פרין נולד בסולט לייק סיטי, בירתמדינתיוטה שבארצות הברית.[1] אמו נפטרה כשהיה בן שלוש. לאחר מכן, אביו, ארן, התעסק בעבודה בתחנת השירות ובחברת משלוחי הנפט הקטנה שבבעלותו. ארן החליט שהוריו ייקחו על עצמם את הטיפול בבנו, ופרין התגורר עם סבו וסבתו.[2] פרין למד בתיכון אוגדן בעיר אוגדן שביוטה.[1]
קריירת מכללות
בזמן ששיחק באוניברסיטת יוטה, זכה פרין בפרס ה-MOP של טורניר אליפות המכללות בכדורסל ב-1944, כאשר היוטס זכו באליפות ה-NCAA עם ניצחון על דארטמות', 42–40 בהארכה.[1] הוא קלע 22 נקודות במשחק והיה הפרשמן הראשון שזוכה בפרס.[3] בשנת 1945 העמיד פרין ממוצעים של 17.5 נקודות למשחק, ונבחר כקונצנזוס אול-אמריקן.[4] לאחר סיום העונה הסדירה, הוא וחבר לקבוצה פרד שפילד גויסו לכוחות המזוינים, ולא היו זמינים לטורניר ה-NCAA.[5][6] לאחר שנה בצבא,[4] פרין חזר לקבוצה ועזר ליוטה לזכות בטורניר ההזמנה הלאומי (National Invitation Tournament, NIT) של 1947, וסיים שני במירוץ לפרס ה-MVP בטורניר.[7] באותה תקופה, ה-NIT היה יוקרתי כמו טורניר ה-NCAA.[8]
בתור סיניור, העמיד פרין ממוצעים של 14.1 נקודות למשחק,[1] והפך ליחיד באוניברסיטת יוטה שזוכה בתואר אול-אמריקן ארבע פעמים.[4] מספר 22 שלו הוצא לגמלאות על ידי האוניברסיטה.[1]
קריירת מקצועית
פרין שיחק מקצוענית במשך שלוש שנים במיניאפוליס לייקרס מ-1949 עד 1951 תחת המאמן ג'ון קנדלה. הם זכו באליפות ה-BAA (לימים נודעה כ-NBA) ב-1949 ובאליפות ה-NBA ב-1950.[3] הוא היה בין חמשת הקלעים המצטיינים בשתי קבוצות האליפות,[9] עם ממוצעים של 7.3 נקודות למשחק ב-1948/49 ו-5.4 ב-1949/50. פרין קבע את שיא הקריירה שלו במשחק בשנת הרוקי שלו ב-19 בפברואר1949, כשקלע 22 נקודות בניצחון על פרובידנס סטימרולרס.[10] הוא סיים את הקריירה שלו עם 1,037 נקודות בסך הכל וממוצע של 5.8 נקודות למשחק בלייקרס.
לאחר קריירת המשחק שלו, פרין היה חבר במועצת הספורט באוניברסיטת יוטה והיה פרשן ברדיו עבור קבוצות הכדורסל והפוטבול של האוניברסיטה.[7] הוא היה הג'נרל מנג'ר של יוטה סטארס מליגת ה-ABA מ-1972 עד 1974,[7][12] ושימש כמנהל הספורט באוניברסיטת יוטה מ-1976 עד 1985.[1] תחת פרין, יוטה זכתה ב-10 אליפויות לאומיות וב-15 אליפויות אזוריות.[13] תוכנית ההתעמלות של היוטס זכתה בארבע אליפויות לאומיות, וקבוצת הכדורסל לגברים העפילה ארבע פעמים לשמינית גמר טורניר ה-NCAA.[14]
