בשנת 1912 עברה מרוקו לשלטון פרוטקטורט צרפתי, כאשר חלקה עמד תחת חסות ספרדית. תחת שלטון הפרוטקטורט הקהילה היהודית גדלה מאוד מבחינה דמוגרפית, והפכה לעירונית יותר.
תנועת 'כל ישראל חברים' פעלה במרוקו עוד לפני תקופת השלטון הצרפתי, בהקמת בתי ספר. בתמיכת השלטונות הקימה תחת החסות הצרפתית מערך חינוכי עצום ורחב ממדים במרוקו, ששילב חינוך יהודי, הכשרה מקצועית וחיזוק הזיקה לתרבות הצרפתית. העיר קזבלנקה, ששכנה על חוף הים, הייתה אחד מיעדי ההגירה הפנימית המרכזיים. הגיעו אליה הגיעו משפחות מרובות ילדים רבות. בשנים אלו החלה העיר להוות מרכז לתסיסה חינוכית ורעיונית.
קורות חיים
תקופת מרוקו
אלפונסו צבע נולד למשפחה דתית בטנג'יר, שהייתה נתונה באותה עת תחת שלטון חסות ספרדי. הוא רכש את השכלתו בבית הספר הצרפתי לכלכלה ומסחר בטנג'יר, ובבית הספר היהודי "מיימוניד" בפריז. ב-1938 הגיע לעיר קזבלנקה, שהייתה נתונה אז תחת שלטון הפרוטקטורט הצרפתי. באותן שנים גדלה הקהילה היהודית במרוקו באופן משמעותי, ונטתה לדפוסי מגורים אורבניים יותר.
בקזבלנקה פגש צבע מציאות נעדרת תנועות נוער מאורגנות משמעותיות זולת תנועת "שרל נטר", שעמדה אז בשלביה הראשונים. תנועה זו, שפעלה בקזבלנקה, נוסדה ב-1929, לאחר שפרשה מה"איחוד האוניברסלי של הנוער היהודי" (.U.U.J.J), ארגון נוער שהוקם בפריז. התנועה שמה דגש על חינוך יהודי ורכישת השפה העברית. אלפונסו צבע השתלב בהנהגת התנועה ובהובלתה והפך לנשיאה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, הפכה התנועה לבלתי לגאלית ופעלה למען ההעפלה לארץ ישראל, כאשר מבחינה פורמלית הוצגה כחלק מתנועת הצופים הצרפתית. אלפונסו צבע סייע לרווחתם של פליטים יהודים מארצות אירופה שנשלחו למחנה מזאגאן, הסמוך לקזבלנקה. במישור החינוכי, עבד מול גופים וארגונים שונים למען גיוס משאבים וקידום השיקום החברתי, הרפואי והחינוכי של השכבות החלשות במלאח, הרובע היהודי בעיר. את רעייתו גלדיס, גם היא פעילה בתנועה, הכיר באותה התקופה.
אלפונסו צבע נבחר לציר בקונגרס הציוני עולמי, ועסק בפעילות ציבורית ענפה באגודות שונות. במסגרת תנועת "שרל נטר", פעל לטיפוח מוסדות חינוכיים, לעידוד בני נוער יהודים עניים ממרוקו ללמוד בהם ולשליחתם להכשרה בקיבוצים דתיים בארץ ישראל. צבע מונה לנציג המחלקה התורנית של ההסתדרות הציונית במרוקו, ובתפקיד זה פעל רבות לקידום חינוך יהודי תורני משמעותי. ציר פעילות נוספת שלו היה קידום ההגנה העצמית ופיתוח כשירותם של צעירי מרוקו בתחום זה. בשנת 1950 ארגן קונגרס לדיון בשאלות חברתיות ביהדות מרוקו, שאליו הזמין אישי ציבור, מנהיגים ומחנכים. באירועים כגון זה ובפעילות השוטפת הוביל צבע, במידה
רבה, את החינוך היהודי במרוקו. בתקופת העליות הגדולות שלאחר קום מדינת ישראל, פעל צבע מול השלטונות הישראליים למען הגברת היקף העלייה של יהדות מרוקו, אך תביעותיו לא נענו. צבע ייצג עמדה כי יש לחנך לגישה ציונית דתית בקרב הנוער היהודי במרוקו, אך ללא אוריינטציה פוליטית המזוהה עם מפלגה מסוימת.
תקופת ישראל
עם קבלת עצמאותה של מרוקו, ב-1958, עלה צבע עם בני משפחתו לישראל והתיישב בנתניה. בארץ פעל בתחום הפיננסים, והיה בין אנשי העסקים הבולטים בקרב עולי ארצות האסלאם. צבע מכר את חלקו ב"בנק ארץ ישראל לתועלת אשראי" וכך הוקם בנק כללי, בנק נוסף ועשרות חברות. בארץ המשיך את פעילותו הציבורית, בתחומי עלייה וקליטה, חברה ורווחה. לאחר אירועי ואדי סאליב, שימש כחבר הוועדה החוקרת מטעם הרב יצחק נסים, ובהמשך, תחת כהונת ראש הממשלה לוי אשכול, כיהן כיו"ר הוועדה למחקר סוציאלי, שעסקה במחקר מצבם של עולי צפון אפריקה בישראל.
צבע הקים את בית הילדים ע"ש צבע אלעזרקי, בית לילדים ממשפחות מוחלשות, מעונות וגני ילדים, בתי כנסת ומבני ציבור רבים. בנוסף שימש בהנהגה של מוסדות ציבוריים רבים, ביניהם יד ושם, אוניברסיטת בר-אילן, המכללה האקדמית נתניה, ישיבת בני עקיבא בנתניה ואחרים. כמו כן הקים אגודה למתן תמיכה לנזקקים, שהתפתחה בהמשך להיות "אגודת צבע", בשנות השישים הוצע לצבע לכהן כשר בממשלה, ושמו אף הועלה כמועמד לנשיאות.
הותיר אחריו שלושה בנים ובת.
לקריאה נוספת
יוסף שרביט, הנוער בעלייה: תנועת שרל נטר במרוקו, הוצאת משרד הביטחון, 2004
Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!
