צורת הפועל בארמית בבלית דומה לצורת הפועל העברי, ושתיהן בעלות מאפיינים רבים של שפות שמיות. לפועל שישה בניינים, שלושה פעילים ושלושה סבילים בהתאמה:
| פעיל
|
מקבילה עברית
|
סביל
|
מקבילה עברית
|
| פְּעַל
|
בניין קל (פָּעַל)
|
אִתְפְּעֵל
|
נִפְעַל
|
| אַפְעֵל
|
הפעיל
|
אִתַפְעַל
|
הָפְעַל
|
| פַּעֵל קַטֵּל
|
פִּעֵל
|
אִתְפַּעַל (יִתְקַדַּשׁ)
|
פֻעַל (יְקֻדַּשׁ)
|
| בארמית בבלית
|
בעברית
|
דוגמה ארמית
|
דוגמה עברית
|
| פְּעַל
|
קַל (פָּעַל)
|
כְּתַב
|
כָּתַב
|
| אִתְפְּעֵל
|
נִפְעַל
|
אִתְכְּתֵיב
|
נִכְּתַב
|
| אַפְעֵל
|
הִפְעִיל
|
אַפְקֵד
|
הִפְקִיד
|
| אִתַפְעַל
|
הָפְעַל
|
אִתַפְקַד
|
הָפְקַד
|
| פַּעֵל
|
פִּעֵל
|
קַדֵיש
|
קִדֵש
|
| אִתְפַּעַל
|
פֻעַל
|
יִתְקַדַּשׁ
|
קֻדַּשׁ
|
בניין פְּעַל (קל) בארמית בבלית
בניין פְּעַל בארמית בבלית מַקְבִּיל לבניין קל בעברית.
קל - עבר
הפועל כְּתַב בארמית בבלית מַקְבִּיל לפועל כָּתַב בעברית.
הטבלה הבאה מסכמת את ההטיות של הבניין הקל בעבר.[1]
- אֲנָא כְּתַבִית - אֲנִי כָּתַבְתִּי.
- אַנתְּ כְּתַבְתְּ - אַתָּה כָּתַבְתָּ / אַתְּ כָּתַבְתְּ
- הוּא כְּתַב - הוּא כָּתַב. הִיא כְּתַבָה - הִיא כָּתְּבָה
- אֲנָן כְּתַבִינָן - אָנוּ כָּתַבְנוּ
- אַתּוּ כְּתַבִיתּוּ - אַתֶּם כְּתַבְתֶּם
- אִינוּן כְּתַבוּ - הם כָּתְּבוּ
דוגמה: אֲתָא - בָּא
הפועל אֲתָא בארמית בבלית מַקְבִּיל לפועל בָּא בעברית.
- אֲנָא אֲתֵיתִי / אֲתַאי - אֲנִי בָּאתִי
- אַתְּ אֲתֵית - אַתָּה בָּאתָ. אַתְּ אֲתֵית (כזכר) - אַתְּ בָּאת
- הוּא אֲתָא - הוּא בָּא. הִיא אֲתָת / אֲתַאי (כמו אנא) / אתיא - הִיא בָּאָה
- אֲנָן אֲתַאן / אֲתַן / אֲתֵינַן - אָנוּ בָּאנוּ
- אַתּוּ אֲתֵיתוּ - אַתֶּם בָּאתֶם
- אִינוּן אֲתוּ - הם בָּאוּ
- אִינִין אֲתַיָין / אֲתַאָן / אתן - הן בָּאוּ
קל - הווה
קל בינוני (הווה) - הכולל את כינויי המְּדָבֵּר:
כָּתֵיבְנָא - כּוֹתֵב אני (כותבני)
המילה כָּתֵיבְנָא בארמית בבלית היא למעשה הלחם של שתי המילים הארמיות כָּתֵיב + אֲנָא.
