בן-עמי שרפשטיין
שרפשטיין בסלון ביתו, 1970 . בוריס כרמי , אוסף מיתר, הספרייה הלאומית בן-עמי שרפשטיין (Scharfstein ; 12 באפריל 1919 – 12 בדצמבר 2019 ) היה חוקר פילוסופיה ישראלי , פרופסור בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב , חתן פרס ישראל לשנת ה'תשס"ה (2005 ).
שרפשטיין נולד בשנת 1919 בניו יורק , בן למהגרים מפולין . אביו, צבי שרפשטיין , היה מורה וסופר . בבעלות המשפחה הייתה הוצאה לאור (הוצאת "שילה"), שבה החל בן-עמי לעבוד בהיותו נער. בשנת 1939 קיבל תואר בוגר בספרות עברית מבית הספר ללימודים מתקדמים בחינוך יהודי שבברוקלין קולג' (ניו יורק). ב-1940 קיבל תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת הרווארד , וב-1941 קיבל תואר בוגר בחינוך יהודי מבית הספר ללימודים מתקדמים בחינוך יהודי.
בשנת 1942 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה . בין השנים 1941 ל-1949 היה מרצה בברוקלין קולג' , ולאחר מכן בשנים 1949–1950 היה מרצה באוניברסיטת קולומביה.
בשנת 1950 עלה לישראל . בין 1950 ל-1951 היה מורה בבית הספר הריאלי בחיפה , ובין 1953 ל-1954 היה מרצה במכללת האנטר . לאחר מכן התמנה לפרופסור באוניברסיטת יוטה . שרפשטיין היה המורה הראשון לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב בראשית ימיה, עת שכנה באבו כביר ; הוא החל ללמד משנת 1955 , היה מקימו של החוג לפילוסופיה ועמד בראשו במשך שנים רבות. ב-1958 התמנה לפרופסור חבר, ב-1976 לפרופסור מן המניין וב-1988 יצא לגמלאות כפרופסור אמריטוס . בין השנים 1970 ל-1976 היה עורך שותף של "קשת" – רבעון לספרות, עיון וביקורת .
שרפשטיין היה מחלוצי הפילוסופיה ההשוואתית בעולם. בכתביו ערך השוואה בין פילוסופיה מהמערב לפילוסופיה מן המזרח (כמו הסינית וההודית ) ובין תרבויות שונות מן העולם. במחקרו הפילוסופי שילב כלים ורעיונות ממדעי הרוח השונים, מדעי החברה והאמנויות, ויצר מהם סינתזה בין דיסציפלינות שונות.
נפטר בשנת 2019 , בגיל מאה. ארכיונו האישי מופקד במכון גנזים- ארכיון אגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל [ 1]
מלון אנגלי עברי מאת בן עמי שרפשטיין ורפאל ספן, בעריכת צבי שרפשטיין, תל אביב: הוצאת שילה ניו יורק, על ידי דביר , 1961.פילוסופיה האמן בתרבויות העולם , תל אביב: עם עובד , תש"ל-1970.תרבות סין , מרחביה: ספרית פועלים , תשל"ב-1972.החויה המיסטית , תל אביב: עם עובד, תשל"ב-1972.[ 2] פילוסופיה במזרח ופילוסופיה במערב , תל אביב: יחדיו, תשל"ח-1978.האם אתה זוכר את זיגמונד פרויד: ילקוט עיונים , בעריכת בן-עמי שרפשטיין, תל אביב: 1976.תולדות הפילוסופיה: מהרנסאנס ועד קאנט , תל אביב: משרד הביטחון, אוניברסיטה משודרת , תשל"ח-1978.הפילוסופים כבני אדם: חיי הפילוסופים וטיב מחשבתם , תל אביב: זמורה ביתן , תשמ"ד-1984.טבעה האוניברסלי של האמנות , תל אביב: עם עובד, תש"ן-1989.ספונטניות באמנות: אלתור, תנועה, תמימות, טירוף, הפתעה, ליצנות, השראה , תל אביב: עם עובד, אוניברסיטת תל אביב, תשס"ו-2006.[ 3] ציפורים, פילים ואמנים אחרים: הרהורים על אמנות בעלי-חיים וילדים ; מאנגלית: אמנון כץ , תל אביב: הוצאת חרגול , תשס"ז-2007.[ 4]
בן-עמי שרפשטיין , ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה "פרופ' בן-עמי שרפשטיין , באתר פרס ישראל בן-עמי שרפשטיין, האם ניתן לשפוט אמנות בצורה הוגנת? שיחה עם בן-עמי שרפשטיין, מזרח מול מערב , מחשבות
שיחה עם בן-עמי שרפשטיין, על המוות , מחשבות
בן עמי שרפשטיין (1919-2019) , דף שער בספרייה הלאומית בן-עמי שרפשטיין לקסיקון הספרות העברית החדשה
^ שרפשטין, בן עמי , מס. בעל ארכיון 803 , באתר מכון גנזים ע"ש אשר ברש^ ביקורת: יורם ברונובסקי , החוויה המיסטית לסוגיה , דבר , 8 בדצמבר 1972.
^ ביקורת: דרור בורשטיין , זה מה שנשאר מהאמנות: ביד אחת גוש צואה ובשנייה חופן דולרים , באתר הארץ , 3 באפריל 2006.
^ ביקורת: תמרה טראובמן , ספר פילוסופיה חדש טוען: גם חיות נהנות מאמנות , באתר הארץ , 6 ביוני 2007.
.jpg)
