות, שיפור לשיא בן 12 השנים של מארי דקר (1.56.90 דקות). תוצאה זו דירגה אותה במקום רביעי בעולם בסוף השנה.

1998

באליפות ארצות הברית שנערכה בניו אורלינס, לואיזיאנה ב-12 ביוני 1998 היא זכתה במדליית זהב בריצת 800 מטר בתוצאה של 1.58.78 דקות, לפני ג'ואטה קלארק-דיגס (1:59.01 דקות) ומרדית' ולמון (1:59.29 דקות).

חודש לאחר מכן, בתחרות שנערכה ברומא, איטליה ב-14 ביולי היא קבעה בריצת 400 מטר תוצאה של 50.11 שניו, תוצאה שדירגה אותה במקום שישי בעולם בסוף השנה.

חודש לאחר מכן, בתחרות שנערכה בציריך, שווייץ ב-12 באוגוסט היא קבעה בריצת 800 מטר שיא לאומי חדש של 1.56.43 דקות, תוצאה שדירגה אותה במקום שני בעולם, בסוף השנה, אחרי מריה מוטולה ממוזמביק (1:56.11 דקות).

1999

באליפות ארצות הברית שנערכה ביוג'ין, ב-27 ביוני 1999 היא זכתה במדליית זהב בריצת 800 מטר בתוצאה של 1:59.47 דקות, לפני מרדית' ולמון (2:00.36 דקות) וקאתי ראונדס (2:00.71 דקות).

בתחרות שנערכה במונקו ב-4 באוגוסט היא קבעה בריצת 400 מטר תוצאה של 49.98 שניות, תוצאה שדירגה אותה במקום שישי בעולם בסוף השנה. שבוע לאחר מכן, בתחרות שנערכה בציריך ב-11 באוגוסט היא קבעה בריצת 800 מטר שיא לאומי חדש של 1:56.40 דקות. שיא זה זה החזיק מעמד כ-18 שנים ונשבר על ידי אג'יי וילסון (1:55.61 דקות).

שבועיים לאחר מכן, באליפות העולם שנערכה בסביליה, ספרד בסוף אוגוסט אותה שנה היא זכתה במדליית כסף בפעם השלישית בריצת שליחות 4x400 מטר ביחד עם סוזיאן ריד, מייסל מאלון-ואלאס ומישל קולינס בתוצאה של 3:22.09 דקות, אחרי רוסיה (3:21.98 דקות) ולפני גרמניה (3:22.43 דקות). נוסף לכך, היא סיימה במקום רביעי בריצת 800 מטר בתוצאה של 1:57.40 דקות.

2000

במבחנים האמריקאים לאולימפיאדת סידני (2000) שנערכו בסקרמנטו ביולי 2000 היא זכתה בשתי מדליות כסף, בריצת 400 מטר בתוצאה של 50.23 שניות, אחרי ל. קולנדר-ריצ'רדסון (49.87 שניות) ולפני מישל קולינס (50.29 שניות) ובריצת 800 מטר בתוצאה של 1:59.12 דקות, אחרי הייזל קלארק (1:58.97 דקות) ולפני ג'ואטה קלארק-דיגס (1:59.49 דקות). כשלושה שבועות לאחר מכן, בתחרות שנערכה במונקו ב-18 באוגוסט היא קבעה בריצת 400 מטר תוצאה של 50.04 שניות, תוצאה שדירגה אותה במקום עשירי בעולם בסוף השנה.

במשחקים האולימפיים עצמם היא זכתה בפעם השנייה ברציפות במדליית זהב בריצת שליחות 4x400 מטר ביחד עם מוניק הנגן, לטשה קולנדר ומריון ג'ונס בתוצאה של 3:22.62 דקות, לפני ג'מייקה (3:23.25 דקות) ורוסיה (3:23.46 דקות). בשנת 7200 החזירה מריון ג'ונס את המדליות שבהן זכתה לאחר שהודתה שהשתמשה בסמים אסורים. בנובמבר 2007 המליצה התאחדות האתלטיקה הבינלאומית (IAAF) לפסול את רביעיות השליחות של ארצות הברית ב-4x100 מטר וב-4x400 מטר. ב-10 באפריל 2008 פסל הוועד האולימפי הבינלאומי את הנבחרות האמריקאיות ולקח מהאתלטיות את המדליות, אך בחר שלא לחלק מחדש את המדליות ולא נעשה שדרוג. לאחר שכל האתלטיות האמריקאיות שהשתתפו בריצות השליחות, פרט לננסי פרי ומריון ג'ונס, פנו לבית המשפט לבוררות בספורט, ב-16 ביולי פסק בית המשפט לטובתן והחזיר להן את המדליות.