יש הסבורים שבמקור הגו את המילים העבריות 'חוֹשֵׁבְנִי' ו'סובֵרְנִי' בהשמטת האל"ף והפת"ח שתחתיו, ונותר רק "ני". - (מילים עבריות אלו השאולות מן הארמית מקבילות לתופעת הבינוני עם הכינוי החבור למדבר בארמית).[2]
| ארמית
|
עברית מקראית
|
הגייה משוערת (ארמית בבלית)
|
הגייה משוערת (עברית)
|
| כָּתֵיב + אֲנָא ← כָּתֵיבְנָא
|
כּוֹתֵב אֲנִי
|
qoθevno←qoθev+ano
|
ani qoθev
|
| כָּתֵיב + אַתְּ ← כָּתְבַתְּ
|
כּוֹתֵב אַתָּה
|
qoθvat← qoθev+at
|
ato qoθev
|
| כָּתְבִי + אֲנָן ← כָּתְבִינָן
|
כּוֹתְבִים אָנוּ
|
qoθvinon←qaθvi+anon
|
onu qoθvim
|
| כָּתְבִי + אַתּוּ ← כָּתְבִיתּוּ
|
כּוֹתְבִים אַתֶּם
|
qoθvitu← qoθvi+atu
|
atem qoθvim
|
דוגמה: עֲסִיקְנָא - אֲנִי עָסוּק
המילים עֲסִיק ואֲנָא בארמית בבלית מקבילים למילה עֲסִיקְנָא בארמית בבלית.
| בארמית בבלית
|
בעברית מקראית
|
הגייה משוערת (ארמית בבלית)
|
הגייה משוערת (עברית)
|
| עֲסִיק + אֲנָא ← עֲסִיקְנָא
|
עָסוּק אֲנִי
|
assiqno←assiq+ano
|
ani ossuq
|
| עֲסִיק + אַתְּ ← עֲסִיקַתְּ
|
עָסוּק אַתָּה
|
assiqat← assiq+at
|
ata assuq
|
| עֲסִיקִי + אֲנַן ← עֲסִיקִינַן
|
עֲסוּקִים אָנוּ
|
assiqinan←assiqi+anan
|
onu assuqim
|
| עֲסִיקִי + אַתּוּ ← עֲסִיקִיתּוּ
|
עֲסוּקִים אַתֶּם
|
assiqitu← assiqi+atu
|
atem assuqim
|
דוגמה: אָתֵינָא - אֲנִי בָּא
אָתֵי / אָתְיָא – צורת הבינוני (הווה) של הפועל אתי.
עם כינוי המילים אָתֵי/ אָתְיָא + אֲנָא בארמית בבלית מקבילים למלה אָתֵינָא בארמית בבלית. לדוגמה, אָתֵינָא: המילה אָתֵי/ אָתְיָא + ואחריה הסיומת נָא.
אָתִינָן – צורת הבינוני אָתוּ / אָתֵיָין בתוספת הסיומת ־נָן. צירופה של סיומת זו לצורת בינוני מוכר למשל מן המילים אָתֵינָא, אָתֵיתְּ, אָתִינָן.
| בארמית בבלית
|
בעברית
|
הגייה משוערת (ארמית בבלית)
|
הגייה משוערת (עברית)
|
| אָתֵי / אָתְיָא + אֲנָא ← אָתֵינָא
|
אֲנִי בָּא
|
aθeno←aθe+ano
|
ani bo
|
| אָתֵי / אָתְיָא + אַתְּ ← אָתֵיתְּ
|
אַתָּה בָּא
|
aθet← aθe+at
|
ato bo
|
| אָתוּ / אָתֵיָין + אֲנָן ← אָתִינָן
|
אָנוּ בָּאִים
|
aθinon←aθu+anon
|
anu bo'iim
|
קל - מקור
מקור: מָקוֹר, שֵׁם הַפֹּעַל, שֵׁם פְּעֻלָּה (בניין פְּעַל)
(לְ)מֵיתֵי / לְמֵיתָא = (לָ)בוֹא
המָקוֹר: צורת פועל שאין לה זמן וגוף (infinitive, נדיר בעברית כמו שָמוֹר).
שֵׁם פְּעֻלָּה: (לְ)מֵיתֵי / לְמֵיתָא בארמית בבלית מַקְבִּיל למילה (לָ)בוֹא בעברית, ולמילה ביאה (שם הפעולה).
