|
אלעזר קאליר
 ערך זה עוסק ברב בבוהמיה. אם התכוונתם לפייטן רבי אלעזר הקליר, ראו רבי אלעזר בירבי קליר. רבי אלעזר קאליר (ה'תצ"ח, 1738 – ט"ו בחשוון ה'תקס"ב, 1801) היה מרבני בוהמיה הבולטים, רב ברכניץ ובקעלין (אנ'), פרשן תלמודי ופוסק הלכה. ספרו "אור חדש" על מסכת פסחים היה לאחד מפירושי האחרונים הבולטים למסכת זו.
ביוגרפיה
נולד באייזנשטט בשנת ה'תצ"ח או ה'תק"א לחוה בתו של רבי מאיר אייזנשטט בעל "פנים מאירות", לאחר פטירתו של אביו רבי אלעזר בב' בסיוון ה'תצ"ז בגיל 20, אמו נישאה בשנית לרבי בנימין וולף העלין מצאצאי המהרש"ל שדאג לחינוכו. בצעירותו למד אצל רבי יצחק מטרספול הסמוכה לבריסק. נשא את רחל בת אריה לייב מרגליות מבריסק מצאצאי רבי מאיר הכהן (אבי הש"ך). בבריסק הכיר את רבי אריה לייב גינצבורג בעל ה"שאגת אריה" שהתאכסן אצל חמיו לתקופה.
בצעירותו כיהן כרב בזבלודוב שבפולין, בשנת תקכ"ו לימד בבית המדרש של הקצין ר' משה הלוי בברלין, בשנת תקכ"ח הוצעו לו משרת הרבנות בדסאו וברכניץ, הוא בחר ברכניץ ושם חיבר את ספרו "אור חדש" על מסכת פסחים בלימוד יחד עם תלמידיו ביניהם היה רבי בצלאל רנשבורג.
בחורף תקל"ט נבחר לרב בוישניצה, בתקופה זו נקלע למחלוקת עם הגאון הצעיר רבי ברוך פרנקל-תאומים שהתחרה עמו על משרת הרבנות, לאחר שרבי אלעזר פסל חליצה בהסכמתו של רבי יחזקאל לנדא, עורר על כך רבי ברוך פרנקל תאומים פולמוס בו תמך בדעתו של רב"פ גם רבי מרדכי זאב אורנשטיין. לא ברור האם הגיע רבי אלעזר בפועל לעיר ווישניצה[1], אך כשלושה חדשים לאחר הבחירה הוזמן רבי אלעזר לקהילות בוסקוביץ וקעלין (אנ'), הוא בחר בקולין ובחודש אב תקמ"א הגיע לכהן כרבה של קולין (קעלין בפי היהודים) והגליל - קוירשום שבבוהמיה. שם חיבר את ספר "אור חדש" על מסכת קידושין בלימודו יחד עם תלמידיו. בשנת תקמ"ח הוצעה לו רבנות אובן ישן אך עקב הפצרת בני קהילתו לא עבר בסוף לכהן שם. בשנת תקנ"ט הוצעה לו רבנות פראונקירכן שבבבורגנלנד אך בתקופה זו חלה ולא יכול היה לעזוב את עירו.
אישיותו
בפולמוס אודות דג השטירל התיר אותו בתחילה רבי אלעזר, אך לאחר משא ומתן עם רבי יחזקאל לנדא חזר בו והורה לאיסור[2]. במכתבו שהודפס בקונטרס "מקל נועם" לא פירש את טעם האיסור[3].
קשרי ידידות מיוחדים קשר עם רבי יחזקאל לנדא שהעריכו מאוד, רבי מאיר ברבי רבה של פרשבורג, ורבי אשר למיל מאייזנשטט. נודע בזמנו בגאונותו ובלמדנותו. רבי חיים יוסף דוד אזולאי מזכירו לשבח בספרו "שם הגדולים", ואחד הבולטים שבין למדני פראג - רבי ברוך ייטלס כותב: ”אחרי מות הגאון נודע ביהודה, היה הרב רבי אלעזר בעל ספרי אור חדש, ראש לישראל, האחד הנשאר לנו במדינתנו אשר עינינו עליו, ולהרבה מלומדי פראג נחשב כמרא דאתרא”[4]. תשובות הלכתיות רבות ממנו הובאו בספר "שו"ת מהרנ"ש" לרבי ניסן שידלוב דיין בקהילת קעלין[5].
פטירתו
נפטר בט"ו בחשוון ה'תקס"ב ונקבר בקולין. את מקומו ברבנות קולין מילא רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ.
על מצבתו נכתב: ”חרדו כל עול ימים עובר ושב, הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי אשר חלה ה' ביום ה' ט"ו מרחשון, שבו היה משבר לבבי, כי בזה היום לשמים עלה ריש מתיבתא וריש כלה, על האי שופרא דבלי בעפרא, איש אשכולות יופי כלילות, האיר באור תורתו כצאת השמש בגבורתו, בספריו הנחמדים על אדני קודש מיוסדים, הרב הגאון האמתי, סיני כר' יוסף ועוקר הרים כר' עקיבא בר יוסף, החסיד והעניו מרנא ורבנא מו"ה אלעזר קאליר שהיה אב"ד ור"מ בקהלות הרבה ובחכמתו חפה עלינו פה קהלתנו זכותו יגן עלינו, הלך לאור באור החיים, תנצב"ה”.
