לקומב הוא החלוץ הצרפתי הפורה ביותר בהיסטוריה של הליגה הצרפתית, לאחר שכבש 255 שערי ליגה במדיהן של ליון, סנט אטיין ובורדו. במדיה של האחרונה זכה לקומב בשלוש אליפויות צרפת במהלך שנות ה-80. כחלוץ נבחרת צרפת כבש לקומב 12 שערים ב-38 הופעות, וזכה עם נבחרתו ביורו 1984. כמו כן, הוא ייצג את נבחרתו בשני טורנירי מונדיאל.
מאז פרישתו מכהן לקומב בתפקידים שונים בקבוצת ליון. הוא היה המנהל הספורטיבי של הקבוצה, לאחר מכן עבד כמאמן הקבוצה בין 1996 ל-2000, ולאחר מכן קיבל את התפקיד בו הוא מכהן כיום.
קריירת משחק
לקומב החל את הקריירה המקצוענית כשהצטרף לאולימפיק ליון מקבוצת הנוער פונטיין ב-1969. בעונת 1969/1970 כבר רשם את הופעותיו הראשונות במדי ליון בליגה הצרפתית. החל מעונת 1971/1972 היה לקומב לשחקן הרכב קבוע בקבוצתו, והפגין יכולת כיבוש שערים גבוהה כשכבר בעונה זו כבש 19 שערי ליגה.
בעונת 1972/1973 הוביל לקומב את קבוצתו עם 23 שערי ליגה, בזכותם היה לסגן מלך השערים בליגה הצרפתית. על אף שסיימה רק במקום ה-13 בליגה, הצליחה ליון לסיים את העונה עם תואר כשזכתה בגביע הצרפתי. במשחק הגמר מול נאנט, האלופה הטרייה, ניצחה ליון 1–2 וזכתה בגביע השלישי בתולדותיה, והראשון בקריירה של לקומב, שכבש את השער השני לזכות קבוצתו במשחק.
בעונת 1977/1978 כבש לקומב 24 שערי ליגה שסייעו לקבוצתו לשרוד בליגה רק במחזור הנעילה של העונה. בעקבות קשיים כלכליים אליה נקלעה ליון, היא נאלצה להיפרד מלקומב ולהעביר אותו ליריבתה הגדולה סנט אטיין. לקומב נפרד מהמועדון אחרי תשע עונות בקבוצה הבוגרת, במהלכם כבש 149 שערים בכל המסגרות, שהציבו אותו כסגן מלך שערי המועדון בכל הזמנים.
לקומב סייע לקבוצתו לסיים במקום השלישי בעונת 1978/1979. הוא כבש 14 שערי ליגה, ושיתף פעולה בהתקפה עם דומיניק רושטו, שרשם בעונה זו את עונת השיא בקריירה שלו. על אף הציוות המוצלח, שהניב 35 שערי ליגה עבור המועדון, הוחלט להחתים בסיום העונה את ההולנדיג'וני רפ, מה שהוביל לעזיבתו של לקומב אחרי עונה אחת בלבד.
לקראת עונת 1979/1980 עבר לקומב לבורדו, וכבש 11 שערי ליגה כבר בעונת הבכורה שלו. הצטרפותו של המאמן איימה ז'אקה, חברו לשעבר של לקומב בליון, שדרגה הן יכולתה של הקבוצה בכלל והן את יכולתו של לקומב בפרט. במהלך חמש העונות הראשונות של ז'אקה בתפקיד, כבש לקומב לפחות 17 שערי ליגה בכל עונה, והיה שותף לצמיחתו של המועדון לצדם של כוכבים כאלן ז'ירס וז'אן טיגנה. בעונת 1983/1984 זכה לקומב לראשונה בקריירה באליפות צרפת, ושמר עם קבוצתו על התואר עונה אחר כך, כשהוא כובש 22 שערי ליגה - שיא עבורו במדי בורדו.
לאחר עונת האליפות השנייה פחתה משמעותית כמות דקות המשחק של לקומב. הוא נפרד מהמועדון בסיום עונת הדאבל1986/1987 ופרש ממשחק פעיל בגיל 35. 138 השערים שכבש במדי בורדו בכל המסגרות מציבים אותו במקום השלישי בטבלת גדולי הכובשים של המועדון בכל הזמנים. כמו כן, 255 שערי הליגה שכבש במהלך הקריירה הפכו אותו לסגן מלך שערי הליגה הצרפתית בכל הזמנים, ולצרפתי הפורה ביותר בתולדות הליגה.
נבחרת צרפת
לקומב החל את דרכו בנבחרת צרפת תחת המאמן סטפן קובאקס. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-8 בספטמבר1973 בניצחון 1–3 במשחק ידידות מול יוון. היה זה משחק הבכורה של קובאקס על הקווים, ולצדו של לקומב רשמו שישה שחקנים נוספים את הופעת הבכורה שלהם בנבחרת.
