אקוש דיורי (במקור גוֹטְזֶגֶן עד 1910,[1] בהונגרית: Győri Ákos; ספשי, 13 ביוני 1881 – בודפשט, 15 ביולי 1958)[2][3] היה עורך דין, תובע, יהודי-הונגרי, אביו של הרופא ג'רג' גוטזגן.
קורות חיים
אקוש דיורי נולד במשפחה יהודית כבנם של מיקשה גוטזגן ושל יוליה פרנקפורט (1848–1909). משנת 1913 עבד כעורך דין בבודפשט. במהלך מלחמת העולם הראשונה היה סניגורו, בין היתר, של הסופר ומשורר מיהאי באביץ', כאשר נתבע על שירו "פורטיסימו". משנת 1917 היה חבר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית, (MSZPD) ואחר כך, בשנה שלאחר מכן, הפך לחבר בהנהגת המפלגה ברובע אנגיאלפלד (כיום רובע 13 של בודפשט). בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית היה חבר במועצת הפועלים המהפכנית באנגיאלפלד וחבר ב"מועצת החמש מאות". לאחר מכן מונה כקומיסר העם לראש מחלקת הרווחה הציבורית של בודפשט. לאחר נפילת הרפובליקה כיהן כראש ועדת ההגנה המשפטית של ה-MSZDP ולאחר מכן היגר לווינה בשנת 1920. משם הצליח לחזור לבודפשט רק בשנת 1924. בשנים הבאות הפך לסנגורם של קאטו האמאן ושל קומוניסטים אחרים בהגנתם בבית המשפט.[4] בשנות ה-20 של המאה ה-20 ביקש לשנות להונגרית את שמות המשפחה של שני ילדיו, שלא שונו בטעות שנים קודם לכן, אך בית המשפט דחה את בקשתו וטען כי יש לתגמל הונגריזציה של שם המשפחה רק בשל זכויות פטריוטיות יוצאות דופן.[5] "מפלגת הגנת האינטרסים של הסנגורים" הוקמה בשנת 1931 ודיורי נבחר ליו"ר המפלגה בפועל. המפלגה הוקמה במטרה להבטיח את ההגנה על האינטרסים של עורכי דין.[6] שלוש שנים לאחר מכן, עבר תאונת דרכים קשה וסבל מחבלות פנימיות חמורות.[7] הוא הצליח לשרוד גם את תקופת השואה ומשנת 1945 היה תובע בפרקליטות המדינה בבודפשט. בשנת 1955 הקים לשכת עורכי דין שהנהיג עד מותו.
אקוש דיורי הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני.[3]
משפחתו
אשתו הראשונה הייתה ז'וסיה רוסניאק[8] (1882–1946), שאיתה התחתן ב-15 בפברואר 1906 בבודפשט.[9] לאחר מותה רעייתו השנייה הייתה אילונה יעקובוביץ', אותה נשא בשנת 1948.
ילדיו מאשתו הראשונה:
- פרופסור ג'רג' גוטזגן (1906–1965) שאשתו הייתה אדית ארדיי (1908–1964).
- לאסלו גוטזגן (1910–?). שאשתו הייתה, מריה גרגיי, מקודם גרובר (1904–?).
לקריאה נוספת
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגר המוזיאון הספרותי פטפי)
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי)
- Mária Béla: Jegyzet R. Kocsis Rózsa: Déry dadaista-abszurd játéka című tanulmánynak egy lábjegyzetéhez. [It, 1972/2] 741–742. p. (Nagy Péter szerk.: Irodalomtörténet, 1973. 5/55. évfolyam)
הערות שוליים
