אלפרד זאלווכטר (בגרמנית: Alfred Saalwächter; 10 בינואר 1883 – 6 בדצמבר 1945) היה אדמירל גרמני במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
זאלווכטר נולד ב-10 בינואר 1883 בעיר נויזלץ על האודר שהשתייכה אז לקיסרות הגרמנית. כיום שם העיר נובה סול והיא נמצאת בתחומי פולין המודרנית. ב-1901 הוא התגייס לצי הקיסרי הגרמני ואת הכשרתו הבסיסית קיבל על האניות "מולטקה" ו"הרטה". ב-29 בספטמבר 1904 הוא הועלה לדרגת לויטננט צור זי (אנ'). עד 1906 שרת ביחידות קומנדו ימית, וב-10 במרץ של אותה שנה הועלה לדרגת אובר-לויטננט. עד 1908 שרת כאיש טורפדו על ה"גנייזנאו". ב-1910 הועבר לשרת ב"הנובר", ולאחר מכן ב"וסטפאליה" כשלישו של האדמירל הוגו פון פוהל. ב-10 באפריל 1911 הועלה לדרגת קפיטן-לויטננט, וסופח למשרד האדמירליות בברלין. ב-1912 קיבל את התואר אביר "מסדר העיט האדום". הוא נותר בתפקיד זה עד 1915 כאשר בתפקידו האחרון עמד בראש מדור במחלקת המבצעים. לאחר מכן הועבר ל"פרידריך הגדול" - ספינת הדגל של צי הים הפתוח. בפברואר 1916 הועבר לכוח הצוללות, ולאחר שסיים את לימודיו בבית הספר לצוללות, פיקד על ה"U-25" ,"U-46" ו-"U-94".
עם סיום המלחמה ופיזורו של הצי הקיסרי, הצטרף זאלווכטר לרייכסמרינה, וב-1920 הועלה לדרגת קורבטנקפיטן, ושרת במחלקת כוח האדם של הצי. ב-24 בספטמבר 1926 הוא קיבל את הפיקוד על הסיירת הקלה "אמזונה". לאחר שנה קודם לדרגת פריגטנקפיטן וקיבל פיקוד על אניית הקרב "שלזיה". ב-2 באוקטובר 1933 מונה למפקח על ההדרכה של קציני הצי. ב-1 באפריל 1935 הוא הועלה לדרגת ויצה-אדמירל, וב-1 ביוני 1937 לדרגת אדמירל. ב-28 באוקטובר 1938 הוא מונה למפקד בסיס הצי הים הצפוני בווילהלמסהאפן - אחת העמדות הבכירות בקריגסמרינה באותה תקופה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 קיבל זאלווכטר את הפיקוד על יחידות הקומנדו הימיות במערב (Marine-Gruppenkommando West), וב-1 בינואר 1940 הועלה לדרגת גנרל-אדמירל. יחד עם רולף קרלס, היה זאלווכטר המפקד הטקטי של מבצע וסריבונג - הפלישה לנורווגיה. החל מקיץ 1940 הוא הוביל את פעילות השטח של הצי הגרמני בצפון האוקיינוס האטלנטי ובתעלה האנגלית. כוחות הצי שתחת פיקודו תמכו בכוחות הלופטוואפה במהלך הקרב על בריטניה. כמו כן הוא פיקד על מבצע קרברוס. ב-20 בספטמבר 1942 הוא הוחלף בתפקיד בידי תאודור קראנק. הוא פרש משירות ב-30 בנובמבר של אותה שנה. ב-21 ביוני 1945 הוא נכלא בידי כוחות הכיבוש של הצבא האדום, ונידון למוות על פשעי מלחמה בידי בית דין צבאי סובייטי. הוא הוצא להורג בידי כיתת יורים במוסקבה ב-6 בדצמבר של אותה שנה. ב-1994, בעקבות התפרקות ברית המועצות, טוהר שמו רשמית בידי בית המשפט הרוסי.
קישורים חיצוניים