עָתִיד: לִיכְתּוֹב = יִכְתּוֹב
הפועל לִיכְתּוֹב בארמית בבלית מַקְבִּיל לפועל יִכְתּוֹב בעברית.
| ארמית
|
עברית
|
ארמית
|
עברית
|
| אֲנָא אֵיכְתּוֹב
|
אֲנִי אֶכְתּוֹב
|
|
|
| אַתְּ תִּיכְתּוֹב
|
אַתָּה תִּכְתּוֹב
|
אַתְּ תִּיכְתְּבִין
|
אַתְּ תִּיכְתְּבִי
|
| הוּא לִיכְתּוֹב (כמו אנן)
|
הוּא יִכְתּוֹב
|
הִיא תִּיכְתּוֹב
|
הִיא תִּכְתּוֹב
|
| אֲנָן לִיכְתּוֹב (כמו הוא)
|
אָנוּ נִכְתּוֹב
|
|
|
| אַתּוּ תִּיכְתְּבוּן
|
אַתֶּם תִּיכְתְּבוּ
|
|
|
| אִינוּן לִיכְתְּבוּן
|
הם יכְתְּבוּ
|
|
|
בניין אִתְפְּעֵל (מקבילה: נִפְעַל)
בניין אִתְפְּעֵל מקביל לבניין נִפְעַל בעברית.
בניין אִתְפְּעֵל - עבר: אִי (תְ)כְּתֵיב במשמעות נִכְתַּב.
| ארמית
|
עברית
|
ארמית
|
עברית
|
| אֲנָא אִי(תְ)כְּתֵיבִית
|
אֲנִי נִכְתַּבְתִּי
|
|
|
| אַתְּ אִי(תְ)כְּתַבְתְּ
|
אַתָּה נִכְתַּבְתָּ / אַתְּ נִכְתַּבְתְּ
|
|
|
| הוּא אִי(תְ)כְּתֵיב
|
הוּא נִכְתַּב
|
הִיא אִי(תְ)כַּתְבָה
|
הִיא נִכְתְּבָה
|
| אֲנָן אִי(תְ)כַּתְבִינָן
|
אָנוּ נִכְתַּבְנוּ
|
|
|
| אַתּוּ אִי(תְ)כַּתְבִיתּוּ
|
אַתֶּם נִכְתַּבְתֶּם
|
|
|
| אִינוּן אִי(תְ)כַּתְבוּ
|
הם נִכְתְּבוּ
|
|
|
אִתְפְּעֵל - עתיד:
הפועל לִ(תְ)כְּתֵיב בארמית בבלית מַקְבִּיל לפועל יִכָּתֵב בעברית.
| ארמית
|
עברית
|
ארמית
|
עברית
|
| אֲנָא אֶ(תְ)כְּתֵיב
|
אֲנִי אֶכָּתֵב
|
|
|
| אַתְּ תִ(תְ)כְּתֵיב
|
אַתָּה תִּכָּתֵב
|
אַתְּ תִ(תְ)כְּתֵיבִין
|
אַתְּ תִּכָּתְבִי
|
| הוּא לִ(תְ)כְּתֵיב
|
הוּא יִכָּתֵב
|
הִיא תִ(תְ)כְּתֵיב
|
הִיא תִּכָּתֵב
|
| אֲנָן לִ(תְ)כְּתֵיב
|
אָנוּ נִכָּתֵב
|
|
|
| אַתּוּ תִ(תְ)כַּתְבוּ
|
אַתֶּם תִּכָּתְבוּ
|
|
|
| אִינוּן לִ(תְ)כַּתֵיבוּן
|
הם יִכָּתְבוּ
|
|
|
| אִינִין לִ(תְ)כַּתְבָן
|
הן תִּכָּתֵבְנָה
|
|
|
בניין אַפְעֵל (מקבילת הִפְעִיל)
בניין אַפְעֵל מקביל לבניין הִפְעִיל בעברית.
בניין אַפְעֵל בזמן עבר
- אַפְעֵל בעבר
הפועל אַפְקֵיד בארמית בבלית מַקְבִּיל לפועל הִפְקִיד בעברית.
| ארמית
|
עברית
|
ארמית
|
עברית
|
| אֲנָא אַפְקֵידִית
|
אֲנִי הִפְקַדְתִּי
|
|
|
| אַתְּ אַפְקֵידְתְּ
|
אַתָּה הִפְקַדְתָּ
|
אַתְּ אַפְקֵידְתְּ
|
אַת הִפְקַדְתְּ
|
| אֲנָן אַפְקְדִינָן
|
אָנוּ הִפְקַדְנוּ
|
|
|
| אַתּוּ אַפְקְדִיתּוּ
|
אַתֶּם הִפְקַדְתֶּם
|
|
|
| הוּא אַפְקֵיד
|
הוּא הִפְקִיד
|
הִיא אַפְקִידָה
|
הִיא הִפְקִידָה
|
| אִינוּן אַפְקִידוּ
|
הם הִפְקִידוּ
|
|
|
דוגמה: אַיְיתִי = הֵבִיא
הפועל אַיְיתִי בארמית בבלית מַקְבִּיל לפועל הֵבִיא בעברית.