הטורניר המשמעותי הראשון של לקומב היה מונדיאל 1978, כשזומן לסגל על ידי המאמן מישל הידלגו. במשחק הפתיחה של צרפת בטורניר מול איטליה, כבש לקומב את השער הראשון כבר לאחר 30 שניות, והיה למהיר הכובשים הצרפתים בתולדות המונדיאל. היתרון הצרפתי לא החזיק מעמד, וצרפת הפסידה במשחק 1–2. לאחר הפסד צרפתי נוסף במשחק השני, 2-1 לארגנטינה, איבד לקומב את מקומו בהרכב ולא שותף במשחק האחרון של צרפת בשלב הבתים, מול הונגריה, שלאחריו סיימה צרפת את דרכה במונדיאל.
לקומב, שכבש שלושה שערים בטורניר מוקדמות מונדיאל 1982, זומן על ידי הידלגו לסגל צרפת לקראת טורניר המונדיאל בספרד. לקומב לא שותף בהפסד 1–3 לאנגליה במשחק הראשון של צרפת בטורניר, אך חזר להרכב לשני משחקיה הנותרים בשלב הבתים, מול כווית ומול צ'כוסלובקיה. צרפת העפילה לשלב הבא מהמקום השני בטבלת הבית, ופתחה את שלב הבתים השני מול אוסטריה. כבר בדקה ה-15 את נפצע לקומב, והוחלף על ידי דומיניק רושטו. לקומב לא חזר לשחק עוד באותו הטורניר, וסיים עם נבחרתו במקום הרביעי.
הטורניר האחרון של לקומב במדי צרפת היה יורו 1984 הביתי. בטורניר זה היה שותף לקומב לזכייה הראשונה של צרפת באליפות אירופה. לקומב לא כבש במהלך הטורניר, אך פתח בהרכב הנבחרת בארבעה מתוך חמשת משחקיה של צרפת בטורניר, כולל במשחקי חצי הגמר מול פורטוגל ומשחק הגמר מול ספרד. צרפת זכתה בתואר לאחר ניצחון 0–2 באותו משחק גמר, שהיה לאחרון של לקומב אי פעם במדי הנבחרת.
לאחר הזכייה באליפות אירופה, הודיע לקומב על פרישה ממשחק בינלאומי. בסך הכול רשם לקומב 38 הופעות בינלאומיות, בהן כבש 12 שערים.
קריירת אימון
ב-1988, לאחר פרישתו ממשחק, גויס לקומב על ידי נשיא אולימפיק ליון החדש, ז'אן-מישל אולאס, לתפקיד המנהל הספורטיבי. המטרה הראשונה של הקבוצה הייתה להעפיל מליגת המשנה בחזרה לליגה הבכירה, ותחת לקומב מונה המאמן ריימונד דומאנק. השניים הובילו את ליון כבר בעונת 1988/1989 לעליית ליגה.
לאחר 14 מחזורים בעונת 1996/1997, בעקבות תבוסת 0–7 של ליון לאוסר, הוחלט לפטר את המאמן גי סטפן, ולתפקיד התמנה המנהל הספורטיבי לקומב, על אף שלא היה לו כלל ניסיון אימון. באותה עונה הוביל לקומב את קבוצתו למקום השמיני בטבלה, הרחק מקרבות התחתית. הוא הוסיף לשפר את קבוצתו לאורך הקדנציה, ולאחר שהוביל אותה למקום השישי בעונת 1997/1998, הוביל לקומב את ליון פעמיים ברציפות למקום השלישי, המקנה כרטיס לליגת האלופות. בסיום עונת 1999/2000, ובעקבות הלחץ מתפקיד המאמן, החליט לקומב לעזוב את התפקיד, ובמקומו מונה ז'אק סנטיני.
גם לאחר עזיבת תפקיד המאמן, נותר לקומב במערכת, בתפקיד יד ימינו של הנשיא אולאס. תפקידו הרשמי בקבוצה הוא מנהל הקבוצה והיועץ לנשיא, ועל אף שאינו מחזיק בסמכויות ביצועיות בקבוצה, עומד לקומב מאחורי חלק מההחתמות המשמעותיות ביותר של ליון בשנות ה-2000, בהם מחמדו דיארה, מייקל אסיין והברזילאיםפרד, אדמילסון וז'וניניו.
ב-25 במרץ2013 עורר לקומב סערה בעקבות אמירות שובניסטיות שהשמיע במהלך מסיבת עיתונאים. כשנשאל על ידי כתבת רדיו מקומית לגבי הביקורת שספג אז החלוץ הצרפתי קרים בנזמה, ששיחק בעברו בליון, ענה לקומב: "אני לא מדבר עם נשים על כדורגל, תחזרו למטבח. ככה אני רואה את הדברים"[1]. בעקבות הסערה התקשורתית שהתעוררה בעקבות הדברים, התנצל לקומב רשמית.
