בעונת 1948/1949 עברה מיניאפוליס לשחק בליגת ה-BAA (שסופחה שנה לאחר מכן לליגת ה-NBA), והפכה מיד לקבוצה המובילה בליגה הודות לכוכביה ג'ורג' מייקן, ורן מיקלסן, ג'ים פולארד וסלייטר מרטין. ב-6 עונותיה הראשונות ב-NBA זכתה מיניאפוליס ב-5 אליפויות, כולן תחת הדרכתו של קנדלה. בתחילת עונת 1957/1958 עבר קנדלה לתפקיד בהנהלת הקבוצה, והשאיר את אימון הקבוצה בידי מייקן שפרש זה מכבר. לאחר פתיחת עונה חלשה בה העמידה מיניאפוליס מאזן ניצחונות שלילי 9–30 חזר קנדלה לאמן את הקבוצה, והחזיק בתפקיד עד סיום עונת 1958/1959. בעונתו האחרונה בלייקרס הצטרף לקבוצה הרוקיאלג'ין ביילור, שקלע 24.9 נקודות בממוצע למשחק והוביל את מיניאפוליס לגמר ה-NBA, בו הפסידה לבוסטון סלטיקס בתוצאה 0–4.[4]
בעונת 1959/1960 עבר מועדון הלייקרס לעיר לוס אנג'לס, מה שהביא לעזיבתו של קנדלה שהעדיף להישאר במיניאפוליס. בין השנים 1959–1968 אימן את קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת מינסוטה, ולאחר תפקיד זה פרש מאימון.[3]
ב-11 עונותיו כמאמן ראשי ב-NBA העמיד קנדלה מאזן מצטבר של 725 ניצחונות ו-423 הפסדים בעונה הסדירה (58.3%), וכן 95 ניצחונות ו-60 הפסדים בשלב הפלייאוף (63.2%).[5] קנדלה הוא אחד משלושה מאמנים בלבד שהובילו את קבוצתם ל-3 זכיות רצופות באליפות ה-NBA, לצד רד אאורבך ופיל ג'קסון.[1]