| ארמית
|
עברית
|
ארמית
|
עברית
|
| אֲנָא אַיְיתֵית
|
אֲנִי הֵבֵאתִי
|
|
|
| אַתְּ אַיְיתֵיית
|
אַתָּה הֵבֵאתָ
|
|
|
| הוּא אַיְיתִי
|
הוּא הֵבִיא
|
הִיא אַיְיתָא / אַתָיְא / אַתָאי
|
הִיא הֵבִיאָה
|
| אֲנָן אַיְיתֵינָא
|
אָנוּ הֵבֵאנוּ
|
|
|
| אִינוּן אַיְיתוּ
|
הם הֵבִיאוּ
|
|
|
בניין אַפְעֵל (מקביל להפעיל) בהווה - עם סיומת כינוי הנושא
דוגמה: אַפְעֵל בהווה, עם כינוי המדבר: מַיְיתֵינָא - מֵבִיא אֲנִי (בדומה ל"מביאני" בלשון חז"ל).[3]
הסִיֹּמֶת (בארמית סֵיפָא) לצורה בארמית בבלית במשמעות כנוי מְדַבֵּר:
דוגמה: המילים מַיְיתֵי/ מַיְיתָא + אֲנָא בארמית בבלית מקבילים למלה מַיְיתֵינָא בארמית בבלית. לדוגמה, " מַיְיתֵינָא": המילה מַיְיתֵי/ מַיְיתָא + ואחריה הסיומת נָא.
| ארמית
|
עברית
|
הגייה משוערת (ארמית בבלית)
|
הגייה משוערת (עברית)
|
| מַיְיתֵי / מַתְיָא + אֲנָא ← מַיְיתֵינָא
|
אֲנִי מֵבִיא
|
mayθena ←maθya/mayθe+ ana
|
ani mevi
|
| מַיְיתֵי / מַתְיָא + אַתְּ ← מַיְיתֵיתְּ
|
אַתָּה מֵבִיא
|
mayθeθ ←maθya/mayθe+ at
|
ata mevi
|
| מַיְיתוּ / מַיְתָן + אֲנָן ← מַיְיתִינָן
|
אָנוּ מֵבִיאִים
|
mayθinan ←mayθan/mayθu+ anan
|
anu mev'iim
|
- מַיְיתֵי / מַתְיָא + אֲנָא ← מַיְיתֵינָא. פירושו: מֵבִיא אֲנִי
- מַיְיתֵי / מַתְיָא + אַתְּ ← מַיְיתֵיתְּ. פירושו: מֵבִיא אַתָּה
- מַיְיתוּ / מַיְתָן + אֲנָן ← מַיְיתִינָן. פירושו: מְבִיאִים אָנוּ
צורת המקור, ושם הפועל או שם הפעולה
בניין אַפְעֵל בצורת מקור, שֵׁם הַפֹּעַל או שֵׁם פְּעֻלָּה:
צורת המָקוֹר – היא צורת פועל שאין לה זמן וגוף (infinitive).
דוגמה בעברית:
- צורת מקור: בוא (במשמעות בוא יבוא),
- שם פעולה: להביא
- שם פועל: ביאה.
בארמית בבלית שֵׁם הפְּעֻלָּה (לְ)אָתוֹיֵי / (לְ)אַיְיתוֹיֵי מַקְבִּיל למילה העברית (לְ)הָבִיא .