2001

באליפות ארצות הברית שנערכה ביוג'ין ב-24 ביוני 2001 היא עלתה לריצת הגמר אף לא השתתפה בה.

באליפות העולם שנערכה באדמונטון, קנדה באוגוסט אותה שנה היא סיימה במקום רביעי בריצת שליחות 4x400 מטר ביחד עם מוניק הנגן, מישל קולינס וסוזיאן ריד בתוצאה של 3:26.88 דקות, היא פתחה ראשונה בתוצאה של 49.99 והרביעייה האמריקאית הובילה בבטחה עד להחלפה האחרונה שבה ריד הפילה את המקל.

2002

באליפות ארצות הברית שנערכה בפאלו אלטו, קליפורניה ב-23 ביוני 2002 היא זכתה במדליית זהב בריצת 400 מטר בתוצאה של 50.91 שניות, לפני מישל קולינס (51.20 שניות) ומוניק הנגן (51.34 שניות).

בתחרות שנערכה במדריד, ספרד ב-20 בספטמבר אותה שנה היא קבעה בריצת 400 מטר תוצאה של 50.27 שניו, שדירגה אותה במקום שלישי בעולם בסוף השנה.

2003

באליפות ארצות הברית שנערכה בפאלו אלטו ב-22 ביוני 2003 היא זכתה במדליית זהב בריצת 800 מטר בתוצאה של 1:58.84 דקות, לפני ניקול טטר (1:59.91 דקות) וג'ן טומי (2:00.12 דקות).

באליפות העולם שנערכה בפריז באוגוסט אותה שנה היא זכתה בפעם שלישית במדליית זהב בריצת שליחות 4x400 מטר ביחד עם דמטריה וושינגטון, מלישה ברבר וסניה ריצ'רדס בתוצאה של 3:22.63 דקות, לפני רוסיה (3:22.91 דקות) וג'מייקה (3:22.92 דקות). נוסף לכך היא השתתפה בריצת 800 מטר אך נשרה כבר לאחר שלב המוקדמות.

2004

במבחנים האמריקאים לאולימפיאדת אתונה (2004) שנערכו בסקרמנטו ב-12 ביולי 2004 היא זכתה במדליית זהב בריצת 800 מטר בתוצאה של 1:59.06 דקות, לפני ניקול טטר (2:00.25 דקות) והייזל קלארק (2:00.37 דקות). במשחקים האולימפיים עצמם היא סיימה במקום שישי בריצת 800 מטר בתוצאה של 1:57.27 דקות.

חיים אישיים

היא נשואה למאמנה ג'יי ג'יי קלארק, אחיותיו הן ג'ואטה והייזל קלארק, אלופות ארצות הברית בריצות הבינוניות ואתלטיות אולימפיות.

שיאים אישיים

אצטדיון

• ריצת 200 מטר: 23.03 שניות (1997)
• ריצת 300 מטר: 36.07 שניות (2000)
• ריצת 400 מטר: 49.40 שניות (1997)
• ריצת 800 מטר: 1:56.40 דקות (1999), שיא ארצות הברית בעבר
• קפיצה לרוחק: 6.45 מטר (1986)

אולם

• ריצת 200 מטר: 23.34 שניות (2000)
• ריצת 400 מטר: 50.83 שניות (1999)
• ריצת 800 מטר: 1:59.09 דקות (2002)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'רל מיילס קלארק בוויקישיתוף

• ג'רל מיילס קלארק, באתר olympedia.org
• ג'רל מיילס קלארק, באתר התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית
• ג'רל מיילס קלארק, באתר Track and Field (נשים)