טופלר סיים את לימודיו באוניברסיטת ניו יורק בשנת 1950 בחוג לאנגלית, אולם הוא היה מרוכז יותר באקטיביזם פוליטי מאשר בהרצאות.[1] הוא פגש את אשתו לעתיד, אדלייד אליזבת פארל (המכונה "היידי"), כאשר התחילה ללמוד בחוג לבלשנות. בהיותם סטודנטים, הם החליטו להמשיך בעבודתם כבוגרי החוג ועברו למערב התיכון, שם נישאו ב-29 באפריל 1950.[1]
קריירה
אלווין והיידי טופלר חיפשו חוויות לכתוב עליהן והם הקדישו לכך חמש שנים כעובדי צווארון כחול על פסי הרכבה תוך כדי לימוד ייצור המוני תעשייתי בעבודתם היומיומית.[2] הוא השווה את רצונו להתנסות כסופרים אחרים, כמו ג'ק לונדון, שבמסעו אחר נושאים לכתוב עליהם הפליג בים, וג'ון סטיינבק, שהלך לעבוד בקטיף ענבים עם מהגרי עבודה.[3] בעבודות הראשונות שלהם במפעל, היידי הפכה לנציגת עובדים באיגוד בבית היציקה לאלומיניום בו עבדה. אלווין הפך לבעל מקצוע כמסגר ורתך.[2] בערבים אלווין כתב שירה וספרות, אך גילה שהוא לא בקיא בשניהם.[2]
ניסיון העבודה המעשי שלו עזר לאלווין טופלר להתקבל לתפקיד בעיתון הנתמך על ידי האיגוד, ובכך עבר ללשכתו בוושינגטון בשנת 1957, אחרי כן כיהן כשלוש שנים ככתב הבית הלבן, וסיקר את הקונגרס ואת הבית הלבן לעיתון יומי בפנסילבניה.[4][5]
הם חזרו לעיר ניו יורק בשנת 1959 כאשר מגזין "פורצ'ן" הזמין את אלווין להיות כתב טור העבודה שלו, ובהמשך הודיעו לו על קבלת הטור העסקי והניהולי.[6] לאחר שעזב את "פורצ'ן" בשנת 1962, החל טופלר בקריירה עצמאית, וכתב מאמרים לכתבי עת ומגזינים.[6]ראיונותיו ב"פלייבוי" ב-1964 עם הסופר הרוסי ולדימיר נבוקוב ואיין ראנד נחשבו בין הטובים ביותר של המגזין.[6] הראיון שלו עם ראנד היה הפעם הראשונה שהמגזין נתן במה כזאת לאינטלקטואלית נשית, שכדברי פרשנית אחת, "ציפור גן העדן האמיתית שטופלר לכד עבור פלייבוי ב-1964 הייתה איין ראנד."[7]
טופלר נשכר על ידי חברת IBM כדי לערוך מחקר ולכתוב מאמר על ההשפעה החברתית והארגונית של מחשבים, מה שהוביל לקשר שלו עם ראשוני ה"גורואים" וחוקרי הבינה המלאכותית של המחשבים. זירוקס הזמינה אותו לכתוב על מעבדת המחקר שלה ו-AT&T התייעצה איתו לצורך ייעוץ אסטרטגי. עבודה זו של AT&T הובילה למחקר בנושא טלקומוניקציה, אשר יעץ להנהלה הבכירה של החברה לפרק את החברה יותר מעשור לפני שהממשלה אילצה את AT&T להתפרק.[8]
באמצע שנות השישים החלו הטופלרים בחמש שנות מחקר על מה שיהפוך לספר "הלם העתיד", שפורסם בשנת 1970.[9][10] על פי הדיווח ב"ניו יורק טיימס ", נמכרו למעלה מ-6 מיליון עותקים ברחבי העולם, או יותר מ-15 מיליון עותקים על פי אתר הטופלרים במרשתת.[9][11] טופלר טבע את המונח "הלם העתיד" כדי להתייחס למה שקורה לחברה כששינוי מתרחש מהר מדי, מה שמוביל לבלבול חברתי וקריסת תהליכי קבלת החלטות תקינים.[12] הדפסת הספר מעולם לא פסקה והוא ותורגם לעשרות שפות.[9]
הוא המשיך את הנושא בספר "הגל השלישי" בשנת 1980. בעוד שהוא מתאר את הגל הראשון והשני כמהפכות החקלאיות והתעשייתיות, "הגל השלישי", ביטוי שטבע, מייצג את מהפכת המידע, המהפכה מבוססת מחשב. הוא חזה את התפשטות האינטרנט והדוא"ל, המדיה האינטראקטיבית, הטלוויזיה בכבלים, שיבוט והתקדמות דיגיטלית אחרת.[13] הוא טען כי אחת מתופעות הלוואי של העידן הדיגיטלי היא "עומס יתר של מידע", מונח נוסף שטבע.[14] בשנת 1990 הוא כתב את Powershift, גם בעזרת אשתו היידי.[15]