בניין אַפְעֵל (המקביל ל"הפעיל"), בזמן עתיד
בניין אַפְעֵל עתיד:
דוגמה: הפועל לַפְקֵד בארמית בבלית מַקְבִּיל לפועל יַפְקִיד בעברית.
| ארמית
|
עברית
|
ארמית
|
עברית
|
| אֲנָא אַפְקֵד
|
אֲנִי אַפְקִיד
|
|
|
| אַתְּ תַפְקֵד
|
אַתָּה תַפְקִיד
|
אַתְּ תַפְקְדִי
|
אַתְּ תַפְקִידִי
|
| אֲנָן לַפְקֵד
|
אָנוּ נַפְקִיד
|
|
|
| אַתּוּ תַפְקְדוּ
|
אַתֶּם/אתן תַפְקִידוּ
|
|
|
| הוּא לַפְקֵד
|
הוּא יַפְקִיד
|
הִיא תַפְקֵד
|
הִיא תַפְקִיד
|
| אִינוּן לַפְקְדוּ
|
הם/הן יַפְקִידוּ
|
|
|
דוגמה: לַיְיתֵי בארמית בבלית מַקְבִּיל לפועל יָבִיא בעברית.
- אֲנָא אַיְיתֵי - אֲנִי אָבִיא
- אַתְּ תַיְיתֵי - אַתָּה תָּבִיא. אַתְּ ? - אַתְּ תָּבִיאי
- הוּא לַיְיתֵי - הוּא יָבִיא. הִיא תַיְיתֵי - הִיא תָּבִיא
- אֲנָן לַיְיתֵי - אָנוּ נָבִיא
- אַתּוּ תַיְתוּ - אַתֶּם תָּבִיאוּ
- אִינוּן לַיְתוּ - הם יָבִיאוּ
בניין אִתַפְעַל (מקביל להופעל העברי) בזמן עבר
בניין אִתַפְעַל מקביל לבניין הָפְעַל בעברית.
אִתַפְעַל עבר
דוגמה: הפועל אִיתּוֹתַב בארמית בבלית מַקְבִּיל לפועל הוּשַׁב בעברית.
| ארמית
|
עברית
|
| הוּא אִיתּוֹתַב
|
הוּא הוּשַׁב
|
| אִינוּן אִיתּוֹתְבוּ
|
הם הוּשְׁבוּ
|
בניין פַּעֵל (מקבילת פִּיעֵל)
בניין פַּעֵל מקביל לבניין פִּעֵל בעברית.
בניין פַּעֵל ואִתְפַּעַל, שמתאפיינים בדגש חזק תבניתי בעי"ן הפועל, לדוגמה קַדֵּיש וְיִתְקַדַּשׁ, מכונים בשם "הבניינים הכבדים" או "הבניינים הדגושים". יש להם משמעות של פעולה מכוונת או מועצמת ומרוכזת.
הדגש החזק התבניתי מוביל להכפלה של עי"ן הפועל, וכתוצאה מכך ההברה שלפני הדגש הופכת להברה סגורה ומתנהגת לפי כללי התנועות (למשל היחטפות
בניין פַּעֵל (מקביל לפיעל) - בזמן עבר
| ארמית
|
עברית
|
ארמית
|
עברית
|
| אֲנָא קַדֵּישִית
|
אֲנִי קִדַּשְתִּי
|
|
|
| אַתְּ קַדֵּישְתְּ
|
אַתָּה/אַתְּ קִדַּשְתָּ/קִדַּשְתְּ
|
|
|
| הוּא קַדֵּיש
|
הוּא קִדֵּש
|
הִיא קַדִּישָה
|
הִיא קִדְּשָה
|
| אֲנָן קַדֵּישְנָן
|
אָנוּ קִדַּשְנוּ
|
|
|
| אַתּוּ קַדֵּישְתּוּ
|
אַתֶּם קִדַּשְתֶּם
|
|
|
| אִינוּן קַדִּישוּ
|
הם קִדְּשוּ
|
|
|
בניין פַּעֵל (המקביל לפיעל) - בזמן עתיד
| ארמית
|
עברית
|
ארמית
|
עברית
|
| אֲנָא אֲקַדֵּיש
|
אֲנִי אֲקַדֵּש
|
|
|
| אַתְּ תְקַדֵּיש
|
אַתָּה תְקַדֵּש
|
אַתְּ תְקַדְּשִי
|
אַתְּ תְקַדְּשִי
|
| הוּא יְקַדֵּיש
|
הוּא יְקַדֵּש
|
הִיא תְקַדֵּיש
|
הִיא תְקַדֵּש
|
| אֲנָן לְקַדֵּיש
|
אָנוּ נְקַדֵּש
|
|
|
| אַתּוּ תְקַדְּשוּ
|
אַתֶּם תְקַדְּשוּ
|
אִינוּן לְקַדְּשוּ
|
הם יְקַדְּשוּ
|
| אִינִין לְקַדְּשָן
|
הן תְקַדֵּשְנָה
|
|
|
בניין אִתְפַּעַל (מקבילת פוּעַל)
בניין אִתְפַּעַל, עם דגש בעי"ן הפועל (אתקדּש), מקביל לבניין פוּעל בעברית (או נתפעל, במשמעות שאולה מהארמית: סביל נמשך, חוזר, או חזק ומכוון.
