פ' גרדנויץ, בהשתתפות אפרים טרוכה, המוזיקה בישראל: מימות קדם עד ימינו אלה, ירושלים: ר' מס (ספרית מס למדע פופולרי), תש"ה. (מהדורה ב מתוקנת ומורחבת: תשט"ו) (הפרקים שנכתבו בשיתוף עם דרור: על המוזיקה העברית העתיקה והימי-ביניימית)
תרגום:
פול גרייב, תולדות המוזיקה התזמורתית ותקופותיה; עברית: אפרים טרוכה, תל אביב: צ' ליינמן, תש"ה.
^"את התרגום התקין אפרים דרור (טרוכה) כדרכו ביד ריבונית, שכבר הקנתה לו מוניטין בתור מומחה חסר-תחרות כמעט בשטח זה" (ומוצע פירוט) (ת"י, בעולם הניגון | "פרא דיאבולו", הצופה, טורים 2–3, 22 באפריל 1948); "נוסח עברי קולע ושוטף" (אוליה זילברמן, רשימות מוזיקליות | פעולת-מוזיקה חשובה, על המשמר, טור 1, 1 ביוני 1951); "יש לציין במיוחד את תרגום השירים שנעשה בידי אפרים דרור. התרגום הוא לא רק מוסיקה אלא גם מובן בפי הזמרים. עונג הוא קריאת השירים וחבל שהתכניה אינה מכילה יותר משנים מהם." (א. פוירשטין, "זעקי ארץ אהובה" ב"הבימה", הצופה, טור 2, 15 במאי 1953); "עברית טובה שכמוה נשמעת לראשונה מעל במה בידורית מעין זו" (ר. עזריה, 'אחותי ואני' בתיאטרון המוסיקלי, מעריב, 28 בינואר 1953); "יש לציין לשבח את תרגומם העברי המוצלח של השירים בידי אפרים דרור, שמצא נוסח התואם את מהותם הסגנונית של הספיריצ'ואלס (שיסודם בתנ"ך) ואף את הביטוי הסאטירי בשביל הפזמונים. תרגומיו מצטיינים גם בדיוקם הריתמי." (משה גורלי, מוסיקה | צלילי תיאטרון, דבר, טור 2, 26 ביוני 1953); ""המתרגם אפרים דרור עשה כהרגלו עבודה מצוינת. הקומפוזיטור קבע את מיקצב התמליל של הקריין לפי תווים נתונים, המסמנים גם את ההטעמות עם העליות והירידות של המילים כרוחן. לפיכך היה צריך לנקוט בתרגום העברי התאמה ריטמית – ובזה הצליח המתרגם" (אבנר בן מיכאל, צלילים | הניצול מוורשה בקונצרט הפילהרמונית, חרות, טור 1, 18 במאי 1962); תרגום טקסט לזמרה הוא סוג מיוחד של תרגום: "זוהי עשיה מסובכת מאוד, המצריכה רגישות מוסיקלית מיוחדת. [...] איני מהססת לומר, כי מבחינת צורכי הזמרה עשה דרור עבודה ראויה לכל שבח, ומצד זה נראה לי, כי התרגום אף יצא פשוט יותר ו"קריא" יותר מן המקור." (מוסיקה | "יפתח" של הנדל בפסטיבל, דבר, טור 1, 31 ביולי 1970).
