בובת גרב (אינטרנט)

בובת גרב גולשת באינטרנט

בובת גרב (באנגלית: Sock puppet; לעיתים גם בובת קש) היא מטבע לשון באינטרנט לתיאור זהות וירטואלית נוספת המופעלת על ידי חבר בקהילה מקוונת, מבלי שיתגלה הקשר בינה לבין הזהות המקורית של מפעילו. באמצעות דמות ווירטואלית זו, ניתן לייצג דעות בתוך הקהילה עם יותר "קולות", או לחתור תחת כללי הקהילה המקובלים על ידי הלהטת דיון סוער או בהשחתה סתמית. מקור הביטוי מתייחס לפיתום היוצר אשליית דיבור באמצעות בובת גרב, ולראשונה נעשה בו שימוש ברשת Usenet בשנת 1993, אולם השימוש השכיח בביטוי החל בשנת 1996.

שימוש בבובת גרב כדי לחזק את מעמד מפעילהּ בקהילה, לדוגמה על ידי הצגתה כתומכת בדעתו – הוא פסול ברוב הקהילות. אופן פעולה אחר אשר לעיתים נאסר הוא הפעלת זהות "טובה", המשתלבת באופן פרודוקטיבי בקהילה, וזהות "רעה", המנוצלת להשתלחות באחרים או הפרעה אחרת לקהילה, מבלי לפגוע במעמד הזהות הראשית.

עם זאת, ניתן לערוך הבחנה בין המונח "בובת גרב" לבין חשבונות "קש" משניים המשמשים לשמירת אנונימיות לגיטימית של בעלי החשבון, למשל, מניעת חשיפת פרטיו האישיים והמקצועיים או כאשר הוא מעוניין להשאיר בעילום שם את דעותיו בנושאים רגישים (כגון אנטישמיות, פורנוגרפיה), כאשר החשבון הראשי מאפשר להסיק מסקנות על זהותו האמיתית.

בדומה לבובת גרב, "בובת בשר" (Meat puppet) מציינת חשבון של משתמש חדש שהוזמן למאמר או דיון ספציפי רק במטרה להשפיע עליו. במונח נעשה שימוש לראשונה ברומן הטרילוגי נוירומנסר של ויליאם גיבסון משנת 1984.

התנהלות קהילות מול בובות גרב

מאחר שבאתרים קהילתיים כגון ויקי פתוח, פורומים, בלוגים, רשתות חברתיות ועוד ניתן ליצור בובות גרב בקלות יחסית, קשה לאמוד בהם את מספר המשתמשים בפועל המייצגים השקפה מסוימת, לאור העובדה שמאחורי טיעונים דומים יכולים להסתתר מספר פסידונימים של אדם אחד.

אתרים האוסרים על תחזוקת דמויות וירטואליות מרובות, מפעילים בדרך כלל מערכות פיקוח ואכיפה לזיהוי מקרים שכאלו ומדכאים זאת באופן שיטתי. הגילוי של שימוש בבובות גרב מוביל בדרך כלל להרחקת כלל הזהויות המשותפות הידועות ולעיתים – גם לחסימת כתובת IP. הדבר נכון במיוחד במשחקים מקוונים, בהם בעל הבובה יכול לעוות את התוצאה. זהויות הופכות לחשודות לרוב עקב מנהגיהן, כגון:

• התמצאות טובה במערכת או בין חברי הקהילה, מעבר למה שניתן לצפות לו מאחת מהזהויות.
• השתתפות מספר זהויות קבועות באותם דיונים, תוך שהן משמיעות דעות דומות או תומכות זו בזו.
• זהויות בעלות הרגלי וזמני גלישה דומים.
• דמיון בסגנון ודרך ההתבטאות.

דוגמאות ציבוריות בולטות

דוגמאות בולטות בהן היו מעורבים אנשי ציבור או רשויות מדינה:

• ג'ון לוט (אנ'), מחבר הספר "יותר אקדחים, פחות פשע", הפעיל בשנות 2000–2003 פסידונים בשם "Mary Rosh" ברשת usenet ובאמצעותו שיבח את ספריו והתווכח עם מבקריו. לוט הודה כי עשה זאת במטרה להגן על עצמו, אך טען כי ביקורות הספרים נכתבו על ידי בנו ואשתו.^[1]
• כתב הניו ריפבליק לי סיגל (אנ') הושעה מתפקידו לאחר שתקף את מבקריו בתגוביות למאמריו תחת שם המשתמש "Sprezzatura".^[2]
• באפריל 2010 פורסם כי ההיסטוריון הבריטי אורלנדו פייג'יס כתב באתר אמזון הבריטי חוות דעת ביקורתיות על ספרי עמיתיו למקצוע, תוך מתן מחמאות לספריו שלו.
• בחודש מרץ 2011 פורסם כי פיקוד המרכז האמריקני חתם על חוזה בסכום של 2,760,000 דולר עם החברה הקליפורנית Ntrepid, עבור הקמת יחידה ל"ניהול זהויות מקוונות" ופיתוח תוכנה שתאפשר לאיש שירות אחד לשלוט על 10 זהויות פיקטיביות.^[3] מטרת היחידה היא להשפיע על דיוני רשת, ולהפיץ מסרי תעמולה אמריקאית ברחבי העולם באמצעות אתרים כמו פייסבוק וטוויטר.^[4]
• במתקפה המקוונת על ישראל ועל יהודים ברשתות החברתיות שיצאה לפועל בתיאום עם הטבח ב-7 באוקטובר השתתפו בוטים, אוואטרים ובובות גרב שהוכנו מבעוד מועד לצורך הפצת המסר ברחבי העולם על ידי מתכנני המתקפה המקוונת בסין, רוסיה ואיראן.^[5]

קישורים חיצוניים

• עידו קינן‏, זהות גנובה: עכשיו הספר, באתר וואלה, 8 בספטמבר 2012

הערות שוליים

1. Scholar Invents Fan To Answer His Critics, וושינגטון פוסט, 1 בפברואר 2003 (באנגלית)
2. New Republic Suspends an Editor for Attacks on Blog, באתר הניו יורק טיימס, 4 בספטמבר 2006 (באנגלית)
3. Revealed: US spy operation that manipulates social media, באתר הגרדיאן, 17 במרץ 2011 (באנגלית)
4. לונדון את קירשנבאום, ארצות הברית רוצה להשפיע על דעת העולם דרך פייסבוק, באתר נענע10, 22 במרץ 2011
5. דו"ח רולניק | פרק 2 - אלגוריתם הכאוס, נבדק ב-2024-02-13