ברונו לרצר (בגרמנית: Bruno Loerzer; 22 בינואר 1891 – 23 באוגוסט 1960) היה אלוף הפלות בשירות האוויר הגרמני במלחמת העולם הראשונה ששימש כבכיר בלופטוואפה במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
לרצר נולד בברלין והחל מינואר 1913 היה קצין בגדוד חיל רגלים של הצבא הגרמני. בגדוד בו שירת פגש את הרמן גרינג, עמו התחבר. בעקבות חוויית טיסה באביב 1914 ביקש לעבור לשירות האוויר הגרמני וב-15 ביולי 1914 החל בלימודי טיסה באו רן. לאחר תחילת מלחמת העולם הראשונה עבר בית הספר לטיסה לפרייבורג, שם פגש לרצר את גרינג והמליץ לו לבקש העברה לחיל האוויר כדי להיות תצפיתן שלו. בהמשך נשלח לרצר לדרמשטאדט לאימון מתקדם והרמן גרינג הגיע לשם לאימוני תצפיתנים. עם סיום הכשרתו הוצב בטייסת 25 שהוצבה בארמייה החמישית שבפיקודו של וילהלם, נסיך הכתר של גרמניה. גרינג הצליח לתחמן את דרכו להיות תצפיתן בצוות של לרצר והשניים יצאו ביחד לגיחות סיור רבות להשגת מודיעין על הביצורים באזור ורדן[1]. הם גם התחברו למפקד הארמייה וילהלם[2]. בהמשך 1915 עבר לרצר הסבה למטוסים חד מושביים ובינואר 1917 הוא מונה למייסד ומפקד של צוות תקיפה על מטוסי אלבטרוס.
עד לסיום המלחמה צבר לרצר 44 הפלות, והגיע לדרגת האופטמן. לרצר היה לקראת סיום המלחמה אחד ממפקדי שלושת "הקרקסים המעופפים" כשפיקד על יאגדשויידר (כנף) 3 (Jagdgeschwader III) מפברואר 1918 ועד לסיום המלחמה[3]. הוא זכה באות פור לה מריט על הצלחתו.
לאחר סיום המלחמה לחם לרצר בשורות הפרייקור, המיליציות הימניות הקיצוניות. במהלך שנות ה-30 שימש בתפקידים שונים בחברות תעופה אזרחיות בגרמניה, ולאחר הקמת הלופטוואפה ב-1935 שב והצטרף לשורותיה.
מלחמת העולם השנייה ואחריתו
עקב ידידותו רבת השנים עם גרינג קודם לדרגת גנרל ב-1939. במהלך המערכה על צרפת ב-1940 היה מפקדו של קורפוס האוויר ה-2 שהיה חלק מצי האוויר השלישי עליו פיקד הוגו שפרלה. ביחד עם מטוסי קורפוס האוויר ה-8 וולפרם פון ריכטהופן סייעו הכוחות שבפיקודו לכוחות הקרקע במבקע הקריטי באזור סדאן. במהלך מלחמת העולם השנייה התקדם לרצר והגיע לדרגת גנרל אוברסט ב-1943. עם זאת, קידום זה, ומינויו של לרצר לראש מחלקת כוח האדם בלופטוואפה, הביאו למשבר בינו ובין ההנהגה הנאצית. בדצמבר 1944 הוצא לרצר משירות פעיל, ובאפריל 1945 סולק מן הצבא.
לרצר מת בהמבורג בשנת 1960.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
