כחלק מפעילותו במכון מורשת אשכנז, כתב סדרת ספרים בת חמישה כרכים בשם "שרשי מנהג אשכנז",[4] וכרך מבוא על חשיבות הדבקות במנהג אשכנז הנקרא "גדולי הדורות על משמר מנהג אשכנז".[5]
ספר נוסף הוא "משיחי השקר ומתנגדיהם" (1989), הכולל סקירה היסטורית על משיחי שקר שונים לאורך ההיסטוריה היהודית ורבנים בני אותו דור שנאבקו בהם. ספר זה זכה לביקורות מגורמים חסידיים שראו את מטרת הספר כניגוח של החסידות,[6] ובעיקר מחסידות חב"ד שראו את הספר כמתקפה על המשיחיות בחב"ד.[דרוש מקור] ביקורת נוספת נמתחה על הספר מגורמים בציונות הדתית, בשל הכללת הרצל ברשימת משיחי השקר.[7] הוא גם פרסם ספר בן שלשה כרכים על תולדות הישיבה בפיורדא ורבניה.[8]
