במשך כמה שנים סחר באריגים ביפו, והיה פעיל בקהילה היהודית בעיר.[2] הוא נטע כרם בפתח תקווה, וכעבור זמן השתקע במושבה והחל בפעילות ציבורית. בשנת 1889 נבחר לכהן בוועד הראשון של המושבה. במשך כמה שנים הוא שהה בלונדון, שם פעל להפצת יינות ארץ ישראל. הוא שב לארץ ישראל כנתין בריטי והשקיע במטעים בפתח תקווה ובכפר סבא. היה חבר ועד המושבה של כפר סבא. ייסד וניהל את חברת "השקד" בכפר סבא, שפעלה לשיפור תנאיהם של בעלי מטעי השקדים במושבה.
בשנת 1909 בנה את ביתו ברחוב מונטיפיורי שבמרכז המושבה פתח תקווה והתגורר בו עד שנת 1919. לאחר שעזב את הבית פעל במקום בנק "הלוואה וחסכון", ובשנות השלושים הוא נרכש על ידי עסקנים מקומיים ומאז הוא משמש כמשכנו של בית מדרש לתורת ארץ ישראל.
לאחר מלחמת העולם הראשונה שב לעסוק בסחר אריגים ביפו. כעבור זמן שב ללונדון ופעל לגיוס הון של יהודים מאנגליה להשקעות בארץ ישראל.
בשנת 1926 החלו ביסוד שכונת כפר גנים בידי חברה משכנת, במטרה ליצור שכונת גנים מרווחת עבור חקלאים בני מעמד הביניים. יהלום רכש חלקות אדמות בשכונה החדשה לעצמו ולמכריו באנגליה. אולם הקמת השכונה נקלעה למשבר חמור שאיים על קיומה ובעלות הרוכשים היהודים על האדמה עמדה להתבטל. בעקבות זאת התבקש יהלום על ידי החברה להציל את השכונה החדשה. יהלום נכנס לעובי הקורה ופעל בהצלחה להפיכת הבעלות מ"מושע" ל"מפרוז", וכל רוכש קיבל "קושאן" על חלקתו.
בשנת 1927 בנה יהלום את הבית הראשון בשכונה (כיום ברחוב לוחמי הגטו 1). רק כעבור שנתיים החלו להגיע המתיישבים הראשונים וכפר גנים החלה לצמוח. יהלום היה מראשי המושבה וכיהן כמוכתר שלה.
ב-1928 נבחר שוב לוועד חקלאי פתח תקווה, לצד גד מכנס, דב יטקובסקי, חנוך סלור, יוסף ספיר ופרץ פסקל.[3] בשנות השלושים היה חבר בהנהלת אגודת הפרדסנים "החקלאי" בפתח תקווה.[4] במשך עשרות שנים היה פעיל באגודות ובמוסדות ציבוריים שונים בעיר.
חיים אישיים
אשתו אלקה נפטרה בשנת 1945, בגיל 75.[1] השניים היו הורים לארבע בנות:
רבקה - אשת יוסף מרכוס, שכיהן כיו"ר המועצה המקומית של כפר גנים לאחר יהלום.[5]
שרה (נפטרה: 1967) - הייתה מנהלת "בית הספר למשק בית בנחלת יצחק"[6] ולימים חברת נשיאות סניף ויצו בתל אביב,[7] ויו"ר הוועד הפועל של הסניף. נישאה לאלכס אפשטיין, ששימש קצין מחוז תל אביב בממשלת המנדט[8] וסגן מושל יפו.[9]
שושנה - הייתה פעילת ציבור בפתח תקווה. נישאה לנחמיה ישראלית,[10] והשניים היו הורים לשני בנים ובת. שני בניהם נפלו במלחמת השחרור והיא כונתה "אם הבנים". על שמם של הבנים רחוב ובית כנסת בפתח תקווה - "האחים ישראלית".[11]
