אריק השנים עשר,[1] או אריק מגנוסון (בשוודית: Erik Magnusson; 1339 – 21 ביוני 1359) היה בנו של מגנוס הרביעי, מלך שוודיה שמרד בו ומלך על חלק משוודיה משנת 1356 ועד מותו. הוא נשא לאישה את ביאטריס, בתו של לודוויג הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
ב-1343 נבחרו אריק ואחיו הוקון כיורשי הכתר לשוודיה ולנורווגיה, בהתאמה. העובדה שב-1355 עלה הוקון לכס המלוכה הנורווגי (ובכך פוצל האיחוד בין שתי הממלכות), בעוד שאריק לא קיבל שום תפקיד במועצה המלכותית השוודית, גרמו ככל הנראה להחלטתו להוביל מרד כנגד אביו. ב-1357 נאלץ מגנוס הרביעי עקב המרד לחלוק את השליטה בשוודיה עם בנו אריק, שקיבל את השליטה על רוב חלקה הדרומי של שוודיה ועל פינלנד. ב-1359 אוחדה שוודיה מחדש בעקבות התפייסות בין האב לבין הבן והשניים משלו כמלכים-שותפים עד למותו של אריק כמה חודשים לאחר מכן. כאשר גסס אריק הוא האשים את אמו, בלאנש מנאמור, בהרעלתו. זמן קצר לאחר מותו מתה גם רעייתו ביאטריס. הסברה המקובלת היא שהשניים מתו כתוצאה ממגפת המוות השחור.