ספריו
תלמידיו
משפחתו
- בנו יחידו רבי אלכסנדר זיסקינד מברודי, חתן רבי אריה לייבוש נתנזון[6], היה אחד מארבעת אבות בתי הדין בברודי, ולאחר מכן רבה של יאמפול, היה עשיר ומקורב למלכות (תקל"א-תר"ה).
- בתו פינקל נישאה לבן דודה רבי משה אייזנשטט רבה של קלצק, בנו של רבי מיכאל בן רבי מאיר אייזנשטט (נפטר י"ב בחשוון תקנ"ו).
- חתנו רבי זלמן כץ.
- חתנו רבי יצחק מסלונים רבה של אמסטיבובה (רו').
- חתנו רבי יצחק פרנקל רבה של ליכטנשטאט ופלאס.
- חתנו רבי יקותיאל זלמן הכהן מקלצק.
- חתנו רבי משה סג"ל מגלוגא - רבה של צעהלים ומחבר "שער הקטן" שבספר "חוט המשולש בשערים" ו"אהל משה". נכדו של רבי אשר למיל מגלוגא ורבה של אייזנשטט (נפטר י"ב בתשרי תקצ"ה).
- חתנו רבי דוד יהושע השיל הורוביץ - רבן של פלוס (אנ') שבבווריה, ושל פראונקירכן, בן רבי צבי הירש הורוביץ (פרנקפורט), בנו של רבי פנחס הורוביץ (נפטר ב' בכסלו תקפ"ה).
קישורים חיצוניים
- "אלעזר קאליר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- יקותיאל יהודה גרינוולד, לפני שתי מאות שנה, באתר היברובוקס.
- יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ירושלים תשנ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- קליר, אלעזר בן אלעזר באתר הספרייה הלאומית.
- דוד הלחמי, רבי אלעזר קאליר מרכניץ, בתוך: חכמי ישראל, חלק א', תל אביב תשי"ח, עמ' קפ"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- שמואל יוסף פין, הר"ר אלעזר ב"ר אלעזר קאליר, בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז - תר"נ, עמ' 142, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, רבי אלעזר קאליר אב"ד קעלין, בתוך: אישים בתשובות חתם סופר, אות צ', בני ברק תשנ"ג, עמ' ע"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- הרב יחיאל מיכל שטרן, רבי אלעזר קאליר - בעל אור חדש, בתוך: גדולי הדורות, חלק א', ירושלים תשנ"ו, עמ' 401, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ספריו
- אור חדש - פסחים, ורשה תרמ"ד, באתר אוצר החכמה.
- אור חדש - קדושין, שצצין תרי"ט, באתר אוצר החכמה.
- חות יאיר, ורשה תרע"ב, באתר אוצר החכמה (בראש הספר תולדות המחבר מאת רבי צבי יחזקאל מיכלזון).
- חקר הלכה, מונקץ תרנ"ח, באתר אוצר החכמה.
- חות יאיר, <מהדורה חדשה>, ירושלים תשס"ד, באתר אוצר החכמה (בראש הספר תולדות המחבר).
- רבי מאיר אייזנשטאט, ורבי אלעזר קאליר, מאורי א"ש - כתנות אור, עם אור חדש, פירט תקכ"ו, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ רבי צבי הירש הורוביץ, לתולדות הקהילות בפולין, ירושלים תשל"ח, עמ' 22, באתר אוצר החכמה.
- ^ רבי שמואל לנדא, שיבת ציון, תשובה כ"ט, ורשה תרמ"א, עמ' 27, באתר אוצר החכמה.
- ^ רבי יצחק איציק גריסהאבר, מקל נועם, וינה תקנ"ט, באתר אוצר החכמה.
- ^ ברוך ייטלס, 'הקדמה לפירוש טעם המלך על ספר "שער המלך" (מהדורת מכון ירושלים), חלק א', ירושלים תשנ"ה, עמ' 28, באתר אוצר החכמה.
- ^ ראו: רבי ניסן שידלוב, שו"ת מהרנ"ש, תשובה ט"ו, ועוד, מונטריאול חש"ד, עמ' ל"ד, באתר אוצר החכמה.
- ^ אבי רבי יצחק נתנזון אביו של רבי יוסף שאול נתנזון.
- ^ רבי חיים בצלאל פנט, "תולדות רבינו המחבר", בתוך: דרך יבחר, מונקץ תרנ"ג, באתר אוצר החכמה.
- ^ ראו: רבי יחזקאל פנט, מראה יחזקאל, חלק ב', תשובה ע"ה, בני ברק תשס"א, עמ' רט"ו, באתר אוצר החכמה.
|
|
