בני הזוג בנו את ביתם על מגרש נרחב ששטחו 972 מ"ר. הבית נבנה בטון מזוין ואינו מצופה אבן כפי שהיה מקובל בירושלים. חזית המבנה הדרומית, הפונה לשדרות בן מימון, בנויה בסגנון הבינלאומי, אולם החזית הפונה לרחוב אוסישקין בנויה בסגנון ים-תיכוני, עם מוטיבים מקומיים כגון קשתות. בבית היו שישה חדרים וכן מוסך וגן גדול. הסלון הגדול של הבית שימש את ג'ייקובס לאירוח ראשי המנדט הבריטי.
בשנת 1950 החליטה ממשלת ישראל להפוך את המבנה לבית ראש הממשלה. בית זה נבחר בשל סירובו של דוד בן-גוריון להתגורר בבית המהווה "רכוש נטוש". אשתו של ג'ייקובס, נחמה, קיבלה כפיצוי דירה חלופית בשכונת טלביה, ובשנת 1954 רכשה ממשלת ישראל את הבית בסך של 20,000 לירות ישראליות.
הבית שימש כבית ראש הממשלה עד בחירתו של יצחק רבין ב-1974, אז הוחלט להעביר את מגורי ראש הממשלה לבית אגיון. במקום התגוררו שלושה ראשי ממשלה:
דוד בן-גוריון בשתי תקופות כהונתו כראש ממשלה, הראשונה בין 1950 ל-1953 עת פרישתו לשדה בוקר והשנייה בין 1955–1963.
גולדה מאיר בהיותה ראש ממשלה מ-1969 ועד 1974. מטבח הבית היה מטבחה המפורסם, על שמו נקרא פורום "המטבחון" הביטחוני.
בית לוי אשכול
ב-1977 נמסר הבית לרשות יד לוי אשכול ולהנצחת זכרו של ראש הממשלה לוי אשכול, אך לא ניתנו בידה משאבים לשיקום המבנה הנטוש. עבודות תכנון ובנייה שהחלו לקראת סוף המאה נאלצו להיעצר ב-2003 עקב בעיות מימון. ב-2014, בשיתוף עם החברה להגנת הטבע התחדשו עבודות השיקום במקום, אשר הושלמו בשלהי 2016.[3][4]
הבית מהווה משכן קבע לפעילות יד לוי אשכול. קומת הקרקע במבנה נפתחה כמרכז מבקרים הכולל תצוגה תקופתית של שחזור חדרי בית ראש הממשלה ובו סיור אינטראקטיבי להכרות עם תולדות חייו ופועלו של לוי אשכול. בארונות התצוגה שולבה ספריית העיון של יד לוי אשכול. הקומה העליונה במבנה משמשת לקיום ואירוח פעילות חינוכית וציבורית, הרצאות וערבי לימוד.
לקריאה נוספת
אמנון רמון, "דוקטור מול דוקטור גר" שכונת רחביה בירושלים, הוצאת יד בן צבי, 2006.