רנה פלמינג

רנה פלמינג
Renée Fleming
לידה 14 בפברואר 1959 (בת 65)
אינדיאנה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר ג'וליארד, בית הספר איסטמן למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דקה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.reneefleming.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רנה פלמינג (לצידו של כריסטיאן תילמן בקונצרט עם הפילהרמונית של מינכן במרכז "גאסטייג" ב-2008

רנה פלמינג (באנגלית: Renée Fleming; נולדה ב-14 בפברואר 1959) היא זמרת סופרן אמריקאית מן השורה הראשונה, ששרה אופרה, ליד וג'אז.

שנות ילדותה ולימודיה

היא נולדה באינדיאנה, פנסילבניה וגדלה ברוצ'סטר, מדינת ניו יורק. שני הוריה הם מורים לפיתוח קול.

רנה פלמינג רכשה את השכלתה המוזיקלית בבית ספר קריין למוזיקה של אוניברסיטת ניו יורק בפוטסדם. בתקופת לימודיה שם התחילה לשיר עם שלישיית ג'אז בבאר ליד הקמפוס. סקסופוניסט הג'אז אילינוי ג'אקט הזמין אותה למסע הופעות עם תזמורתו, אבל היא בחרה להמשיך בלימודי התואר בבית הספר איסטמן למוזיקה של אוניברסיטת רוצ'סטר - בכיתה של ג'ן דה גאטאני ובג'וליארד אצל בוורלי פק.

הקריירה המוזיקלית

פריצת הדרך הראשונה החשובה של פלמינג הגיעה בשנת 1988, כששרה בתפקיד הרוזנת בנישואי פיגארו בגראנד אופרה ביוסטון, טקסס. בשנת 1989 הופיעה לראשונה באופרה של ניו יורק ובבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן. בשנת 1991 הופיעה לראשונה במטרופוליטן אופרה. בשנת 1991 גם שרה בפעם הראשונה את "מאנון" באופרה בסטיליה בפריז וקיבלה ביקורות מזהירות.

בנעוריה, נהנתה פלמינג ממוזיקה פופולרית והעריצה את כישרונם של ג'וני מיטשל ואחרים. נוסף לרפרטואר האופראי הסטנדרטי שלה, היא מבצעת מוזיקה חדישה, שירים ממחזות ברודוויי ושאר סוגות פופולריות.

פלמינג שרה בהצגת הבכורה העולמית של "רוחות ורסאי" מאת ג'ון קוריליאנו במטרופוליטן אופרה, השתתפה עם האופרה הלירית של שיקגו בהצגות הראשונות של "סוזנה" מאת פלויד, והופיעה בתפקיד בלאנש בביצוע הבכורה העולמי של "חשמלית ושמה תשוקה" מאת אנדרה פרווין, על פי המחזה של טנסי ויליאמס, עם האופרה של סן פרנסיסקו.

ספרים

  • "הקול הפנימי"

פרסים ואותות כבוד

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: רנה פלמינג
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רנה פלמינג

הערות שוליים

  1. ^ האתר של פרס גראמי
  2. ^ רנה פלמינג זכתה בחברות במסדר צרפתי
  3. ^ בעיתון "אפוק טיימס"
  4. ^ New York Times
  5. ^ באתר רוסי תרבות
זוכי פרס פולאר למוזיקה
שנות ה-90 פול מקרטני / המדינות הבלטיות (1992) • דיזי גילספי / ויטולד לוטוסלבסקי (1993) • קווינסי ג'ונס / ניקולאוס הרנונקור (1994) • אלטון ג'ון / מסטיסלב רוסטרופוביץ' (1995) • ג'וני מיטשל / פייר בולז (1996) • ברוס ספרינגסטין / אריק אריקסון (1997) • ריי צ'ארלס / ראווי שנקר (1998) • סטיבי וונדר / יאניס קסנאקיס (1999)
שנות האלפיים בוב דילן / אייזק שטרן (2000) • ברט בכרך / רוברט מוג / קרלהיינץ שטוקהאוזן (2001) • מרים מקבה / סופיה גוביידולינה (2002) • קית' ג'ארט (2003) • בי. בי. קינג / ג'רג' ליגטי (2004) • ז'ילברטו ז'יל / דיטריך פישר-דיסקאו (2005) • לד זפלין / ואלרי גרגייב (2006) • סאני רולינס / סטיב רייך (2007) • פינק פלויד / רנה פלמינג (2008) • פיטר גבריאל / חוסה אנטוניו אבראו / אל סיסטמה (2009)
שנות ה-2010 ביורק / אניו מוריקונה (2010) • רביעיית קרונוס / פטי סמית' (2011) • פול סיימון / יו-יו מה (2012) • יוסו נ'דור / קייג׳ה סאריאהו (2013) • צ'אק ברי / פיטר סלארס (2014) • אמילו האריס / אוולין גלני (2015) • מקס מרטין / צ'צ'יליה ברטולי (2016) • סטינג / ויין שורטר (2017) • מטאליקה / המכון הלאומי למוזיקה באפגניסטן (2018) • גראנדמאסטר פלאש / אן-סופי מוטר / מנגנים לשינוי (2019)
שנות ה-2020 אנה נטרבקו / דיאן וורן (2020) • איגי פופ / אנסמבל אנטרקונטמפורן (2022) • כריס בלקוול / אנז'ליק קיג'ו / ארוו פרט (2023) • נייל רוג'רס / אסה-פקה סאלונן (2024)

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!