בן-ציון (בני) טרן הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף. פיקד על אוגדת יהודה, על חטיבה 500 ועל עוצבת בני חיל.
קורות חייו
טרן התגייס לצה"ל במאי 1965 ושירת כלוחם בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים. לאחר קורס קצינים שימש כמפקד מחלקה בסיירת חרוב, והוביל אותה בקרבות מלחמת ששת הימים. לאחר מכן ביצע הסבה לחיל השריון. במלחמת ההתשה שימש קצין מבצעים ומפקד פלוגה בחטיבה 14. במלחמת יום הכיפורים לחם כסגן מפקד גדוד 184 של חטיבה 14, הגדוד החזיק כוננות בגזרה המרכזית של קו בר-לב מאזור גשר פירדאן בצפון עד לדרום האגמים המרים[1]. לאחר מותו בקרב של מפקד הגדוד שאול שלו, תפס טרן את מקומו ופיקד על הקרב לכיבוש מחדש של תעוז "טלוויזיה", במהלכו השמיד הגדוד 10 טנקי אויב. לאחר מכן חזר לתפקיד הסמג"ד כשאת מקומו שלו ממלא מפקד הגדוד הקודם, אברהם אלמוג. בהמשך המלחמה לחם עם הגדוד בקרב השריון ב-14 באוקטובר, בקרב החווה הסינית[2] ובחציית תעלת סואץ. בתום המלחמה מונה למפקד הגדוד.
בהמשך שירותו הצבאי פיקד על חטיבה 691, חטיבת טנקי טירן. לאחר מכן מונה למפקד חטיבת שריון סדירה, חטיבה 500, את הפיקוד עלייה העביר לדורון רובין ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה. במלחמה פיקד על כוח חטיבתי תחת אוגדה 162, שלחמה בגזרה המרכזית. בשנת 1984 נשלח כנציג צה"ל לבית הספר RCDS - Royal College of Defense Studies בלונדון. ב-1985 מונה למפקד בית הספר לשריון (עוצבת בני חיל) שבתקופתו עבר ממחנה ג'וליס והתארגן בבסיס סיירים בנגב. לאחר מכן שירת כסגן מפקד אוגדה 162. בנובמבר 1986 קודם לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד אוגדת יהודה ושירת בתפקיד עד אוקטובר 1988. בתקופת כהונתו פרצה האינתיפאדה הראשונה והאוגדה בפיקודו הייתה אחראית לגזרת אזור יהודה (מירושלים עד באר שבע).
לאחר שירותו הצבאי כיהן כמנכ"ל חברת איחוד ארגזי ישראל. היה ממייסדי היישוב מכבים וחבר המועצה בו.
ב-2024 פרסם את ספרו האוטוביוגרפי ״תחנות בני, כאן קודקוד!״.[3]
הערות שוליים
- ^ אבירם ברקאי, "אנחנו על השחור", כנרת זמורה ביתן, 2016, עמוד 23.
- ^ עמירם אזוב, צליחה, הוצאת דביר, 2011, עמוד 156.
- ^ טרן, בני, תחנות בני, כאן קודקוד!, באתר ״חי בספר - כתיבת ספרי זיכרונות״
