בבסיס השכונה עומד בית שהוקם בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי הילדה אנדרסון, עיתונאית שוודית נוצרייה ושליחתו של עיתון בשם "כרמל". היא קראה לבית "הקן השוודי של ירושלים", והוא שימש גם לאירוח נכבדים, בהם הקיסר האתיופי היילה סלאסי ונסיך הכתר השוודי גוסטב. אנדרסון נהרגה ב-1948, מכדור של צלף[1][2].
הבית הועבר לבעלות משפחתה של אנדרסון ומאוחר יותר רכש אותו מוחמד עיסא אבו סאביטאני, איש עסקים תושב שכונת אבו תור, והשכירו. יורשיו מכרו את הבית והקרקע שסביבו בשנת 1985, תמורת כמה מיליוני דולרים, לארווין מוסקוביץ'[3]. תחילה הבניין היה מיועד לאכלס את הסניף הירושלמי של מפלגת מפד"ל. אחר כך יזמו הרב חנן פורת והרב בנימין (בני) אלון הקמה של ישיבה במקום. הישיבה הוקמה לזכרו של גיורא אשכנזי, מ"פ בחטיבת הצנחנים ומפקדו של פורת, אשר נהרג בקרב במקום במלחמת ששת הימים. לאחר פעולות שיפוץ שנמשכו כארבע שנים, תלמידי הישיבה החלו בלימודיהם באוגוסט 1990[4]. הרב אלון עמד בראש הישיבה עד לבחירתו כחבר הכנסת בה'תשנ"ו (1996).
בינואר 2010 אישרה עיריית ירושלים תוכנית בנייה להקמת ארבעה מבנים נוספים במקום, שבהם 24 יחידות דיור עבור משפחות של אנשי הצוות והאברכים הלומדים בישיבה[6]. טקס הנחת אבן פינה למבנים החדשים נערך בינואר 2011, בנוכחות מייק האקבי, מושל ארקנסו לשעבר[7]. בשנת ה'תשע"ד (2014), נחנכה שכונת המגורים ובה עבר להתגורר הרב דוב ליאור[8]. השכונה ממוקמת בסמיכות לשכונת א-טור וסבלה מהתפרעויות הכוללות זריקת אבנים והתנכלויות לתושבים היהודים במקום[9].
הרחוב המרכזי בשכונה נותר עדיין ללא שם, אך גרם המדרגות שמוביל לשכונה נקרא מעלות חנן פורת על שם מי שהיה ממייסדי השכונה.
