גבולותיה של ביתיניה השתנו פעמים רבות לאורך ההיסטוריה, אולם בדרך כלל גבלה בים השחור מצפון ובים השיש ומצר הבוספורוס ממערב. בדרום ובמזרח גבולותיה של ביתיניה היו מוגדרים פחות. לפי סטראבון עבר גבולה המזרחי לאורך נהר סקריה, אולם נראה כי הגדרה זו מצמצמת ביותר, ובדרך כלל הגיעה ביתיניה לפחות עד פפלגוניה. בתקופה הרומית השתרעה עד אזור נהר קיזילאירמאק (בעת העתיקה - "האליס") שסימן את גבולה עם פונטוס. למעט שפלת החוף הצרה שלאורך הים השחור ומצר היבשה שבין ים השיש והים השחור, האזור הררי והר אולודא (Uludağ) חולש עליו מדרום.
היסטוריה
ראשית תולדותיה
לפי הרודוטוס וסטראבון יישבו הביתינים, שבט ממוצא תראקי, בביתיניה לאחר שגרשו משם או שיעבדו את המיסינים שקדמו להם. קרויסוס מלך לידיה השתלט על ביתיניה בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס ובשנת 546 כבש אותה כורש והכלילה במחוז פריגיה. עם זאת, נראה כי כבר לפני פלישת אלכסנדר הגדול לאסיה הקטנה בשנת 334 לפנה"ס, הצליחו הביתינים לקיים מידה מסוימת של עצמאות.
ממלכת ביתיניה
בשנת 297 לפנה"ס לקח לעצמו זיפיטיס (Zιπoιτης) או זיוויטיס (Zιβoιτης) את התואר "מלך", וביתיניה הייתה לממלכה. בנו ניקומדס הראשון מלך בשנת 278 לפנה"ס. עם תחילת מלכותו הוא הוציא להורג שניים משלושת אחיו, והשלישי שנקרא גם הוא זיפיטיס, הצליח לשמר חלק ניכר מהממלכה תחת שליטתו לזמן מה. לנגד איומיו של אנטיוכוס הראשון, מלכה של הממלכה הסלאוקית, כרת ניקומדס הראשון ברית עם העיר השכנה הראקליאה ועם אנטיגונוס השני גונטס בשנת 275 לפנה"ס, אך הכוחות הסלאוקים לא הסבו נזק של ממש לממלכה ונסוגו זמן קצר לאחר מכן. בעזרתם של הגאלים ניצח ניקומדס את אחיו זיפיטיס, הוציא גם אותו להורג ואיחד את ביתיניה כולה תחת שליטתו. בשנת 264 לפנה"ס ייסד ניקומדס הראשון את בירתו בניקומדיה שלחופי ים השיש (כיום איזמיט בטורקיה), וקרא לה על שמו. העיר נטלה את הבכורה משכנתה ניקאה (כיום איזניק) והייתה לאחת הערים החשובות בצפון-מערב אסיה הקטנה עד שחרבה בשנת 358 ברעידת אדמה.
במשך כמעט מאתיים שנה הייתה ביתיניה ממלכה משנית משגשגת באסיה הקטנה ושמרה על עצמאותה, אולם מצב זה השתנה בזמנו של מלכה האחרון, ניקומדס הרביעי פילופטור. בשנת 90 לפנה"ס ובסיוע אחיו של ניקומדס הרביעי, פלש מיתרידטס השישי, מלך פונטוס לביתיניה ובכך החל את מלחמת מיתרידטס הראשונה בינו לבין הרומאים. ניקומדס הרביעי נמלט לאיטליה ושב אל ממלכתו רק לאחר שלבקשת הרומאים נסוג מיתרידטס מביתיניה. ואולם הסכסוך לא הגיע לסיומו ושנתיים לאחר מכן תקף ניקומדס את פונטוס בעידודם של הרומאים והובס. הסנאט הרומי שלח את הקונסוללוקיוס קורנליוס סולה, אשר הביס לבסוף את מיתרידטס ושחרר את ביתיניה סמוך לשנת 85 לפנה"ס. שוב שב ניקומדס לביתינה בשנת 84 לפנה"ס, אך מעורבותה של רומא בענייני ממלכתו הייתה רבה וספק אם היה עצמאי לנהלה כרצונו.
פרובינקיה רומית
בשנת 74 לפנה"ס ויתר ניקומדס הרביעי על השלטון ומסר את ממלכתו לידי הרומאים אשר הכריזו עליה כפרובינקיה רומית. בכך העניק ניקומדס למיתרידטס השישי את העילה לפתיחת מלחמת מיתרידטס השלישית. הרומאים הכריעו את מיתרידטס תוך מספר שנים, והפרובינקיה של ביתיניה אוחדה במשך חלק משלטונם עם זו של פונטוס.
ימי הביניים
בתקופת האימפריה הביזנטית שוב פוצלה ביתיניה הגדולה לשתי יחידות מנהליות נפרדות. האזור שמר על חשיבותו הן בשל קרבתו לבירה קונסטנטינופול והן בשל כך שהדרכים מאסיה ומאסיה הקטנה אל תראקיה ואירופה עברו דרכו. שתי הערים העיקריות בביתיניה, ניקאה וניקומדיה, נהנו ממעמד מרכזי לאורך השנים. בניקאה התקיימו שתיים מהועידות האקומניות הנוצריות, ואילו ניקומדיה שמשה כבירתה של האימפריה הביזנטית עד שזו הועברה לקונסטנטינופול בשנת 330. ערים חשובות נוספות היו הראקליאה וכלקדון שלחופי הבוספורוס.
שש שנים לאחר קרב מנזיקרט ב-1071, החלו הסלג'וקים מתפשטים מערבה לרוחבה של אסיה הקטנה. מנהיג סלג'וקי מקומי, סולימאן בן קוטלמיש (Kutalmışoğlu Süleyman Şah), כבש את ביתיניה ב-1075. שנתיים לאחר מכן התמרד סולימאן כנגד מליק שח (Melikşah), סולטאן האימפריה הסלג'וקית. הוא הקים את סולטנות רום, הכריז על עצמו סולטאן וקבע את בירתו בניקאה. עם זאת, מסע הצלב הראשון דחק את רום מביתיניה ב-1097, והצלבנים השתלטו עליה בדרכם לירושלים. ביתיניה עברה שוב לידי האימפריה הביזנטית עד נסיכות אוסמנאואולו (Osmanoğlu - "בני עות'מאן") שנקראה על שם בייעות'מאן הראשון (Osman Gazi) החלה מתפתחת סמוך לאזור זה של אסיה הקטנה. נסיכות זו הייתה לימים לאימפריה העות'מאנית.