אן גרייביל
Ann Graybiel |
| אן גרייביל מקבלת את המדליה הלאומית למדעים |
|
לידה |
25 בינואר 1942 (בת 82)
צ'סטנט היל (אנ'), מסצ'וסטס |
|---|
|
ענף מדעי |
נוירולוגיה |
|---|
|
מקום מגורים |
ארצות הברית ארצות הברית |
|---|
|
מקום לימודים |
|
|---|
|
מוסדות |
|
|---|
|
פרסים והוקרה |
|
|---|
  |
אן גרייביל (באנגלית: Ann Graybiel; 25 בינואר 1942, צ'סטנט היל (אנ'), מסצ'וסטס) היא נוירולוגית אמריקאית, פרופסורית ב-MIT.
קורות חייה
גרייביל נולדה בצ'סטנט היל, עיירה במסצ'וסטס בקרבת בוסטון, ב-25 בינואר 1942. אביה אשטון גרייביל (גר') היה קרדיולוג שהתמחה ברפואת חלל
השכלה ומסלול מקצועי
לגרייביל תואר ראשון בביולוגיה וכימיה מאוניברסיטת הרווארד (סיימה ב-1964), תואר שני בביולוגיה מאוניברסיטת טאפטס (1966). את הדוקטורט שלה בפסיכולוגיה ומדעי המוח עשתה ב-MIT בהנחיית ואלה נאוטה והנס לוקאס טאובר(אנ') -1971.
ב-1973 הצטרפה לסגל של ה-MIT. ב-1983 הועלתה לדרגת פרופסור. ב-1994 מונתה לבעלת הקתדרה למדעי המוח ע"ש ולטר רוזנבליט. ב-2008 ניתן לה התואר "פרופסור של MIT"(אנ') (Institute Professor).
פעילותה המדעית
תחום התמחותה הם הגרעינים הבזאליים והנוירופיזיולוגיה של יצירת הרגלים. היא עוסקת בגורמים המשפיעים על הגרעינים הבזאליים. ביניהם מחלת פרקינסון, מחלת הנטינגטון, הפרעה טורדנית-כפייתית, שימוש בסמים.
מחקרה של גרייביל התמקד בפיזיולוגיה של הסטריאטום. בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 היא גילתה שהנאורונים של הסטריאטום מאורגנים בתאים כימיים אותם כינתה "סטריאוזומים"[1] (striosomes). בהמשך התגלה קשר בין פגמים בסטריאוזומים להפרעות נאורולוגיות כמו מצבי רוח אצל חולי הנטנגיגטון או ירידה ברמת הדופמין אצל חולי פרקינסון.
תפקידים ואותות הוקרה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ זאת בניגוד למה שהיה מקובל עד אז שהם מהווים מסה אמורפית