בשנת 1996, יחד עם היועץ העסקי האמריקני טום ג'ונסון, הם הקימו את חברת Toffler Associates, חברת ייעוץ שנועדה ליישם רבים מהרעיונות עליהם כתבו הטופלרים. המשרד עבד עם עסקים, ארגונים לא ממשלתיים וממשלות בארצות הברית, דרום קוריאה, מקסיקו, ברזיל, סינגפור, אוסטרליה ומדינות אחרות. במהלך תקופה זו בקריירה שלו, טופלר הרצה ברחבי העולם, לימד במספר בתי ספר ופגש מנהיגים בעולם, כגון מיכאיל גורבצ'וב, וכמו כן אנשי מפתח ואנשי צבא.[16]
אלווין טופלר פיתח תאוריית גלים חברתית תרבותית כלכלית. בחברתנו הפוסט מודרנית, חברת הגל השלישי, הכלכלה הופכת לכלכלה סופר סמלית, ודרך עשיית העושר היא באמצעות ידע. הידע בתקופתנו הוא השותף החשוב ביותר. לפי התאוריה של טופלר האנושות עברה שלושה גלים של מהפכות:
הגל הראשון הוא מעבר מכלכלה של רועים ומלקטים לכלכלה המבוססת בעיקר על חקלאות.
הגל השני הוא מעבר מכלכלה שעיקרה חקלאות לכלכלה שעיקרה תעשייה.
הגל השלישי הוא מעבר מכלכלת התעשייה הכבדה לכלכלה המבוססת על ידע ותחכום, כלכלה סופר סמלית.
בספרו הראשון "הלם העתיד", 1970, זיהה את הבעיה המרכזית של סוף המאה ה-20. העתיד כבר כאן אבל אנחנו עוד תקועים שם בעבר. אנחנו עוברים שינויים רבים ומהירים ורוב האנשים מתקשים לחיות בקצב השינויים המהיר. הספר תורגם גם לעברית.
בספרו השני "הגל השלישי", 1980, הציע פתרון מהפכני. אחרי הגל הראשון שבא לידי ביטוי במהפכה החקלאית (המחרשה וכתב היד) במשך אלפי שנים עד 1500 - 1800, בא הגל השני שבא לידי ביטוי במהפכה התעשייתית (המכונה והדפוס) במשך מאות שנים עד 1980 - 1993. מאז 1980 בערך, הגל השלישי החל במהפכת המחשב האישי (1980 - 1995), והשימוש ברשתות של תקשורת מחשבים. הספר תורגם גם לעברית.
ספרו השלישי, "מהפך העוצמה", 1990, מרחיב את תאוריית הגלים ומדגיש את העובדה שבגל השלישי הדרך העיקרית להשגת עושר ועוצמה היא באמצעות ידע ושליטה מתוחכמת בידע. העוצמה הכלכלית עוברת מהמכונות הכבדות אל הידע, התחכום והתקשורת. הספר תורגם גם לעברית.
ספרו הרביעי "מלחמה ואנטי מלחמה", 1994, הוא יישום כל שלושת ספריו הנ"ל לתחום הביטחון והצבא של העתיד. הדרך של עשיית המלחמה בגל השלישי של התחכום שונה מדרך עשיית המלחמה בגל השני שהתבססה על כמות וגודל לעומת תחכום וציוד מיוחד. אלווין טופלר שאב השראה לספרו גם ממלחמות ישראל שהתבססו על פעולה מהירה ועל מלחמת המפרץ הראשונה. הספר תורגם גם לעברית.
ספרו החמישי "עושר מהפכני", 2006, הוא ספר המנסה לפענח את הציוויליזציה של הווב 2.0. לדעת טופלר, ווב 2.0 הוא רק ההתחלה של סוג חדש של עושר, שהתאוריה הכלכלית של היום אינה מסוגלת להסבירו. כבר ידוע שבמאה ה-21 ידע חשוב יותר מאשר הון. איזו עוצמה כלכלית יש לוויקיפדיה? מה מניע אנשים לכתוב בהתנדבות ערכים לוויקיפדיה? למה הבלוגים והפודקסטים הם הכלכלה האמיתית והעמוקה של ימינו בעוד שהמודלים העסקיים של המאה ה-20 כבר לא רלוונטיים? הספר תורגם לעברית, הוצאת עם עובד, 2009.
The Eco Spasm Report, 1975
Preview & Premises, 1983. הספר תורגם לעברית בשם "אבחנות והנחות", הוצאת הקיבוץ המאוחד.
