ג'ק-או-לנטרן (באנגלית: Jack-o'-lantern; "ג'ק נושא העששית") היא עששית העשויה מדלעת, לפת או רוטבגה שרוקנו מתוכנן וגולפו לצורת פרצוף מפחיד ונר מודלק במרכזה.
נהוג להניח את הג'ק-או-לנטרן על חלונות או דלתות הבתים. מנהג זה נפוץ במיוחד בחג ליל כל הקדושים.
באירלנד ובסקוטלנד אנשים התחילו ליצור גרסאות משלהם לג'ק בעזרת גילוף של פרצופים מפחידים על לפתות ותפוחי אדמה והנחתם על חלונות על מנת שיבריחו את רוחו של ג'ק ורוחות רעות אחרות. מהגרים מארצות אלה הביאו את מסורת הגילוף איתם לאמריקה, שבה גילו שהדלעת מוצלחת לגילוף המסורתי של ג'ק-או-לנטרן.
מקור המנהג
מקור המנהג באגדות פולקלור שונות אודות איכר ערמומי בשם ג'ק.
לפי המיתוס האירי, חי באירלנד איכר בשם ג'ק הקמצן, שזימן את השטן למשקה. כראוי לכינויו לא רצה ג'ק לשלם על המשקה ושכנע את השטן להפוך למטבע שבעזרתו יוכל לשלם, אך ברגע שבו השטן נהפך למטבע ג'ק החליט לשים אותו בכיסו יחד עם צלב כסוף שמנע מהשטן לחזור לצורתו המקורית. לאחר משא ומתן החליט ג'ק לשחרר את השטן בשני תנאים - שהשטן לא יטריד אותו למשך שנה ושבמקרה שג'ק ימות השטן לא יוכל לקחת אותו לגיהנום. לאחר שנה הערים ג'ק על השטן בשנית ושכנע אותו לטפס על עץ כדי לקטוף פרי מהצמרת. ברגע שהשטן היה בצמרת העץ ג'ק חרט על הגזע צלב שמנע מהשטן לרדת. ג'ק הסכים לשחרר את השטן בתנאי שלא יטריד אותו שוב בעשר השנים הבאות וכך היה עד שג'ק מת זמן קצר לאחר מכן. האגדה מספרת שאלוהים לא הרשה לג'ק להיכנס לגן עדן בגלל מעשיו הרעים, והשטן, שנשאר נאמן להבטחתו, לא הכניס אותו אל הגיהנום אלא שלח אותו אל הלילה החשוך עם נר דולק בלבד. את הנר הכניס ג'ק אל תוך לפת שגילף כדי שיעזור לו לחפש מקום מנוחה לנשמתו.
