PROFILBARU.COM

אן-סופי מוטר
**Anne-Sophie Mutter**
לידה	29 ביוני 1963 (בת 61); Rheinfelden, באדן-וירטמברג, גרמניה
מוקד פעילות	גרמניה
תקופת הפעילות	מ-1976
מקום לימודים	אוניברסיטת ציריך לאמנויות
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	גרמנית
כלי נגינה	כינור
חברת תקליטים	דויטשה גרמופון
בן או בת זוג	אנדרה פרווין (2002–2006)
פרסים והוקרה	קצין מסדר האמנויות והספרות (2005); Maecenas-Ehrung (2010); פרס ארנסט פון סימנס (2008); פרס המוזיקה ע״ש הרברט פון קאראיין (2003); מדליית ברהמס (8 ביולי 2011); פרס פולר למוזיקה (2019); פרימיום אימפריאל (16 באוקטובר 2019); מפקד מסדר האמנויות והספרות (10 בנובמבר 2017); דב ברלין (2019); Crystal Award (2017); פרס אקו-קלאסיק: נגן השנה (2009); פרס ליפציג הבינלאומי ע״ש מנדלסון (2008); פרס אריך פרום (2011); מסדר ההצטיינות של באדן-וירטמברג (1999); צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2009); אבירה בלגיון הצרפתי (2009); העיטור האוסטרי למדע ואמנות (2005); פרס לאוני סונינג למוזיקה (2001); אות כבוד להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית (2008); פרס אקו-קלאסיק: נגן השנה (2005); אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (2001); מסדר ההצטיינות הבווארי ;
	www.anne-sophie-mutter.de
	פרופיל ב-IMDb

אן-סופי מוּטֶר (Anne-Sophie Mutter; נולדה ב-29 ביוני 1963 בבאדן-וירטמברג, גרמניה) היא כנרת גרמנייה.

ביוגרפיה

מוטר החלה לנגן בפסנתר בגיל חמש וזמן קצר לאחר מכן עברה לנגן בכינור, אצל ארנה הוניברגר וואיידה שטוקי.

לאחר שזכתה בפרסים אחדים, שוחררה מן הלימודים הסדירים כדי להקדיש את זמנה לנגינה. כשהייתה בת 13 הזמין אותה המנצח הרברט פון קאראיין לנגן עם הפילהרמונית של ברלין. בשנת 1977 הופיעה לראשונה בפסטיבל זלצבורג ועם התזמורת הקאמרית האנגלית בניצוח דניאל בארנבוים.

בגיל 15 ביצעה מוטר את ההקלטה הראשונה שלה, הקונצ'רטי השלישי והחמישי של מוצרט, עם הפילהרמונית של ברלין בניצוח הרברט פון קאראיין. באותה שנה הוכתרה בתואר "אמנית השנה".

בשנת 1980 הופיעה לראשונה בארצות הברית עם הפילהרמונית של ניו יורק בניצוח זובין מהטה. בשנת 1985, בהיותה בת 22, הוכתרה לחברת כבוד באקדמיה המלכותית למוזיקה (לונדון) ולראש הפקולטה ללימודי כינור בין-לאומיים שם.

בשנת 1988 יצאה לסיור רחב-ממדים בקנדה ובארצות הברית וניגנה לראשונה בקרנגי הול. בשנת 1998 ניגנה והקליטה לתקליטורים ו- DVD את מכלול הסונאטות לכינור של בטהובן, בליווי לאמברט אורקיס; ההקלטות שודרו בטלוויזיה בארצות רבות.

אף כי הרפרטואר של מוטר כולל יצירות קלאסיות רבות, היא נודעת בעיקר בביצועי מוזיקה מודרנית. מספר יצירות נכתבו במיוחד למענה או הוקדשו לה, ביניהן Sur le Même Accord של אנרי דיטייה, פרטיטה של ויטולד לוטוסלבסקי, הקונצ'רטו השני לכינור של קשישטוף פנדרצקי ו"Gesungene Zeit" של וולפגנג ריהם. היא קיבלה פרסים שונים, ביניהם פרסי גראמי אחדים. כמו כן יש לה שני כינורות סטרדיוואריוס ("אמיליאני" מ-1703 ו"לורד דן-ראוון" מ-1710).

חיים אישיים

בשנת 1989 נישאה אן-סופי מוטר לבעלה הראשון, דטלף וונדרליך, שמת בשנת 1995. לשניים שני ילדים, אראבלה וריכרד. היא נישאה שוב לפסנתרן והמנצח אנדרה פרווין בשנת 2002. הזוג חי במינכן עם ילדיה של מוטר עד מותו של פרווין בשנת 2019.

פרסים ואותות הוקרה

פרס גראמי על ביצוע מצטיין של מוזיקה קאמרית:

אן סופי מוטר ולמברט אורקיס על בטהובן: הסונאטות לכינור (מס' 1-3 אופוס 12; מס' 1-3, אופוס 30; סונאטת "האביב") 2000

פרס גראמי על ביצוע כלי מצטיין לסולן (עם תזמורת):

אן-סופי מוטר ואנדרה פרווין (מנצח) על פרווין: קונצ'רטו לכינור "אן-סופי"/ברנשטיין: סרנדה (2005)

אן סופי מוטר, קשישטוף פנדרצקי (מנצח) והתזמורת הסימפונית של לונדון על פנדרצקי: קונצ'רטו לכינור

מס' 2, מטאמורפוזות (1999)

אן-סופי מוטר, ג'יימס לוויין (מנצח) והתזמורת הסימפונית של שיקגו על ברג, קונצ'רטו לכינור/ריהם: (1994)Gesungene Zeit

פרס ארנסט פון סימנס (2008)

בשנת 2019 זכתה יחד עם ארבעה אמנים נוספים, ביניהם הפסלת הפלסטינית מונה חאטום והצייר ויליאם קנטרידג' בפרס התרבות היפני פרמיום אימפריאלה בקטגוריית מוזיקה.^[1]