בניין אִתְפַּעַל - בעבר
| ארמית
|
עברית
|
ארמית
|
עברית
|
| אֲנָא אִ(תְ)קַדַּשִׁית
|
אֲנִי קֻדַּשְׁתִּי
|
|
|
| אַתְּ אִ(תְ)קַדַּשְׁתְּ
|
אַתָּה קוּדּשת
|
אַתְּ אִ(תְ)קַדַּשְׁתְּ
|
אַתְּ קוּדַּשְׁתְּ
|
| הוּא אִ(תְ)קַדַּשׁ
|
הוּא קֻדְּשָׁה
|
הִיא אִ(תְ)קַדַּשָׁה
|
הִיא קֻדְּשָׁה
|
| אֲנָן אִ(תְ)קַדַּשִׁינָן
|
אָנוּ נִתְקַדַּשׁנוּ
|
|
|
| אַתּוּ יִ(תְ)קַדַּשִׁיתּוּ
|
אַתֶּם נִתְקַדַּשְׁתֶּם
|
|
|
| אִינוּן יִ(תְ)קַדַּשׁוּ
|
הם נִתְקַדַּשׁוּ
|
|
|
נטיית אִתְפַּעַל - בעתיד
| ארמית
|
עברית
|
| אֲנָא אֶ(תְ)קַדֵּשׁ
|
אֲנִי אֲקֻדַּשׁ
|
| אַתְּ תִ(תְ)קַדַּשׁ
|
אַתָּה תִקֻדֵּשׁ
|
| אַתְּ תִ(תְ)קַדְּשִׁין
|
אַתְּ תְּקֻדְּשִׁי
|
| הוּא לִ(תְ)קַדַּשׁ
|
הוּא יקודּש
|
| הִיא תִ(תְ)קַדַּשׁ
|
הִיא תְּקֻדַּש
|
| אֲנָן לִ(תְ)קַדַּשׁ
|
אָנוּ נְקֻדַּשׁ
|
| אַתּוּ תִ(תְ)קַדְּשׁוּ
|
אַתֶּם תְּקֻדְּשׁוּ
|
| אִינוּן לִ(תְ)קַדְּשוּן
|
הם יְקֻדְּשׁוּ
|
| אִינִין לִ(תְ)קַדְּשָׁן
|
הן תִתְקַדֵּשְׁנָה
|
מילון שורשים
שורשים המשמשים הרבה בספרות היהודית בבלית. (מפתח בעמוד 49 של ספרו של פרנק):
- בעי - רצה, חזי - ראה, עבד - עשה, פלג - חלק, צרך - צריך
- אזל - הלך, ילף - למד, יתב - ישב, זבן - מכר, הדר - חזר
- תני - (תקופת) שנה
- את - בא, תוב - שוב, נפק - יצא, נחת - ירד, סלק - עלה / בהשאלה: הסיר,
- גלי - גירש, רפא - הבריא,
- הוי - בחן, קום / קָאֵם - עומד/ניצב או: קיים, עלל - ישב
ראו גם
לקריאה נוספת
- Yitzhak Frank: Grammar for Gemara and targum onkelos: An Introduction to Aramaic, Ariel Institute, Jerusalem 2011 ISBN 978-1-59826-466-1,
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Yitzhak Frank: Grammar for Gemara and targum onkelos: An Introduction to Aramaic, Ariel Institute, Jerusalem 2011 ISBN 978-1-59826-466-1, p. 22:Past tense: binyan.
- ^ דף הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית, על פי לשון חז"ל - יוחנן ברויאר, תשע"ז, מגנס, האוניברסיטה העברית
- ^ Yitzhak Frank: Grammar for Gemara and targum onkelos: An Introduction to Aramaic, Ariel Institute, Jerusalem 2011 ISBN 978-1-59826-466-1, p. 124:active participle with suffix.
